שש נפשות מחפשות מחבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שש נפשות מחפשות מחבר
Sei personaggi in cerca d'autore
Luigi Pirandello 1923.jpg
כתיבה לואיג'י פיראנדלו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 9 במאי 1921 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שש נפשות מחפשות מחבראיטלקית: Sei personaggi in cerca d'autore) הוא מחזה איטלקי מאת לואיג'י פיראנדלו שנכתב ב-1921 והוצג לראשונה באותה שנה בתיאטרו ואלה (אנ')‏ (Teatro Valle - 'תיאטרון העמק') ברומא. המחזה אבסורדי ומטא-תיאטרלי ועוסק במערכת היחסים בין סופרים, הדמויות שהם יוצרים, והעוסקים במלאכת התיאטרון. המחזה זכה לביקורות מעורבות, כאשר בהופעת הבכורה אנשים מהקהל צעקו "בית משוגעים!", אך מאוחר יותר המחזה התקבל בהבנה רבה יותר, במיוחד לאחר שפירנדלו סיפק הקדמה למהדורה השלישית של המחזה ב-1925, אשר הבהירה את הרעיונות והמבנה של היצירה. המחזה הוצג לראשונה בישראל ב-20 באפריל 1952 בתיאטרון האהל, בתרגום מנשה לוין, בבימויו של הבמאי היהודי-שווייצרי פנקס בראון (אנ') ועם תפאורה מאת ד"ר פאול לוי[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת תיאטרון עורכת חזרות לקומדיה. לפתע מופיעות על הבמה שש דמויות שמפסיקות את החזרה. אבי המשפחה מספר שהדמויות הן פרי דמיונו של המחבר שחזר בו וכעת הן רוצות לחיות ומבקשות מהבמאי שיציג את סיפורן קורע הלב.

האב הוא אדם משכיל מהמעמד הגבוה, שנשא אשה מהמעמד הנמוך. לזוג נולד בן וכשהבן הגיע לגיל שנתיים האב מאס, שידך לה את מזכירו, אדם פשוט כמוה וגירש אותם. המזכיר והאישה נוסעים לחיות בעיר אחרת הולידו שלושה ילדים וחיו באושר. לאחר פטירתו של המזכיר נותרים האישה ושלושת ילדיה חסרי כל ושבים לעיר מגוריו של האב. האם מוצאת עבודה בחנות כובעים. מעל החנות מעבידה בעלת החנות נערות עניות בזנות, אחת מהן היא בתו החורגת של האב. האב הוא לקוח קבוע במקום ועומד לשכב עם בתו החורגת בלי לדעת מי היא. האם מגיעה למקום ומפסיקה אותו בזעקות שבר, רגע לפני שהוא עומד לעשות זאת. האב מזועזע ממה שהתרחש ואוסף את המשפחה אל ביתו. האם פוגשת אחרי שנים רבות את הבן שהופרד ממנה, אך זה מתנכר אליה והאם מזניחה את ילדיה. האב והבת החורגת מרבים לריב. הבת הקטנה שהוזנחה טובעת בבריכה. אחיה הדיכאוני ממלא פיו מים ולבסוף מתאבד.

בתחילה הבמאי מסרב להציג את הסיפור, אחר-כך מתרצה ומנסה לעשות זאת ולבסוף מתייאש.

הפקות ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה "שש דמויות מחפשות מחבר", תיאטרון גשר, 2010

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שש נפשות מחפשות מחבר" ב"אהל", דבר, 6 באפריל 1952; הצגת בכורה ב"אהל", דבר, 21 באפריל 1952.
  2. ^ ביקורות:
    ד"ר א. פוירשטיין, "שש נפשות" ב"אהל", הצופה, 25 באפריל 1952
    י. מ. ניימן, "שש נפשות מחפשות מחבר" ב"אהל", דבר, 30 באפריל 1952
    מ. ז. טל, תיאטרון בחיפוש אחר מחבר: "שש נפשות מחפשות מחבר" לפיראנדלו ב"אהל", על המשמר, 4 במאי 1952
  3. ^ ביקורות:
    יעקב העליון, שעה שהיא חצי דקה: יוסי יזרעאלי מביים את "שש נפשות מחפשות מחבר" לפירנדלו, מעריב, 28 באוגוסט 1969
    יורם קניוק, שש נפשות מחפשות מחבר ("הבימה"), דבר, 19 בספטמבר 1969
    דב בר-ניר, שש נפשות מחפשות מחבר ב"הבימה", על המשמר, 5 בספטמבר 1969
  4. ^ אליקים ירון, הצגת בכורה: אין מציאות כמו הדמיון: "שש דמויות מחפשות מחבר" – התיאטרון העירוני חיפה, מעריב, 27 בדצמבר 1985
  5. ^ ביקורות:
    איתן בר יוסף, עכבר העיר, שש דמויות, מחבר ובמה אחת גדולה, באתר הארץ, 18 במרץ 2010
    מיכאל הנדלזלץ, "שש דמויות מחפשות מחבר": חינגה לאוהבי תיאטרון, באתר הארץ, 16 במרץ 2010
    "שש דמויות בחיפוש נואש אחרי המציאות" - ביקורת על ההפקה של גשר, ארז מירנץ, "המולטי יקום של אלי אשד"
  6. ^ אריאנה מלמד, שש נפשות מחפשות מחבר / לואיג'י פיראנדלו / עברית: עדה בן־נחום / ספריית התיאטרון, חדשות, 3 ביולי 1990