שרלוט דה ברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שרלוט דה ברי (באנגלית: Charlotte de Berry; נולדה 1636) הייתה רבת-חובל ושודדת-ים מאנגליה, במאה ה-17. ככל הנראה דמותה היא בדיונית.

מקור הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הידוע סיפורה של דה ברי הופיע לראשונה בספר "ההיסטוריה של הפיראטים" של אדוארד לויד (אנ') משנת 1836, כמאתיים שנה לאחר לידתה כביכול של דה ברי עצמה. הספר היה ספר מעשיות מז'אנר המכונה "Penny dreadful" – ספרים זולים שיועדו לצריכה של הקהל הרחב. אין מקורות מוקדמים יותר שמזכירים את דה ברי, וכל המקורות המאוחרים יותר מתבססים על סיפורו של לויד. עובדות אלה הובילו חוקרים למסקנה שדה ברי היא ככל הנראה דמות בדיונית ולא אישיות היסטורית. סיפור הקניבליזם ובחירת הקורבנות בהגרלה הושפע ככל הנראה מסיפור אוניית ציד הלווייתנים האמריקאית "אסקס" (אנ') (שהשפיע גם על מובי דיק של הרמן מלוויל), כפי שסופר ב-1821 על ידי אחד הניצולים, אוון צ'ייס.[1]

עלילותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהייתה בשנות העשרה לחייה, התאהבה דה ברי במלח ונגד רצונם של הוריה, נישאה לו. היא עלתה על ספינתו מחופשת לגבר, ונלחמה לצידו. כשקצין גילה את זהותה, הוא שמר את סודה מכיוון שרצה אותה לעצמו. הוא נתן לבן זוגה של דה ברי את התפקידים המסוכנים ביותר, אותם שרד רק בעזרתה. לבסוף, אותו קצין האשים את בן זוגה של דה ברי במרידה, ומכיוון שמילתו של קצין מול מילתו של מלח פשוט הייתה מספקת, הוא הורשע, והוצא להורג במלקות. הקצין ניסה לשכנע את דה ברי להיות איתו, והיא סירבה. בפעם הבאה שעגנה הספינה בנמל, היא הרגה את הקצין, נמלטה בלבוש אישה ומצאה עבודה ברציפים.

יום אחד, רב-חובל של ספינת סחר בשם וילמינגטון ראה אותה ברציף וחטף אותה. הוא אילץ אותה להינשא לו ולקח אותה איתו במסעו לאפריקה. כדי להשתחרר מבעלה האנס, דה ברי התחברה לחברי הצוות של הספינה ושכנעה אותם למרוד. המלחים היו נלהבים ואף תכננו למרוד בעצמם, מכיוון שווילמינגטון היה רודה בהם באכזריות. את נקמתה ביצעה בבעלה כאשר ערפה את ראשו, והייתה לרבת-החובל של הספינה. הספינה וצוותה החלו לפעול כשודדי ים. שרלוט שוב עטתה בגדי גברים.

לאחר מספר שנים, התאהבה בספרדי מגרנדה, ארמליו גונזלס, שירד עמה הימה. כעבור שלוש שנים, בעקבות סופה, הספינה נסחפה הרחק מכל נמל מוכר, והצוות החל לרעוב. בשלב מסוים החליטו שאין להם ברירה אלא לפנות לקניבליזם. בין מספר המלחים שנבחרו בהגרלה, היה גם גונזלס. השורדים ניצלו כאשר עברה ספינת סחר הולנדית בקרבתם, וכאשר ספינה זו הותקפה, הניצולים השתתפו בהגנתה וניצחו. בזמן חגיגות הניצחון, שרלוט קפצה למים כדי להתאחד עם בעלה המת, ולא נודעו יותר עקבותיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Platt, Richard (1995). Pirate. Eyewitness Guides. London: Dorling Kindersley.
  • Lloyd, Edward. History of the Pirates, April 30, 1836

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jane Yolen, Sea Queens: Women Pirates Around the World (Random House: 2010), p. 56