ששי קשת
 | |
| ששי קשת | |
| לידה |
24 בנובמבר 1947 (בן 70) קיבוץ גליל ים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| שנות הפעילות | 1966-היום |
| בכורה | להקת הנח"ל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק | זמר |
| אתר האינטרנט של קשת אליאן | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שָׂשׂי קשת (נולד כ-ששון קוסובסקי ב-24 בנובמבר 1947), הוא זמר, מדבב ושחקן ישראלי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשת נולד בקיבוץ גליל ים. באמצע שנות ה-60 היה מכוכביה הבולטים של להקת הנח"ל. הוא שירת בתוכניות הלהקה "מהנח"ל באהבה" (1966) ו"הנחלאים באים הנחלאים באים" (1967), והשתתף בין היתר בהקלטות השירים "סרנדה לעדה" (לאה נאור/משה וילנסקי), "אילו ציפורים" (ז'אן ברוסול/ז'אן קלבה/נעמי שמר), "גשם בוא" (תרצה אתר/אלונה טוראל), "הייתי נער" (דוד עתיד/יאיר רוזנבלום), "ארבע אחרי הצהריים" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום) ועוד. בין חבריו ללהקה נמנים טוביה צפיר, שולה חן, שלום חנוך, חנן יובל, מנחם זילברמן ועוד. כמו כן השתתף באלבום "מהנח"ל באהבה" שהופק בשנת 1968 לציון 20 שנה למדינה וכלל את מיטב שירי להקת הנח"ל לאורך השנים.
במהלך מלחמת ששת הימים נאלץ קשת להתמודד עם הידיעה מות חברו הטוב ראובן פיק, שנפל במהלך הקרבות בחצי האי סיני. קשת ופיק נהגו להופיע יחד כצמד עוד בנעוריהם בקיבוץ. קשת גם נכח ברגע חשוב אחר בתולדות הזמר העברי כשבמהלך שהותה של להקת הנח״ל באל עריש, היה עד לכתיבת הבית הנוסף והאחרון של השיר ירושלים של זהב על ידי נעמי שמר.
לאחר שחרורו מהלהקה הפך לזמר סולו שנחשב כ"אליל נוער" והשתתף בלהקת פיקוד דיזינגוף ובמופעי בידור, פסטיבלי זמר, פסטיבלי ילדים ועוד.
קריירת זמרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971 הוציא קשת את אלבום הבכורה המצליח שלו, "ששי קשת", אשר הכיל מספר גדול של להיטים, בהם "אל תלכי לבדך בלילה" (שייקה פייקוב), "הלילה הארוך ביותר בעולם" (מאיר אגסי/בועז שרעבי), "ותבוא עליכם הברכה" (שייקה פייקוב), "שם ישנה גבעה רמה" (רחל שפירא/קובי אשרת) ו"פנקס הקטן" (דן אלמגור/מתי כספי), שהפך לשיר המזוהה ביותר עם קשת. באותה השנה הוא השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "ומתוק האור בעיניים" (רחל שפירא/מוני אמריליו), וקטף את המקום השני. הוא אף זכה בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנה זאת.
בחנוכה 1974 זכה קשת במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים עם השיר "שובב עם לב זהב" (תמר פרימור/יאיר מילר). הוא חזר שוב אל בימת פסטיבל הזמר ב-1975, וביצע שם את השיר "אינשאללה בלי נדר" (תמר פרימור/יאיר מילר). קשת הקליט ב-1977 את שיר הנושא להצגה "ארבע נשים" שעלתה בתיאטרון הבימה למילותיה של תרצה אתר ולחן מאת משה וילנסקי (שנים ספורות לאחר מכן זכה השיר לגרסאות נוספות ששרו נורית גלרון ואסף אמדורסקי). בשנת 1980 ביצע את השיר "פיץ העכבר" (גידי קורן) בפסטיבל שירי הילדים.
קשת השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי "למנצח שיר מזמור" וזכה במקום הראשון עם השיר "בואו נשיר אחים". באותה שנה זכה בפסטיבל נוסף במקום הראשון, פסטיבל הזמר החסידי, בשירו "שישו בשמחת תורה", שהפך לאחד מלהיטיו הענקיים של קשת, ובכלל ללהיט חסידי ידוע.
ב-1982 ביצע את גיחתו היחידה עד כה לקדם אירוויזיון, עם השיר "להימליה" (שמרית אור/קובי אשרת), ובפסטיגל 1983 התחרה עם השיר "לירח טסים".
בשנת 1986 חבר קשת למוזיקאי אריק רודיך, והקליט אלבום חדש בשם "אל תמהר". האלבום היה מורכב מיצירות של מיטב משוררי ישראל. אלבום נוסף ומוערך מאוד הוציא קשת בשנות ה-80 שנקרא "עולם אחר", ובו הוא ביצע שירים קלאסיים של מקהלות בביצוע יחיד.
בשנת 1996 הקליט קשת אלבום מחווה למוסד פסטיבל הזמר והפזמון, "יעלה ויבוא". באלבום זה הקליט מחדש שירים שבוצעו במסגרת הפסטיבל במרוצת השנים והפכו לנכסי צאן ברזל, דוגמת "ליל חניה", "יעלה ויבוא", וכן את שיריו מהפסטיבל.
ב-2009 השתתף ביצירה המוזיקלית תיאטרלית "יריד המזרח" על פי יצירותיו של חיים גורי. ביוני 2009 הוציא אלבום זמירות בשם "פתח לנו שער". בעקבות זאת יצא במופע בשם זה, משולב בעברית ויידיש, בבימוייה של יונה אליאן.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השבעים כיכב קשת במספר סרטי קולנוע ישראליים. בשנת 1972 הוא הופיע בסרט "נורית" של ג'ורג' עובדיה לצידה של אשתו לעתיד, יונה אליאן. קשת השתתף במספר שירים בסרט, כשהמוכרים שבהם הוא הדואטים עם הזמרת נירה גל "קרוב ורחוק" ו"שיר לכנרת" (שבע שנים). בשנת 1978 השתתף בסרט "הלהקה" של אבי נשר, יחד עם גידי גוב, מאיר סויסה, טוביה צפיר וגלי עטרי. הסרט מתאר את חיי ההווי בלהקה צבאית, התואמת את להקת הנח"ל בה השתתף.
בשנות השמונים כיכב קשת לצד אשתו, יונה אליאן, בסדרת הטלוויזיה לילדים "שלוש ארבע חמש וחצי". בשנת 1981 כיכב במחזמר "ברנשים וחלומות" לצד אילי גורליצקי, ירדנה ארזי, חנה לסלאו שולה חן ועוד.
קשת שיחק במספר רב של הצגות, והוא מזוהה בעיקר ככוכב מחזות זמר, בהם "ברנשים חלומות", "אוויטה" ו"צלילי המוסיקה" בתפקיד קפטן פון טראפ. תפקידים מוכרים נוספים שלו בתיאטרון כוללים את פונטיוס פילטוס ב"השטן ממוסקבה", בראון ב"אופרה בגרוש" מוצוני ב"הלב", באגירה ב"ספר הג'ונגל", עורך דין בילי פלין ב"שיקגו", "פירלי" ב"סוויני טוד", הקוסם ב"המסע לפוליפוניה", ז'אבר' ב"עלובי החיים", השטן ב"תמונתו של דוריאן גריי", החזן מווילנה ב"החזן מווילנה" ובנימין השלישי ב"מסעות בנימין השלישי".
בשנת 2005 השתתף בטלנובלה "פיק אפ".
בשנת 2008 השתתף בקומדייה המוזיקלית "לה לה לנד". קשת מופיע בהצגת יחיד "ששי מעבר לקשת" המביאה סיפורים ושירים של עולם מחזות הזמר. כמו כן העלה עם יונה אליאן את ההצגה "נוסטלגיה זה לא מה שהיה", המביאה מופע נוסטלגי על גדילה והתבגרות בארץ.
ב-2008 הוציאו קשת ואליאן DVD לילדים בשם "יונה וששי ופנדה וחצי", שהוקדש כולו ליצירותיו של חיים נחמן ביאליק.
בנוסף מדבב קשת לסרטים וסדרות מצוירות, בהם "אצבעונית" בתפקיד מר ביטל, "דוקטור סוס" בתפקיד חתול תעלול, אגדות אנדרסן ונילוס איש החלומות בתפקיד דמויות נוספות, הגיבן מנוטרדם בתפקיד ויקטור, שלגיה ושבעת הגמדים בתפקיד הנסיך, ו"הסייח הכסוף" בתפקיד ברולגה. קשת שר גם את שיר הפתיחה של הסדרה.
בדצמבר 2011 התמנה למנכ"ל והמנהל האמנותי של תיאטרון ה"יידישפיל". [1]
מסוף 2017 מעלה מופע בידור עם אשתו יונה אליאן ,לרגל 40 שנות נישואיהם ,בשם "עדיין נשואים?" בניהולו המוזיקלי של בנם אריאל.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1972 הכיר קשת את השחקנית יונה אליאן בצילומים לסרט הקולנוע "נורית". השניים נישאו בשנת 1973, ולהם שני ילדים: אריאל מוזיקאי ומפיק מוזיקלי ומאי, שחקנית. קשת מתגורר עם משפחתו בשכונת רמת אביב בתל אביב.
דיסקוגרפיה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ששי קשת במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ששי קשת, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ששי קשת ב"אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ששי קשת, באתר שירונט
ששי קשת, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ששי קשת, באתר Tab4u
- ששי קשת, באתר סטריאו ומונו
- ששי קשת, באתר בית לזמר העברי
- ביוגרפיה של ששי קשת, באתר קשת אליאן הפקות
- אתר האינטרנט של קשת אליאן
- ראיון מוקלט עם ששי קשת בתוכנית ציפורי לילה מתגעגעות בהגשת רועי בר נתן ושחר סגל
- אור ברנע, האב, הבן ו"אבינו מלכנו", באתר ynet, 2 ביולי 2009
- ירעם נתניהו, שליפות עם ששי קשת, באתר nrg, 25 באוגוסט 2009
- ניר שאולוף, א יידישע טאטע: ראיון עם ששי קשת, באתר nrg, 13 בדצמבר 2011
- אייל מלובן, עכבר העיר אונליין, ששי קשת: "אנחנו מתדפקים על הדלתות כמו עני בפתח", באתר הארץ, 11 במרץ 2012
- ליאת רון, ששי קשת: "כל דוגמנית או פליט ריאליטי חושבים שהם כוכבים", באתר גלובס, 3 בספטמבר 2012
- יעקב בר-און, מדבר מהקישקע: ששי קשת כבר ממש לא מפחד מהמעריצים, באתר מעריב השבוע, 9 במאי 2013
- יובל אברמוביץ', צוזאמען: 41 שנה יחד ועדיין נלחמים, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2014
- דודי פטימר, אליל הנוער הראשון בישראל, ששי קשת, סוגר 50 שנה של קסם עם המיקרופון, באתר מעריב השבוע, 14 ביוני 2017
- אלון הדר, 45 דברים שלמדנו (על אהבה), באתר "ידיעות אחרונות", 29 בנובמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ששי קשת מנכ"ל ומנהל אמנותי של תיאטרון יידישפיל, אתר תיאטרון יידישפיל
