תאודור קיסלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאודור קיסלוב
TeddyKisselov.1975.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 20 בספטמבר 1914
בואנוס איירס
פטירה 24 במאי 1979 (בגיל 64)
תל אביב
שנות הפעילות 19541979
פרויקטים ידועים מלון נפטון שבאילת, בתי פטיו באילת, תחנה מרכזית אילת ומרכז מבקרים מצפה רמון
אתר אינטרנט http://kisselov-kaye.com

תאודור (תדי) קיסֶלוֹב (20 בספטמבר 191424 במאי 1979[1]) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאודור קיסלוב נולד ב-1914 בבואנוס איירס, בעת שהוריו שהו בארגנטינה בשליחות. בגיל שש הגיע עם המשפחה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. את לימודי האדריכלות התחיל בשנת 1935 בבוז אר בפריז וסיים אחרי מלחמת העולם השנייה ב-Académie Royale des Beaux-Arts בבריסל. עם שובו ארצה השתתף במלחמת העצמאות לאחר שהתגייס לחיל ההנדסה. ב-1949 נישא לציירת סופיה צוקר (סופיה קיסלוב, בת דודתו של הרב חיים יעקב רוטנברג). עם שחרורו מצה"ל עבד באגף התכנון והבנייה הממשלתי וב-1951 פתח משרד אדריכלים ומהנדסים שנקרא "תכנון", שפעל כקואופרטיב. ב-1954 בנה המשרד את הפרויקט הראשון באילת, ומאז ועד לשנות ה-70 היה קיסלוב אדריכל פעיל בעיר. ב-1978 פתח קיסלוב משרד אדריכלים חדש ביפו העתיקה, במשותף עם שתי בנותיו, תאה קיסלוב וליאורה קיסלוב-קיי, וחתנו עולש קיי. קיסלוב נפטר ב-1979; המשרד המשפחתי אטלייה קיי – קיסלוב קיי אדריכלים פועל עד היום.

קיסלוב הגיע להישגיו הגדולים דווקא בפרויקטים ה"בנליים", העממים. עבודותיו נושאות ערך נוסף לא רק בזכות חוסר הראוותנות שבהם אלא מעצם היות בנייניו ותכנון הערים שלו מיועדים לשימוש הציבור כולו. בתי הפטיו לדוגמה היו פשוטים מבחינה הנדסית וקלים לבנייה, והוא האמין שלא צריך להיות מיומן בעבודת בניין על מנת לבנותם. הוא קיווה שכל אדם יוכל לבנות את ביתו כנשען על יסודותיו של האחר. זוהי בנייה מהסוג הצנוע והרגיש ביותר. בתכנון "הפטיו הגדל", פרי רעיונו של בית הגדל עם השוכנים בו, טמון היחס המיוחד לתא המשפחתי והקשר המשפחתי. פתרונות נוספים כדוגמת חצר המשחקים המשותפת והקרירה לתלמידי בית הספר "עציון גבר" או פריסת בתי הפטיו מנגד לשיכונים הגבוהים ליצירת יחסי הדדיות ותלות ביניהם מעידים כי לעיתים כי ניתן לזקק את האמת הארכיטקטונית לאמירה פשוטה, שקופה וחד משמעית.

בין הפרויקטים המוכרים שלו באילת ניתן למצוא את מלון אילת, מלון נפטון, שכונות בתי הפטיו, שני בתי ספר מקוררים, בית ספר שדה, תחנה מרכזית אגד, מוסך אגד, תכנון הלגונה בעיר ועוד רבים ואחרים. המרחב האילתי, הוביל אותו להשתמש באמצעים חדשניים כגון שבירת המאסות, גיוון בחומרים וניצול הצללות וכיווני רוח מקומיים. בפרויקטים אלו הציע בנייה דלת תקציב למגורים, למסחר ולציבור, התאמה חזותית ופרוגרמתית של הפרויקט למקום ואדריכלות אינטימית המקפידה על יחסי הדדיות בין רשות הרבים לרשות הפרט.

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת בתי פטיו "בלוק גלוי", אילת, 1956
  • שיכון מגורים, שכונה לדוגמה, באר שבע, 1959-1963
  • מלון אילת, אילת, 1955
  • מלון נפטון (היום מלון רימונים), אילת, 1969
  • תחנה מרכזית אגד, אילת, 1969
  • שיכוני מגורים, "מעבר מקורה", שדרות הנשיאים באר שבע, 1969
  • מרכז מבקרים מצפה רמון, 1955
  • בית ספר שדה אילת, 1973
  • חדר אוכל, תמנע, 1955

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]