שתולה
 נוף בשתולה
| |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 652 מטר |
| תאריך ייסוד | 1967 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 283 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שתולה | |
| http://www.shtula.org.il | |
שְׁתוּלָה היא מושב באזור הצפון בגובה כ-680 מטר מעל פני הים ליד הגבול בין ישראל ללבנון השייך למועצה אזורית מעלה יוסף. שמו של היישוב סמלי, כמו שם היישוב נטועה הסמוך.
תוכן עניינים
תולדות המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי תוכנית סו"ס ("סוף סוף") לייהוד הגליל, המושב היה אמור לעלות על הקרקע בסוף שנת 1966, מיד לאחר נטועה וזרעית. הכוונה הייתה להקצות לכל מתיישב 19.1 דונם שיכללו 10.6 דונם מטעים ו-6 דונם שלחין, וכן לול לגידול ארבע טון פטם[2]. אולם לאחר בניית הבתים הגיעו המוסדות המיישבים למסקנה שאין אפשרות פרנסה לשלושה יישובים חקלאיים באזור ותוכניות אכלוס המושב נדחו עד למציאת פתרון תעשייתי מתאים לפרנסת תושבי המושב. לאחר כשנתיים שבהן נותרו בתי המושב מוזנחים, נכנסו המתיישבים למושב במרץ 1969[3]. על פי פרסום במעריב, לאחר שגזרת גבול הצפון התחממה, לחץ משרד הביטחון לאכלס את המקום כדי לסתום את הפרצה בגבול בין זרעית ונטועה[4]. על פי פרסום אחר במעריב, בגלל התחממות גבול הצפון, העלייה לקרקע הותנתה בהתקנת סידורי ביטחון מתאימים שהכנתם התעכבה דבר שעיכב את אכלוס המושב[5].
פגיעה במושב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1969 פוצצו מחבלים שחדרו מלבנון בית ריק בקצה המושב[6]. בתגובה החליטו המתיישבים להקדים את עלייתם על הקרקע, עוד בטרם חובר המושב למים ולחשמל[7] ובמרץ 1969 עברו למושב 25 המשפחות הראשונות, רובן מאלקוש. הם עברו לשתולה בגלל התרחבות המשפחות, במטרה לאפשר לבניהם להתיישב איתם במושב. המתיישבים היו עולים מכורדיסטן והשתייכו ברובם לחמולת חתן[8]. ב-5 ביוני 1969 נערך טקס חנוכת המושב בנוכחות שר האוצר פנחס ספיר[9]. בדצמבר 1970 נפצע תושב המושב מהתפוצצות מוקש נעל שהונח בקרבת המושב על ידי מחבלים שחדרו מלבנון[10].
בשנות ה-2000 המושב נמצא בתהליכי קליטה של בנים בהרחבה משקית ושל יחידות דיור למכירה במסגרת "בנה ביתך". ליישוב אופי מסורתי ליברלי ובו משפחות חילוניות, מסורתיות ודתיות. בשנת 2010 הצטרפו ליישוב 5 משפחות של בני הציונות הדתית-לאומית.
שירותים מוניציפליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב מזכירות המנוהלת על ידי הנהלת וועד מקומי ומזכיר המטפלים בכל הנושאים המוניציפליים של היישוב לרבות נושאי תרבות, חברה, קליטה ועוד. רבים מחברי היישוב עוסקים בהתנדבות כפעילי ציבור במסגרת ועדות בתחומים שונים כחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, תרבות, בניה, קליטה ועוד.
החברים מתבססים על ענפי החקלאות מקצועות חופשיים ועבודת חוץ. במושב נמצא מפעל עיבוד מתכת שהוקם בשנת 1969[11] וכן מפעל שתולפלן שבשנות ה-70 העסיק כ-25 מתושבי המושב[12].
חינוך, חברה, תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במושב שתולה מתקיימת פעילות חינוכית ערכית שיתופית באווירת המושב. לגיל הרך - מתכונת פעילות ייחודית לגיל המודרך; לילדים ונוער - פעילות תנועתית ויישובית; למבוגרים - פעילות המתבצעת על ידי ועדת תרבות מושבית. כן קיים מועדון לחבר לקהילה הבוגרת.
במושב גם: בריכת שחייה (שנסגרה בעקבות סכסוך שהיה במושב ולא נפתחה עד היום),פעוטון, גן ילדים, מגרש כדורגל ומגרש כדורסל. כמו כן מצויים במושב: בית-כנסת, בית-מדרש עם ספרייה תורנית, מקווה נשים ומקווה גברים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מושב שתולה
- שתולה במרכז המידע להתיישבות בגליל
- שתולה באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ המתישבים הראשונים בנטועה יעלו על הקרקע בחודש הבא, מעריב, 3 באוגוסט 1966
- ^ עמנואל הראובני, יושב המושב שתולה, מעריב, 6 ביוני 1969; יואל דר, משפחות השתקעו בשתולה, דבר, 4 ביוני 1969
- ^ אהרון דולב, שתולים על כביש הצפון, מעריב, 13 ביוני 1969;המשך
- ^ חולית המחבלים במושב שתולה, מעריב, 9 בינואר 1969
- ^ עמנואל הראובני, בית מגורים ריק בשתולה פוצץ ע"י מחבלים מלבנון, מעריב, 8 בינואר 1969
- ^ יואל דר, שתולה - בעיות יישוב חדש בגבול לבנון, דבר, 15 ביוני 1969
- ^ משפחות השתקעו בשתולה, דבר, 4 ביוני 1969
- ^ נערך טקס עלייה של מושב שתולה, מעריב, 6 ביוני 1969
- ^ תושב שתולה נפגע ממוקש נעל, מעריב, 7 בדצמבר 1970
- ^ פרופיל החברה
- ^ יהדות בבל בארץ ישראל, עמוד 323
| ||||||||||
