תאודור טולסדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאודור טולסדורף
Theodor Tolsdorff
Bundesarchiv Bild 146-1993-136-11A, Wolfsschanze, Ordensverleihung durch Hitler.jpg
תאודור טולסדורף מקבל מהיטלר אות הצטיינות
לידה 3 בנובמבר 1909
להנארטן, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 25 במאי 1978 (בגיל 68)
דורטמונד, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19341945
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-340
מפקד הקורפוס ה-82
פעולות ומבצעים
עיטורים

תאודור טולסדורף (גרמנית: Theodor Tolsdorff ;‏3 בנובמבר 190924 בספטמבר 1978), היה מהבולטים ממפקדי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, אחד מעשרים-ושבעה מפקדים שקיבלו את העיטור הצבאי הגבוה – צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולסדורף נולד ב-3 בנובמבר 1909 בלהנארטן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בהיותו בן 5 פרצה מלחמת העולם הראשונה, וטולסדורף ומשפחתו פונו מביתם בעקבות הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית. לאחר מותו של אביו בשנת 1919 ירש טולסדורף את אחוזות המשפחה, וניהל אותה תוך שהוא ממשיך את לימודיו בגימנסיה בקניגסברג.

בשנת 1934 התגייס טולסדורף לוורמאכט, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-1 בדיוויזיה ה-1. ב-1 בפברואר 1936 הועלה לדרגת סמל, וב-1 ביוני 1936 הועלה לדרגת לוטננט. ב-1 באוקטובר 1938 הועלה טולסדורף לדרגת אובר לוטננט, וב-1 באפריל 1939 מונה למפקד פלוגת הנ"ט ה-14, שהייתה חלק מרגימנט הרגלים ה-22 בדיוויזיה ה-1.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה בפולין פיקד טולסדורף על פלוגתו, ואף נפצע במהלך הקרבות. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה. במהלך המערכה על צרפת שוב לחם טולסדורף עם פלוגתו, ושוב נזקק לטיפול רפואי בעקבות פציעה. במהלך מבצע ברברוסה לחם טולסדורף עם פלוגתו בזירה הצפונית, ואף נפצע 3 פעמים במהלך הקרבות, אך רק ב-21 בנובמבר 1941 הסכים להתפנות לבית חולים. ב-1 בדצמבר אותה שנה הועלה טולסדורף לדרגת האופטמן, וב-4 בדצמבר הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. באפריל 1942 חזר טולסדורף לחזית והשתתף בקרבות סביב אגם לדוגה, ובמהלכם אף איבד חלק מרגלו הימנית. ביוני אותה שנה הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-20 בספטמבר נפצע טולסדורף מכדור בראשו. ב-1 בינואר 1943 הועלה טולסדורף לדרגת מיור, ומונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרובאים ה-22. ביולי 1943 השתתף טולסדורף עם גדודו בקרב השלישי על אגם לדוגה, ועל פעולותיו בקרב קיבל ב-15 בספטמבר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בסוף שנת 1943 הועברה הדיוויזיה ה-1 לגזרה הדרומית, שם לחמה באזור ויניצה ואודסה, ובאחד הקרבות נפצע טולסדורף בבטנו. לאחר החלמתו הועלה טולסדורף ב-1 באפריל 1944 לדרגת אוברסט לוטננט, ומונה למדריך בבית הספר הצבאי במץ. ב-14 ביולי אותה שנה הועלה טולסדורף לדרגת אוברסט, ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-22. טולסדורף לחם עם הרגימנט במהלך מבצע בגרטיון בניסיון להשאיר את וילנה בידיים גרמניות, ועל כך קיבל ב-18 ביולי באופן אישי מהיטלר תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בין ה-25 ביולי ל-31 באוגוסט 1944 השתתף טולסדורף בקורס מפקדי דיוויזיות, ולאחר מכן קיבל ב-1 בספטמבר את הפיקוד על דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-340. בתחילה הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-81 במסגרת הארמייה ה-15, אולם במהלך הקרב על הבליטה הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-80 במסגרת הארמייה השביעית, ולחמה עמו בקרבות בבליטה. טולסדורף הצליח להחזיר את כוחותיו לגרמניה, וב-30 בינואר 1945 הועלה לדרגת גנרל מיור[1]. ב-18 במרץ הועלה טולסדורף לדרגת גנרל לוטננט, וקיבל תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 באפריל מונה טולסדורף למפקד הקורפוס ה-82, ולחם עמו בקרבות בהסן ובבוואריה. ב-8 במאי 1945 נכנע טולסדורף יחד עם כוחותיו באוסטריה, לכוח מהרגימנט ה-506 מהדיוויזיה המוטסת ה-101 האמריקנית[2].

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולסדורף שוחרר מהשבי ב-9 במאי 1947. לאחר שחרורו עסק טולסדורף בעבודות שונות, ובשנת 1954 נעצר על כך שהורה להרוג עריק ללא צידוק משפטי. בתחילה נשפט טולסדורף ל-3 וחצי שנות מאסר, אולם לאחר מכן זוכה במשפט חוזר. לאחר מכן היה טולסדורף מנהל חברת אספלט בדורטמונד, וב-25 במאי 1978 מת טולסדורף כתוצאה מתאונה קשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאודור טולסדורף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ובכך היה לאחד הגנרלים הצעירים ביותר בוורמאכט
  2. ^ כניעתו מוצגת במיני סדרה אחים לנשק, שמתארת את סיפורה של פלוגה ה', רגימנט 506, הדיוויזיה המוטסת ה-101 במהלך המלחמה