אחימן ששי ותלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ששי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲחִימַן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי הם דמויות מקראיות המצוינות כבני הענק אשר בחברון היא קריית ארבע.

במקרא הם מוזכרים שלוש פעמים. פעם אחת בפרשת המרגלים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם." (במדבר י״ג, כ״ב). כאשר על פי המסורת, ישבו שלושת בני הענק בחברון טרם הכיבוש הישראלי את העיר.

ישנן שתי מסורות שונות הנוגעות לכיבוש חברון. מסורת אחת מייחסת את כיבוש העיר לכלב בן יפונה: "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" (יהושע ט״ו, י״ד) ומסורת אחרת מייחסת את הכיבוש דווקא ליהודה: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי." (שופטים א׳, י').

זיהוי ומקור הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפינסקי משער שהסיפור על שלושת בני הענק שבחברון הוא שריד של מסורת היסטורית קדם ישראלית שידעה לספר על השושלת הקדומה של שליטי חברון, בדומה לאגדות שנטוו סביב הדמויות ההיסטוריות של גלגמש וסרגון הגדול. לשיטתו, אפשר למצוא אחיזה למסורת מקומית זו בכך ששניים מתוך שלושת השמות של ילידי הענק ששי ותלמי הם שמות חוריים שכמותם מוצאים בתקופה הכנענית התיכונה בארץ ישראל. יתר על כן, בשם ששי נקרא אחד מחשובי המלכים של שושלת ט"ו החיקסוסית שמשל במצרים ובדרומה של ארץ ישראל.[1]

אפשרות נוספת היא שמדובר בשם של האבות של שלוש משפחות בעיר ראשית זו שבהר יהודה.[2]

במסורת חז"ל ופרשנות ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רש"י, רמב"ן, ספר הזוהר,יצחק אברבנאל בני הענק הם הנפילים שנולדו מזיווגם של בני האלוהים ובנות האדם בספר בראשית פרק ו'.

משמעויות השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות היסוד של השם אחימן אינה ברורה . מרטין נות סבור שזהו קיצור או שריד של שם. אפשרות אחרת שהעלה בנימין מזר היא שבהתבסס על השם הפרטי האוגריתי אבמן, השם שֻמַנַ (זה של מַנַ, איש מַנַ) הנמצא בלוחות נוזו קדומים, ולפי השמות הפוניים (א)חמן ו(ג)רמן, אולי יש לפרשו כשם או תואר של אלהות. יחזקאל קוטשר סבר על יסוד הכתוב: העורכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך (ישעיהו ס"ה, יא ) שמדובר על אלהות הגורל הערבית מני (מנוה, כלומר : מנאת, בקראן), היא מנתו של הכתובות הנבטיות. לדעת הריס הכוונה היא לאלהות המצרית מן.[2]

תלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם תלמי הוא שם חורי. היסוד החורי Talmi- פירושו גדול בתעודות חתיות ואכדיות מבוע'זכויי ואוגרית מצוי השם הפרטי Talmiya' ובתעודות מאוגרית מצוי גם השo התיאופורי המקוצר - Tal-ma-'i.[1]

ששי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם השם ששי הוא ממקור חורי.

על פי מסורת חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל פירשו את משמעות שמותם של שלושת בני הענק באופן דרשני: "אחימן מיומן שבאחיו, ששי שמשים את הארץ כשחתות, תלמי שמשים את הארץ תלמים תלמים. דבר אחר אחימן בנה ענת, ששי בנה אלש, תלמיד בנה תלבוש, ילדי הענק שמעניקין חמה בקומתן." (תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף לד:).

מסורת מדרשית נוספת נמצא בבמדבר רבה: "אחימן ששי ותלמי, למה נקרא שמו אחימן, שהיה אומר אחי מן יבא עלי. ששי שהיא בריא כשיש, תלמי שהיה עושה תלמים בארץ" (במדבר רבה טז ח)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אנציקלופדיה מקראית, "תלמי", כרך ח', עמ' 575
  2. ^ 2.0 2.1 אנציקלופדיה מקראית, "אחימן" כרך א', עמ' 218-219