ת'רד בס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ת'רד בס
תקופת הפעילות מ-1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דאף ג'אם עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים
אם סי סרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבס השלישי (באנגלית: 3rd Bass) היה הרכב היפ הופ אמריקאי, שפעל בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. ההרכב כלל את אם סי סרץ', פיט נייס, ודי ג'יי ריצ'י ריץ'. ההרכב היה ידוע בכך שהיה אחד ממופעי ההיפ הופ הבין-גזעיים המצליחים הראשונים. יחד עם ביסטי בויז והמפיק ריק רובין, אם סי סרץ' ופיט ניס היו שניים מאמני ההיפ הופ הלבנים הבודדים שהיו מוכרים בקהילה.[1] ההרכב התפרק ב-1992 ושוב ב-2000 וב-2013 לאחר איחודים קצרים. ההרכב הוציא לאור שני אלבומי אולפן, אשר זכו במעמד אלבום זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'י ריץ' היה תקליטן מקומי, בעוד שניס היה לומד לימודי אנגלית באוניברסיטת קולומביה והנחה תוכנית היפ הופ בתחנת הרדיו של האוניברסיטה, WKCR-FM . סרץ' הופיע במועדונים ובמסיבות, והוציא לאור סינגל בשם "Hey Boy" בחברת התקליטים העצמאית אידלרס (באנגלית: Idlers).

השניים הופיעו לראשונה בתור '3 the Hard Way', שם שהופיע בשיר "Wordz of Wisdom". לפני שהקליטו את אלבומם הראשון שנו את כינויים ל"הבס השלישי". ב-1989 יצא לאור אלבום הבכורה שלהם, The Cactus Album, אשר הופק על ידי סבר, פרינס פול ודה בומב סקואד. האלבום זכה לשבחים והגיע למעמד של אלבום זהב. הסינגל "The Gas Face" מתוך האלבום הגיע למקום ה-5 במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ. הסינגל כלל דיס שכוון לראפר אם סי האמר ולמנהל התקליטים ליאור כהן.

ב-1991 יצא לאור אלבומם השני, Derelicts of Dialect, שכלל הופעת אורח של הראפר ונילה אייס. הסינגל "Pop Goes the Weasel" מתוך האלבום הגיע למקום ה-1 במצעד שירי הראפ וסייע למכירות האלבום עד להגעה למעמד של אלבום זהב.

שיתוף הפעולה האחרון של ההרכב היה רצועת הכותרת לפסקול הסרט גלדיאטור משנת 1992 לפני שההרכב הכריז על התפרקות.

לאחר הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992, סרץ' היה שותף לכתיבה והפקה של מספר רצועות לאלבום היחיד של הראפר בוס מדטרויט, "Born Gangstaz". הוא הוציא אלבום סולו, Return of the Product, באוגוסט אותה שנה, שכלל את נאז. ב-1993 נייס וריץ' חברו ביחד להרכב בשם פריים מיניסטר פיט נייס ודיידי ריץ', והוציאו לאור את אלבומם היחיד, Dust to Dust. הסינגל המוביל, "Rat Bastard", הכיל דגימות קול מתוך שתיקת הכבשים ונרמז מהשיר כי עבר דם רע בין הצמד לסרץ', למרות שזה לא אושר. לא ניס ולא סרץ' הצליחו להגיע בחזרה לפופולריות לאחר שההרכב הבס השלישי התפרק.

ב-1998 ההרכב הבס השלישי התאחד להופעה במסיבת יום ההולדת של אנדי הילפיגר (אחיו של טומי הילפיגר). הם גם הופיעו בפסטיבל וודסטוק 99, והוציאו את הסינגל "Hail to the Chief". היו שמועות על כך שההרכב יוציא אלבום חדש בשם "Ichabod's Cranium", אבל כל איחוד ותוכניות ארוכות טווח בוטלו בסופו של דבר.

נייס פרש מעסקי המוזיקה ופתח חנות למזכרות בייסבול בקופרסטאון, ניו יורק. בשנת 2003 הוא פרסם ספר, Baseball Legends of Brooklyn's Green-Wood Cemetery, תחת שמו האמיתי.[2]

ב-6 באפריל 2013, אם סי סרץ' הודיע בפייסבוק שהבס השלישי יתאחד לאחר למעלה מ-20 שנה לסיבוב הופעות לרגל חגיגות 25 שנה לאלבום "The Cactus Album". עם זאת, הם עשו רק שתי הופעות באותה שנה: מופע איחוד במועדון בברוקלין, והופעה ביום העבודה בפסטיבל באינדיאנפוליס, שיה ההופעה הידועה האחרונה שלהם.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האלבום פרטי האלבום מקום במצעדים
US US R&B
The Cactus Album 55 5
Derelicts of Dialect
  • תאריך: 14 ביוני 1991
  • חברת תקליטים: דאף ג'אם/קולומביה
19 10

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוויהארט סטנטון, The Cactus Album – 3rd Bass, AllMusic
  2. ^ Arcadia Publishing (אורכב 25.10.2007 בארכיון Wayback Machine)