שתי אצבעות מצידון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שתי אצבעות מצידון
Two fingers from tzidon.jpg
בימוי אלי כהן
הפקה יחידת ההסרטה של דובר צה"ל
תסריט צביקה קרצנר
אלי כהן
ברוך נבו
שחקנים ראשיים רוני פינקוביץ'
שאול מזרחי
אלון אבוטבול
דודו בן זאב
בועז עופרי
נאזי רבאח
אוסי הלל
מוזיקה בני נגרי
מדינה לבנון, ישראל
הקרנת בכורה 1986
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט עברית, ערבית
פרסים פרס "שחקן השנה" לאלון אבוטבול
דף הסרט ב-IMDb

שתי אצבעות מצידון הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1986 המתרחש על רקע מלחמת לבנון הראשונה. זהו הסרט הרביעי הכי נצפה בתולדות הקולנוע הישראלי. [1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט סובב סביב דמותו של גדי (רוני פינקוביץ') קצין צעיר, חניך מצטיין בקורס הקצינים מגולני שזה עתה סיים את קורס הקצינים ומחליט לשרת כמפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים המשרתת בלבנון ותמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני. גדי מגיע ללבנון ומחליף את מפקד המחלקה הקודם בועז (אלדד רפאלי) שנהרג מידי מחבלים. הסרט מראה תמונה של חיי היום-יום של מחלקת צנחנים בתוך לבנון, תוך התייחסות למורכבות העדתית והדתית ששררה בלבנון בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ותוך התייחסות לדילמות המתעוררות בעת לחימה בשטח בו נמצאת אוכלוסייה אזרחית. בסרט בלטה דמותו של החייל הפשוט, ג'ורג'י, אותו גילם אלון אבוטבול, שזכה בעקבות הסרט לפרסום נרחב ובפרס "שחקן השנה".

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבותו של הבמאי, אלי כהן בנושא החלה עוד בשלב הראשון של המלחמה, כשערך ראיון מצולם מטעם דובר צה"ל עם פלוגת צנחני מילואים ששהתה באזור בחמדון. הלוחמים מתחו ביקורת נוקבת על צורת הלחימה ועל הפיקוד הצה"לי. כהן מסר את החומר המצולם לדובר צה"ל באותה עת, יעקב אבן, והחומר לא פורסם[2].

כשלוש שנים לאחר מכן, הופק סרט הקולנוע על ידי וביוזמת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל כסרט הסברה פנים צה"לי למפקדים בנושא התמודדות עם אוכלוסייה אזרחית[2]. התסריט של הסרט נכתב על ידי צביקה קרצנר על פי חומר שנכתב על ידי אלי כהן וד"ר ברוך נבו ששהו בלבנון עם חיילי גדוד 13 של חטיבת גולני לצורך הכנת הסרט[3] ובויים על ידי כהן. הסרט צולם בתקופה האחרונה של צה"ל בתוך לבנון לפני המעבר לרצועת הביטחון. צבי ברקאי, סגן מפקד גדוד 13 באותה עת, סיפר: "צוות ההסרטה ביקש להצטרף אלינו לצילומים בקו נהר האוואלי - צידון. לפתע החלה התקלות עם מחבלים וכל האירוע הנדיר צולם ושוחרר לאחרונה על ידי ארכיון צה"ל". כוחות גדוד 13 הרגו עם המג"ד שלהם יאיר נוה 11 מחבלים, הצוות המשיך ושהה עם הגדוד עד לעזיבתו לקו רצועת הביטחון. בסיום הסרט נכתב " תודה לפלוגה ב' של גדוד 13 ". לאחר הכנת הסרט הוחלט בצה"ל להפיצו לציבור הרחב, והייתה זו הפעם ראשונה בה הופץ לציבור הרחב סרט עלילתי באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה[4]. חלק נכבד מהסרט צולם באל-ח'יאם בלבנון והוא כלל גם צילומי אוויר ממסוקים צה"ליים. בתפקידים משניים השתתפו תושבים מהכפר אל ח'יאם וחיילי צה"ל ששירתו באזור ואבטחו את הצילומים[3].

תגובת הקהל והמבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה גדולה, התקבל בהתלהבות בפסטיבל הקולנוע בקאן[5] וכ-700,000 צופים צפו בו בקולנוע.

את שיר הנושא, "שתי אצבעות מצידון", כתב במאי הסרט אלי כהן. כהן חתם על השיר בשם "אלי מדורסקי", שם נעוריה של אמו[6]. את השיר הלחין בני נגרי וביצע בועז עופרי, אחד משחקני הסרט. השיר זכה להצלחה רבה.

השחקן אלון אבוטבול זכה בפרס שחקן השנה על משחקו בסרט.

הסרט עלה לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בשאלה האם ראוי שסרט כזה יופק על ידי צה"ל[7]. מפיץ הסרט פנה לבג"ץ בדרישה שהסרט ייצג את ישראל בתחרות האוסקר, במקום אוונטי פופולו, אך השופטים סירבו להתערב בנושא[8].

הסרט זיכה את יחידת דובר צה"ל בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
רוני פינקוביץ' גדי המ"מ
שאול מזרחי טוביה המ"פ
אלון אבוטבול ג'ורג'י
דודו בן זאב במבינו המאגיסט
בועז עופרי אפי הקשר
נאזי רבאח ראוף סמל המחלקה
אוסי הלל מיקי הסמב"צית
חסון ווהבה חאג' איסמעיל
מקסי בלום המג"ד
ענת חן "גניה"
מיכה שגריר אבא של גדי
עדו חזקיה הילד
אלדד רפאלי בועז המ"מ
יורם אשכול הקמב"ץ
שאול מופז מפקד בית הספר לקצינים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון פישלר, מאה הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים, באתר עין הדג, 25 בספטמבר 2016
  2. ^ 2.0 2.1 "רוח צוות", גיליון 102, ספטמבר 2012, עמ' 13-12
  3. ^ 3.0 3.1 יוסף ולטר, שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן, מעריב, 9 במאי 1986
  4. ^ צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון, מעריב, 16 בפברואר 1986
  5. ^ שאול דישי, אלפיים צופים קיבלו באהדה את "שתי אצבעות מצידון", מעריב, 16 במאי 1986
  6. ^ חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999
  7. ^ בקורת סרטים, מעריב, 26 ביוני 1986
  8. ^ חיים נגידאוונטי פופולו ייסע לאוסקר, מעריב, 15 בדצמבר 1986