תלמה (פילוסופיה)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| אחד הסמלים של ת'למה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1904  |
| מייסד | אליסטר קראולי |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| תאולוגיה | פוליתאיזם |
| ארגונים ופעילות | |
| מוסדות |
Choronzon |
  | |
תֶלֶמָה (או: תֶ'לֶמָה, באנגלית: Thelema) היא פילוסופיה דתית שפותחה על ידי הקוסם והסופר אליסטר קראולי. קראולי טען שהוא נביא של "עידן חדש" – עידן הורוס, בעקבות חוויה דתית שחווה לכאורה במצרים בשנת 1904. לדבריו, ישות שקראה לעצמה "אייוואס" (Aiwass), תקשרה איתו והכתיבה לו טקסט בשם "ספר החוק" שהתווה את עקרונות התלמה.
תלמה במהותה היא דת פוליתאיסטית המאמצת אלים הלקוחים מהמיתולוגיה המצרית, למשל נוייט (Nuit), הדיט (Hadit) ורה אור קוייט (Ra-Hoor-Khuit), וגם ממיתולוגיות אחרות, כגון פאן מהמיתולוגיה היוונית. הדת נוהגת על פי האמונה כי המאה ה-20 תהיה תחילת עידן הורוס, שבו ינהגו על פי הקוד האתי: "עשה כאוות נפשך – זו כל התורה", הצהרה זו ציינה שהחסידים (הנקראים תלמיים או תלמיסטים) מחפשים את רצונם האמיתי ונוהגים על פיו – יותר מאשר על פי תשוקת האגו שלהם. הדת גם מדגישה את האימון בטקסי הכישוף והמיסטיקה.
המילה "תלמה" עצמה היא התעתיק העברי של שם העצם θέλημα (רצון) בשפת הקוינה (סוג של יוונית עתיקה), המגיע מהפועל θέλω שפירושו "לרצות", "לקוות" וכו'. כשקראולי פיתח את דת התלמה, הוא ייסד ארגון בשם A∴A∴, על מנת להפיץ אותה. הוא כתב הרבה בנושא, ולכתביו קוראים התלמיסטים: "ספרי הקודש של התלמה". הוא גם כלל בכתביו אוקולטיזם, מיסטיקה מזרחית ומערבית, ובייחוד קבלה. התלמיסטים ואנשים נוספים פירשו ויישמו את דבריו של קראולי באופנים שונים, המגיעים לעיתים לחילוקי דעות קשים.
שימושים קודמים למילה "תלמה" במהלך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה θέλημα (תלמה) היא מילה נדירה בתרבות היוונית, כשהיא "מציינת את התיאבון לרצות: לחשוק", אך היא מילה שכיחה בתרגום השבעים. יצירות נוצריות מוקדמות משתמשות לעיתים במילה זו על מנת לכנות את הרצון האנושי, ואפילו על מנת לכנות את רצון השטן, אך בדרך כלל מילה זו מכנה את רצון השם. בתקופת הרנסאנס, דמות בשם "תלמיה" מייצגת רצון או תשוקה, בהיפנרוטומאכיה פוליפילי.
אליסטר קראולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליסטר קראולי (1875–1947) היה סופר ומיסטיקן אנגלי. ב-1904 קראולי טען שקיבל את ספרו "ספר החוק" מישות בשם "אייוואס", ששימשה להקמת השיטה הדתית וההגותית לה קרא "תלמה".
ספר החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר החוק (תלמה)
שיטת התלמה של קראולי מתחילה ב"ספר החוק". הוא נכתב בקהיר, במהלך ירח הדבש שלו עם אשתו החדשה רוז קראולי. ספר קטן זה מכיל שלושה פרקים, כל פרק לקח לו לדבריו משך שעה אחת בדיוק לכתבו, בתחילת הצהרים, שבשמיני, התשיעי והעשירי באפריל, ב-1904. הוא טוען שהוא כתב על פי מה שאמרה לו הישות "אייוואס", מי שהזדהתה לאחר מכן כ"המלאך השומר שלו". החסיד שלו, ישראל רגרדיה, העדיף לקשר קול זה לתת המודע שלו, אך שאר תומכיו חלקו עליו. מלבד ההתייחסות לפרנסואה רבלה (Rabelais), ניתוח שנעשה על ידי דייב אוונס (Dave Evans) מראה הקבלה ל"אהוב של אתור ומקדש הנץ המוזהב", משחק של פר פלורנס (Florence Farr.). אוונס אמר שאולי זוהי תוצאה של העובדה ש"פלורנס וקראולי היו שקועים לגמרי בדימוי ובלימוד השחר המוזהב" ושקראולי קרוב לוודאי הכיר את החומר הקדום שעודד כמה רעיונות מהרעיונות המרכזיים. קראולי כתב כמה פירושים לספר החוק, כשהמאוחר שביניהם הוא מה שכתב בשנת 1925. ההצהרה המתומצתת הזו נקראת בפשטות "הפירוש", היא מזהירה משיחה על נושא הספר, ומצהירה ש"כל השאלות של החוק, תוכרענה על ידי עיון בספר שלי".
רצון אמיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – רצון אמיתי (ת'למה)
לפי קראולי, לכל אדם ישנו רצון הנבדל משאר רצונותיו ומאוויו של האגו. הרצון האמיתי הוא למעשה שאיפת או תכלית האדם בחייו. כמה קוסמים מאוחרים יותר לקחו את המטרה של הגשמה עצמית כמטרה שהאדם יכול להשיגה בכוחות עצמו, ללא צורך בסיוע ישויות שמימיות למיניהן. זה מביא אותם לדעה בה אחז קראולי קודם שנת 1904. אחרים, שנהגו על פי ספרים אחרים שכתב, כגון: "ספר הקודש – 2", באו למחשבה שהרצון האמיתי של האדם ללא כל תערובת זרה הוא רצון האלוהים ממש. לפי לון מילו דוקיוט (Lon Milo Duquette,), תלמיסטי הוא אדם שמעשיו מבוססים על השאיפה לגלות ולהביא לידי מימוש את רצונו האמיתי. כשאדם מנסה לעשות את רצונו האמיתי השם (בלשונו: "היקום") עוזר לו לעשות זאת. קראולי האמין כי על מנת לגלות את הרצון האמיתי, על האדם לשחרר את רצונות תת-המודע שלו משליטת המודע עליהם, על מנת שיוכל לגלותם. הוא זיהה את הרצון האמיתי של כל אחד עם המלאך שומר|מלאך השומר שלו. החיפוש הרוחני אחר מה שרצית לעשות, ועשייתו בפועל, נקרא בתלמה גם "העבודה הגדולה".
כישוף וטקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כישוף (Magick) תלמי הוא מערכת תרגילים גופניים, שכליים ורוחניים, שהמתרגלים מאמינים שעוזרים. קראולי הגדיר כישוף כ"המדע והאמנות לגרימת שינוי, הנעשית – באופן מקובל – על ידי כוח הרצון". ואיית זאת עם "K" (="Magick", במקום "Magic"), על מנת להבדיל זאת מכישוף במה (ועל כן מקובל לתרגם זאת כ"קישוף" במקום "כישוף"). הוא המליץ על קישוף כאמצעי לגילוי הרצון האמיתי.
