תאודור מוצקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאודור מוצקין
אין תמונה חופשית
לידה 26 במרץ 1908
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1970 (בגיל 62)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אלכסנדר מרקוביץ' אוסטרובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ג'ון סלפרידג', Alexander Hurwitz, Michael Marvin Krieger, Mohindar Singh Cheema, רפאל ארצי, Edward Arthur Bertram, Charles Lawrence Lawson עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תאודור שמואל מוצקין (Theodore Samuel Motzkin; ‏ 26 במרץ 1908, ברלין15 בדצמבר 1970, לוס אנג'לס) היה מתמטיקאי יהודי-אמריקאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצקין נולד ב-1908 בברלין. אביו, לאו מוצקין, החל קודם לכן דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ברלין בהנחיית לאופולד קרונקר, אולם לא סיים את לימודיו בשל התמסרותו לפעילות ציונית. מוצקין הבן גילה כישרון למתמטיקה כבר מגיל צעיר והחל בלימודיו האקדמיים בגיל 15. בהתאם למסורת הלימוד בגרמניה באותה תקופה, מוצקין עבר בין מספר אוניברסיטאות, אוניברסיטת גטינגן, אוניברסיטת פריז ואוניברסיטת ברלין. באחרונה הוא כתב את תזת הדיפלומה בהנחיית ישי שור על מבנים אלגברים. מוצקין השלים דוקטורט בשנת 1934 באוניברסיטת בזל בנושא אי-שוויונות ליניאריים בהנחיית אלכסנדר אוסטרובסקי.

ב-1935 מונה מוצקין כ"מדריך" בחוג למתמטיקה באוניברסיטה עברית. בירושלים פגש את נעמי אורנשטיין ונישא לה. לזוג נולדו שלושה בנים: אריה לאו, יוסף אלחנן וגבריאל. מוצקין עבד כקריפטוגרף עבור הממשלה הבריטית בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא כתב מאמר משותף עם אריה דבורצקי על אנליזה קומבינטורית. מוצקין נתקל בקשיים בקבלת מינוי באוניברסיטה, ובעקבות זאת היגר לארצות הברית ב-1948.[1]

בארצות הברית שהה מוצקין שנתיים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת בוסטון. ב-1950 קיבל מינוי במכון לאנליזה נומרית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ולאחר 10 שנים התמנה כפרופסור למתמטיקה. במכון עבד על תורת הקירובים ושיתף פעולה עם יוסף ואלש. נושא אחר בו עסק היה בעיות גאומטריות שחלקן מערב את תורת רמזי. מוצקין כתב מאמרים רבים על תורת הגרפים. הוא התעניין בקמירות ושילב זאת עם העניין שלו בגאומטריה ובתורת הגרפים.

שלושת בניו של תאודור מוצקין היו לאנשי אקדמיה. בנו אריה ליאו מוצקין היה מזרחן[2] (אשתו, דליה מוצקין, היא מתמטיקאית[3]); בנו גבריאל מוצקין הוא פילוסוף באוניברסיטה העברית וכיום ראש מכון ון ליר; ובנו אלחנן מוצקין הוא מתמטיקאי.[4]

עבודתו המתמטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצקין היה הראשון שהצביע על תחומים ראשיים שאינם חוגים אוקלידים, כגון .

בעבודתו על פאונים רב-ממדיים, המערבת גם מערכות של אי-שוויונות, שכלל מוצקין שיטה של פורייה לכדי אלגוריתם לצמצום מספר המשתנים במערכת של אי-שוויונות ליניאריים. היה הראשון שפיתח את שיטת התיאור הכפול לספירת המקצועות של פאון רב-ממדי, שבו נעזרים בתחום הגאומטריה החישובית.

בקומבינטוריקה נקרא על-שמו מספר מוצקין השווה למספר הדרכים השונות לחבר n נקודות על היקפו של מעגל, במיתרים שאינם חוצים זה את זה. מיוחסת לו האמירה על תורת רמזי, "חוסר סדר מושלם הוא בלתי אפשרי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Motzkin, T. S., "Relations between hypersurface cross ratios, and a combinatorial formula for partitions of a polygon, for permanent preponderance, and for non-associative products", Bulletin of the American Mathematical Society 54 (4), 1948, pp. 352–360
  • Motzkin, T. S., Raiffa, H., Thompson, G. L., Thrall, R. M., "The double description method", Contributions to the theory of games, Annals of Mathematics Studies, Princeton University Press, 1953, pp. 51–73.
  • "Obituary: Theodore Samuel Motzkin", Journal of Combinatorial Theory Ser. A 14, 1973, pp. 271-272.
  • D Cantor, B Gordon and B Rothschild (eds.), Theodore Samuel Motzkin: Selected papers, Boston-Basel-Stuttgart, 1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול כץ ומיכאל הד, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"א.
  2. ^ ראו נקרולוג: אורי דרומי, "אריה ליאו מוצקין, נכדו של המנהיג הציוני, מורה לפילוסופיה, מתרגם שירה, 1934-2006", הארץ, 16 בפברואר 2006.
  3. ^ אייזיק רמבה, היא מתמטיקאית והוא מזרחן, מעריב, 17 בינואר 1969.
  4. ^ ראו גנאלוגיה מתמטית של אלחנן מוצקין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה.