ששון יצחקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ששון יצחקי
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1932 (בן 85 בערך)
עלה לישראל 1949
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1974 - 1951
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד קורס קציני שריון
מפקד גדוד 52
מפקד חטיבה 401
מפקד "כוח נמר",כוח אוגדתי
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
הקרב על המים
פעולת סמוע
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

ששון יצחקי (נולד ב-1932) הוא קצין לשעבר בצה"ל בדרגת תת-אלוף. פיקד על חטיבה 401 במלחמת ההתשה ועל כוח אוגדתי במלחמת יום הכיפורים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחקי נולד וגדל בעיראק, ב-1949 נמלט עם קבוצת צעירים מעיראק לאיראן במטרה לעלות לישראל, הקבוצה נתפסה והושמה בכלא בדרום איראן. כשהגיע לישראל נקלט בקיבוץ קדמה. התגייס לצה"ל ב-1951 ושירת בחיל השריון. לאחר קורס קצינים שירת בגדוד חרמ"ש 79 כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה. שימש מפקד פלוגה בגדוד 9 ומפקד קורס מכ"ים.

במלחמת סיני פיקד על פלוגת חרמ"ש בגדוד 52, גדוד בפיקודו של אורי רום שעבר מחטיבת גבעתי לחטיבה 7 והיה בהליכי הסבה לחרמ"ש. הפלוגה השתתפה בקרב סכר הרואיפה בו נכבש מוצב צבא מצרים. לאחר המלחמה פיקד על קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון, שימש קצין אג"ם של חטיבה 7, סמג"ד בגדוד 9 ומפקד קורס קציני שריון.

ב-1965 מונה למפקד גדוד 52, תחת פיקודו השתתף הגדוד בקרב על המים מול הסורים ובפעולת סמוע בו תקף הגדוד את משטרת רוג'ם אל מדפע בדרום הר חברון. במלחמת ששת הימים פיקד על הגדוד שהפעיל טנקים מספר מסוג שרמן מ-50 ומ-51 לחם במסגרת חטיבה 14 והשתתף בקרב אום-כתף בו הובקע המערך המצרי בסיני.

באוקטובר 1968 מונה למפקד חטיבה 401 ופיקד עליה עד יולי 1970, בתקופתו לחמה החטיבה במלחמת ההתשה בגזרת תעלת סואץ וקלטה את ראשוני טנקי המגח 6 בחיל השריון. אחר כך שירת כראש מטה אוגדה 146, ב-1971 יצא לארצות הברית לקורס פיקוד ומטה. בשובו הדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמקביל למד באוניברסיטת תל אביב.

באוגוסט 1973 מונה יצחקי לראש מטה פיקוד הדרום בדרגת תת-אלוף. לאחר נפילתו של אלברט מנדלר, מפקד אוגדה 252 במלחמת יום הכיפורים, מונה במקומו למפקד האוגדה קלמן מגן ויצחקי קיבל במקום מגן את האחריות לגזרה הצפונית של סיני, עם כוח בסדר גודל אוגדתי, שזכה לכינוי "כוח נמר" או "כוח ששון", הכוח הורכב מחטיבה 11 וחטיבה 204. בקרב השריון של ה-14 באוקטובר הדפו החטיבות את מתקפת חטיבה 15 המצרית והשמידו 40 טנקים ללא שנגרמו להן אבידות. למחרת הצטרפה לכוח גם חטיבה 274.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]