לדלג לתוכן

ששי קשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ששי קשת
לידה 24 בנובמבר 1946 (בן 79)
א' בכסלו ה'תש"ז
גליל ים, פלשתינה (א"י)
שם לידה ששון קוסובסקי
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1966
עיסוק זמר, שחקן
בת זוג יונה אליאן (1973-)
ילדים אריאל קשת עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר האינטרנט של קשת אליאן
פרופיל ב-IMDb

שָׂשׂי קשת (נולד כששון קוסובסקי ב-24 בנובמבר 1946) הוא זמר, שחקן ומדבב ישראלי. מכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון יידישפיל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ששי קשת ומונה זילברשטיין בסרט "הבלש האמיץ שוורץ" (צילם יוני המנחם, 1973)

קשת נולד וגדל בקיבוץ גליל ים. הוריו הגיעו מפולין ומרוסיה, ובבית דיברו רק עברית.

באמצע שנות ה-60 היה מכוכביה הבולטים של להקת הנח"ל. הוא שירת בתוכניות הלהקה "מהנח"ל באהבה" (1966) ו"הנחלאים באים הנחלאים באים" (1967), והשתתף בין היתר בהקלטות השירים "סרנדה לעדה" (לאה נאור/משה וילנסקי), "אילו ציפורים" (ז'אן ברוסול/ז'אן קלבה/נעמי שמר), "גשם בוא" (תרצה אתר/אלונה טוראל), "הייתי נער" (דוד עתיד/יאיר רוזנבלום), "ארבע אחרי הצהריים" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "גוונים" (חיים קינן/יגאל גורדון) ועוד. בין חבריו ללהקה נמנים טוביה צפיר, שולה חן, שלום חנוך, חנן יובל, מנחם זילברמן, אבי קורן (קליינמן), אביבה בנו ועוד. כמו כן השתתף באלבום "מהנח"ל באהבה" שהופק בשנת 1968 לציון 20 שנה למדינה וכלל את מיטב שירי להקת הנח"ל לאורך השנים.

במלחמת ששת הימים, במהלך שהותה של להקת הנח״ל באל עריש, היה עד לכתיבת הבית הנוסף והאחרון של השיר "ירושלים של זהב" על ידי נעמי שמר. במהלך הקרבות בחצי האי סיני נפל חברו הטוב ראובן פיק, עמו נהג להופיע כצמד בנעוריהם בקיבוץ.

לאחר שחרורו מהלהקה הפך לזמר סולו שנחשב כ"אליל נוער", והשתתף כחבר בלהקת פיקוד דיזנגוף בשנת 1969 עד 1970 ובמופעי בידור, פסטיבלי זמר, פסטיבלי ילדים ועוד.

ששי קשת בהופעה בהיכל התרבות בעיר נשר

בשנת 1972 הכיר קשת את השחקנית יונה אליאן בצילומים לסרט הקולנוע "נורית". השניים נישאו בשנת 1973, ולהם שני ילדים: אריאל, מוזיקאי (חבר להקת "פול טראנק" ומפיק מוזיקלי) ומאי, שחקנית. קשת מתגורר ביפו[1].

קריירת זמרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 1971 הוציא קשת אלבום בכורה שנשא את שמו: "ששי קשת". האלבום הצליח מאוד והגיע במהירות למעמד של "אלבום זהב". נכללו בו להיטים רבים כ"אל תלכי לבדך בלילה" (שייקה פייקוב), "הלילה הארוך ביותר בעולם" (מאיר אגסי/בועז שרעבי), "ותבוא עליכם הברכה" (שייקה פייקוב), "שם ישנה גבעה רמה" (רחל שפירא/קובי אשרת) ו"פנקס הקטן" (דן אלמגור/מתי כספי), שהפך לשיר המזוהה ביותר עם קשת. "פנקס הקטן" היה שיר מהמחזמר "עיר הגברים" שעלה לבמות בשנת 1970. הוא השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון 1971 עם השיר "ומתוק האור בעיניים" (רחל שפירא/מוני אמריליו), וקטף את המקום השני. הוא אף זכה בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי התשל"א של קול ישראל. באותה השנה גם שר את שיר הנושא של ההצגה "בוטיק השקרים", בהצגה זו שיחקה אשתו יונה אליאן.[2]

בחנוכה 1974 זכה קשת במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים עם השיר "שובב עם לב זהב" (תמר פרימור/יאיר מילר). הוא חזר שוב אל בימת פסטיבל הזמר 1975, וביצע שם את השיר "אינשאללה בלי נדר" (תמר פרימור/יאיר מילר). קשת הקליט ב-1977 את שיר הנושא להצגה "ארבע נשים" שעלתה בתיאטרון הבימה למילותיה של תרצה אתר ולחן מאת משה וילנסקי (שנים ספורות לאחר מכן זכה השיר לגרסאות נוספות ששרו נורית גלרון ובני אמדורסקי). בשנת 1980 ביצע את השיר "פיץ העכבר" (גידי קורן) בפסטיבל שירי הילדים.

קשת השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי "למנצח שיר מזמור" וזכה במקום הראשון עם השיר "בואו נשיר אחים" (שייקה פייקוב). באותה שנה זכה בפסטיבל נוסף במקום הראשון, פסטיבל הזמר החסידי, בשירו "שישו ושמחו" (שייקה פייקוב), שהפך לאחד מלהיטיו הענקיים של קשת, ובכלל ללהיט חסידי ידוע.

ב-1982 השתתף (בפעם היחידה עד אז ומאז) בקדם אירוויזיון 1982 עם השיר "להימליה" (שמרית אור/קובי אשרת), ובפסטיגל 1983 התחרה עם השיר "לירח טסים".

בשנת 1986 חבר קשת למוזיקאי אריק רודיך והקליט אלבום חדש בשם "אל תמהר". האלבום היה מורכב מיצירות של מיטב משוררי ישראל. אלבום נוסף ומוערך מאוד הוציא קשת בשנות ה-80 שנקרא "עולם אחר", ובו הוא ביצע שירים קלאסיים של מקהלות בביצוע יחיד.

בשנת 1991 הופיע ששי ב"ששי שר שירי סרטים", מופע שכלל שירים מסרטים פופולריים בגרסה עברית, אשר בוים על ידי יונה אליאן והכיל שירים שנכתבו על ידי חיים קינן.

בשנת 1996 הקליט קשת אלבום מחווה למוסד פסטיבל הזמר והפזמון, "יעלה ויבוא". באלבום זה הקליט מחדש שירים שבוצעו במסגרת הפסטיבל במרוצת השנים, דוגמת "ליל חניה", "יעלה ויבוא", וכן את שיריו מהפסטיבל.

ב-2009 השתתף ביצירה המוזיקלית תיאטרלית "יריד המזרח" על פי יצירותיו של חיים גורי. ביוני 2009 הוציא אלבום זמירות בשם "פתח לנו שער". בעקבות זאת יצא במופע בשם זה, משולב בעברית ויידיש, בבימוייה של יונה אליאן.

באוקטובר 2025 תוכנן קשת לשיר את "שיר לשלום" עם להקת הנח"ל באירוע התנדבותי במסגרת חגיגות 75 שנה לנח"ל, אך מפקדת הלהקה סירבה לאשר את ביצוע השיר ואמרה כי "לא שרים את שיר לשלום". לאחר שהדבר פורסם בתקשורת וקשת הודיע שאם לא יורשה לבצע את השיר הוא לא יגיע לאירוע, התנצלה בפניו אחראית מדור תרבות בצה"ל והבהירה שמדובר בטעות.[3][4]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים כיכב קשת במספר סרטי קולנוע ישראליים. בשנת 1972 הוא הופיע בסרט "נורית" של ג'ורג' עובדיה לצידה של אשתו לעתיד, יונה אליאן. קשת השתתף במספר שירים בסרט, כשהמוכרים שבהם הוא הדואטים עם הזמרת נירה גל "קרוב ורחוק" (דודו ברק/שייקה פייקוב) ו"שיר לכנרת" ("שבע שנים") (דודו ברק/שייקה פייקוב). בשנת 1973 שיחק בסרט "הבלש האמיץ שוורץ". באותה שנה שיחק בתפקיד אורח לצד אשתו יונה אליאן בסרט "קוראים לי שמיל" שביים ג'ורג' עובדיה. בשנת 1973 השתתף כזמר אורח בסרט "הסנדלר העליז". בשנת 1976 שיחק בסרט "רחוב 60" לצידה של יונה אליאן. בשנת 1978 השתתף בסרט "הלהקה" של אבי נשר. הסרט מתאר את חיי ההווי בלהקה צבאית, התואמת את להקת הנח"ל בה השתתף. בשנת 1979 שיחק בסרט "נישואין נוסח תל אביב". ב-1981 שיחק בסרט "שגעון של אבא". ב-1992 השתתף בתפקיד מפקד להקה צבאית בסרט "ללקק ת'תות".

בשנות השמונים כיכב קשת לצד אשתו, יונה אליאן, בסדרת הטלוויזיה לילדים "שלוש ארבע חמש וחצי". בשנת 1981 כיכב במחזמר "ברנשים וחלומות", והופיע מספר פעמים ב"רחוב סומסום" במבחר שירים ודיבוב (1983).

ב-2013 שיחק בסרט הטלוויזיה "דבר על מקום הימצאם" שכתבה נאוה סמל.

קשת שיחק במספר רב של הצגות, והוא מזוהה בעיקר ככוכב מחזות זמר, בהם "עיר הגברים", "ברנשים וחלומות", "אוויטה" ו"צלילי המוסיקה", בתפקיד קפטן פון טראפ. תפקידים מוכרים נוספים שלו בתיאטרון כוללים את פונטיוס פילטוס ב"השטן ממוסקבה", בראון ב"אופרה בגרוש", מוצוני ב"הלב", באגירה ב"ספר הג'ונגל", החיה והנסיך ב"היפה והחיה", עורך הדין בילי פלין ב"שיקגו", פירלי ב"סוויני טוד", הקוסם ב"המסע לפוליפוניה", ז'אבר ב"עלובי החיים", השטן ב"תמונתו של דוריאן גריי" ובנימין השלישי ב"מסעות בנימין השלישי" (ביידישפיל).

בשנת 1996 השתתף בקלטת הילדים "גומות החן של זוהר" בתפקיד זאביק הספר.

בשנת 2003 השתתף בקלטת הילדים "דוני ורוני בארץ המדמדים" בתפקיד גוג הענק.

בשנת 2005 השתתף לראשונה בהצגה בתיאטרון יידישפיל, בהצגה המוזיקלית "החזן מווילנה". באותה שנה השתתף בטלנובלה "פיק אפ".

בשנת 2008 השתתף בקומדיה המוזיקלית "לה לה לנד". קשת מופיע בהצגת יחיד "ששי מעבר לקשת" המביאה סיפורים ושירים של עולם מחזות הזמר. כמו כן העלה עם יונה אליאן את ההצגה "נוסטלגיה זה לא מה שהיה", המביאה מופע נוסטלגי על גדילה והתבגרות בארץ.

ב-2008 הוציאו קשת ואליאן DVD לילדים בשם "יונה וששי ופנדה וחצי", שהוקדש כולו ליצירותיו של חיים נחמן ביאליק.

בנוסף מדבב קשת לסרטים וסדרות מצוירות, בהם "אצבעונית" בתפקיד מר ביטל, "העולם המופלא של ד"ר סוס" בתפקיד חתול תעלול, "אגדות אנדרסן" ו"נילוס איש החלומות" בתפקיד דמויות נוספות, "הגיבן מנוטרדם" בתפקיד ויקטור, "שלגיה ושבעת הגמדים" בתפקיד הנסיך, "הסייח הכסוף" בתפקיד ברולגה, וכן שר את שיר הפתיחה. בנוסף שיחק את פורטה ב"היפה והחיה 2: חורף קסום". בדצמבר 2011 התמנה למנכ"ל והמנהל האמנותי של תיאטרון היידישפיל[5]. החל משנת 2016 חדל קשת מלשמש כמנכ״ל, והוא מכהן כמנהל אמנותי של התיאטרון. בשנים 2016–2022 הופיע בתפקיד אורח במספר עונות בסדרה "סברי מרנן" ובה גילם את דמותו של יעקב, השכן של רחל וסילבן. מסוף 2017 מעלה קשת מופע בידור עם אשתו יונה אליאן, לרגל 40 שנות נישואיהם, בשם "עדיין נשואים?" בניהולו המוזיקלי של בנם אריאל.

אחרי עשור של היעדרות מהבמות החל קשת משנת 2020 להשתתף במחזמר "לא רק בלונדינית", בהפקתה של מעיין צלנר, בתפקיד פרופסור קלאהן.

דיסקוגרפיה (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1966 - מהנח"ל באהבה - להקת הנח"ל (NMC)
  • 1967 - הנח"לאים באים הנח"לאים באים - להקת הנח"ל (הד ארצי)
  • 1968 - כל הכבוד לנח"ל - להקת הנח"ל (NMC)
  • 1969 - להקת פיקוד דיזינגוף (הד ארצי)
  • 1969 - תקליטון ראשון (EMI)
  • 1970 - עיר הגברים (פונודור)
  • 1971 - פסטיבל הזמר תשל"א (הד ארצי)
  • 1971 - פסטיבל הזמר החסידי תשל"א (הד ארצי)
  • 1971 - למנצח שיר מזמור תשל"א (הד ארצי)
  • 1971 - פס-קול ההצגה הסרט פישקה במילואים (הד ארצי)
  • 1971 - ששי קשת (הד ארצי)
  • 1972 - פס-קול הסרט נורית (הד ארצי)
  • 1972 - למנצח שיר מזמר תשל"ב (הד ארצי)
  • 1973 - למנצח שיר מזמור תשל"ד (הד ארצי)
  • 1973 - פסטיבל הזמר החסידי (הד ארצי)
  • 1974 - איש לבן ואיש שחור (הד ארצי)
  • 1975 - פסטיבל הזמר תשל"ה (הד ארצי)
  • 1975 - פסטיבל שירי ילדים מס' 5 (ישראדיסק)
  • 1976 - פסטיבל הזמר החסידי תשל"ו
  • 1976 - פס-קול ההצגה זהו בידור (NMC)
  • 1976 - פס-קול הסרט רחוב 60 (הד-ארצי)
  • 1976 - פס-קול ההצגה ששי ויונה משגעים פילים (ישראדיסק)
  • 1977 - בלדה לאישה (סינגל מתוך הצגת תיאטרון "הבימה", "ארבע נשים").
  • 1977 - הלהקה (NMC)
  • 1978 - פס-קול ההצגה חזרה כללית (הד ארצי)
  • 1979 - פסטיזמר (הד ארצי)
  • 1980 - הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 11 (ישראדיסק)
  • 1980 - פס-קול ההצגה פנטסיה בארץ הפלאות (ישראדיסק)
  • 1981 - ברנשים וחלומות (הד ארצי)
  • 1981 - שלוש, ארבע, חמש וחצי חגים (הד ארצי)
  • 1981 - שלוש ארבע חמש וחצי (הד ארצי)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ששי_קשת&oldid=43781576"