ששת החיצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ששת החצים על דגל מפלגת העם הרפובליקאית
מוסטפא כמאל אטאטורק, שפיתח ויישם את ששת החצים

ששת החציםטורקית: Altı ok) הם כינוי לסדרת העקרונות החברתיים של מוסטפא כמאל אטאטורק, המהווים סמל של מפלגת העם הרפובליקאית בטורקיה.

הרעיונות המהפכניים של אטאטורק, שבהם ראה את הדרך להוביל את טורקיה לעידן החדש, הושפעו מהתנזימאת שהונהגו באימפריה העות'מאנית במאה ה-19, בשילוב התאמות לסביבת המאה ה-20, ולאופי המערבי שרצה להנחיל לטורקיה.

העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עקרון הרפובליקה[1] - שכלול המבנה המדיני של טורקיה שעליו הוכרז ב-29 באוקטובר 1923 וביטול מעמד הסולטאן, עריכת בחירות דמוקרטיות, ביטול מעמד החליפות למרות התנגדות אנשי הדת, והעברת עיר הבירה מאיסטנבול לאנקרה.
  2. עקרון הלאומיות[2] - הלאומית הטורקית היא תחליף לעות'מאניות והיא נובעת מגבולותיה של טורקיה החדשה בעלת הרוב המוסלמי. אתאטורק החל להפיץ עקרון זה באמצעות התקשורת. הלאומיות איחדה את הטורקים סביב מטרה אחת משותפת, ובכך החלישה את המחלוקות. אתאטורק דגל בעיקרון שעל פיו טורקיה לא צריכה להיות במצב מלחמה עם אף מדינה, והוא לא רצה שטורקיה תתפשט למדינות אחרות כפי שעשתה האימפריה העות'מאנית. הלאומיות הטורקית, שרצה שהעם יאמין בה, היא הלאומיות כפי שכתב בחוקה, שכוללת את כל השבטים האתניים והאזרחים שכלולים בשטח טורקיה הריבונית, ללא הבדל בין אזרחים או לאומים שונים. עיקרון זה הונהג בין השאר בבתי הספר.
  3. עקרון העממיות - עיקרון זה הדגיש את חשיבות שמירת השלטון בידי העם, ולא בידי המעמד השולט. מכאן נבע חוק השוויון בפני החוק וחופש הביטוי, ללא הבדלים כלכלים ודתיים. בנוסף נוסדו כמה ממוסדות השלטון על ידי העם, כמו האסיפה הלאומית. אטאטורק טען שהוא פועל תמיד למען העם. כך למשל הוא הסביר את ביטול מעמד הסולטאן בכך שהסולטאן אינו נבחר על ידי העם‏[1].
  4. עקרון המהפכניות - מתאר את הצורך לשנות את החברה המסורתית בעלת היסודות העות'מאניים ולהפוך אותה למדינה מודרנית, גם אם יהיה צורך להשתמש באמצעים לא דמוקרטיים באותה תקופה. מטרת הכמליזם היא להפוך את האימפריה העות'מאנית למדינה טורקית ומתפתחת. אטאטורק רצה לחנך בעיקר את הדור הצעיר לקבל את המהפכניות; הוא הורה ללמד בבתי הספר איך להיות עם טורקי גאה ומלומד, לנתק את התלמידים מהזיקה לעות'מאנים, ולחברם לזיקה הטורקית המודרנית.
  5. עקרון החילון - החילוניות כללה לא רק הפרדת דת ממדינה, אלא גם הפרדת המדינה מהמוסדות האסלאמיים ושחרור המחשבה מתפיסות דתיות, דבר שהתבטא בחינוך החדש ובחוקים מודרניים במקום עקרונות הדת. המטרה הייתה לבטל ולהפחית את מעמדם של אנשי הדת, וליצור חופש פולחן דתי מבלי לזנוח את האסלאם כדת. החוק החשוב ביותר בעיקרון זה היה ביטול החליפות ב-1924 והחלפת הכתב הערבי בכתב לטיני. הוחלפו גם הסמלים הערבים בסמלים מערביים, כמו הביגוד המסורתי העות'מאני שהוחלף בלבוש מערבי מודרני, יום המנוחה שונה מיום שישי החשוב באסלאם ליום ראשון, ולוח השנה ההג'רי הוחלף בלוח השנה הבינלאומי. בנוסף ניתנה זכות הצבעה לנשים לפרלמנט, דבר שהוביל להתנגדות ברחבי העולם המוסלמי השמרני.
  6. עקרון המדינתיות[3] - לפי עיקרון זה, מדינתיות היא אטטיזיים - נדרשת התערבות ומדיניות של המדינה בנושאים כלכליים. עניין המדיניות הוא חדש יחסית: בשנים הראשונות של הרפובליקה לא השתמשו בעיקרון זה ולא חשבו על פיתוח כלכלי, בעיקר הסתמכו על חקלאות ועבודות שדה; אך לאחר נפילת הבורסה בניו יורק והמשבר הכלכלי העולמי של 1929, טורקיה נפגעה קשות. לכן אטאטורק ביצע רפורמות כלכליות לשיפור רמת החיים לצד צמצום הוצאות המדינה, חוקים כלכליים חדשים, פיתוח התעשייה באמצעות הון ממשלתי, הקטנת הייבוא והישענות על חומרי גלם מקומיים, ועוד. בהדרגה חל שיפור במצב הכלכלי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 צ'ורשר, אריק ין. "טורקיה: היסטוריה מודרנית". תל אביב : אוניברסיטת תל אביב. 2005
  2. ^ BALNCOV ILLALTA , JORGE. ATATURK .ANKARA: TURK TARIH KURUMU BASIMEVI. 1979 p 386-388
  3. ^ ברנרד, לואיס. "צמיחתה של טורקיה המודרנית". ירושלים: האוניברסיטה העברית. 1977, עמ' 230-232