תאודור שאסריו
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1819 El Limón, הרפובליקה הדומיניקנית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1856 (בגיל 37) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות של מונמארטר |
| מדינה |
צרפת |
| יצירות ידועות |
Venus of the sea, אסתר מתכוננת לפגישה עם המלך אחשורוש, Aline Chassériau |
| זרם באמנות |
רומנטיציזם, אוריינטליזם |
| הושפע על ידי |
ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר |
| השכלה |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
| בנות זוג |
אליס אוזי |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (3 במאי 1849) |
  | |
תאודור שאסריו (בצרפתית: Théodore Chassériau; 20 בספטמבר 1819 – 8 באוקטובר 1856) היה צייר צרפתי יליד סנטו דומינגו, מן הזרם הרומנטי. הוא נודע בדיוקנאותיו, בציוריו ההיסטוריים והדתיים, בציורי קיר אלגוריים ובדימויים אוריינטליסטיים שנוצרו בהשראת מסעותיו לאלג'יריה. בראשית דרכו צייר בסגנון נאו-קלאסי הקרוב לזה של מורו ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר, אך ביצירותיו המאוחרות הושפע במידה רבה מן הסגנון הרומנטי של אז'ן דלקרואה. הוא היה גם רשם פורה ויצר סדרת הדפסים לאיור המחזה "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר. הדיוקן שצייר בגיל חמש־עשרה של פרוספר מרילה הפך אותו לצייר הצעיר ביותר שיצירתו הוצגה במוזיאון הלובר.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאסריו נולד באל לימון, סמנה, במושבה הספרדית סנטו דומינגו (כיום הרפובליקה הדומיניקנית).[2] אביו, בנואה שאסריו, היה הרפתקן צרפתי שהגיע לסנטו דומינגו בשנת 1802 כדי למלא תפקיד מנהלי במה שהייתה עד שנת 1808 מושבה צרפתית.[3] אמו, מריה מגדלנה קורֶה דה לה בלאנייר, הייתה בתו של בעל אדמות מולאטי יליד סן דומינגו (כיום האיטי). בדצמבר 1820 עזבה המשפחה את סנטו דומינגו ועברה לפריז, ושם הפגין שאסריו הצעיר כישרון מוקדם ברישום. בשנת 1830, בהיותו בן אחת־עשרה בלבד, התקבל לסטודיו של ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר והפך לתלמידו המועדף של הצייר הקלאסיציסט, שראה בו את תלמידו האמיתי ביותר.[4] לפי עדות שמקורה אינו ודאי, אמר אנגר: "Come, gentlemen, come see, this child will be the Napoleon of painting".[5]
בשנת 1834 עזב אנגר את פריז כדי להתמנות למנהל האקדמיה הצרפתית ברומא, ובתקופה זו הושפע שאסריו מן הצייר אז'ן דלקרואה, שסגנון הצבעוניות הציורית שלו עמד בניגוד לתפיסתו של אנגר. שאסריו הציג לראשונה בסלון של פריז בשנת 1836 וזכה במדליית מקום שלישי בקטגוריית ציור היסטורי.[6] בשנת 1840 נסע לרומא ונפגש שם עם אנגר, שמרירותו לנוכח הכיוון האמנותי החדש של תלמידו הובילה לקרע מכריע ביניהם. במהלך שהותו באיטליה יצר שאסריו רישומי נוף ולמד ציורי פרסקו מתקופת הרנסאנס.[7]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין יצירותיו המרכזיות מתקופת בשלותו המוקדמת נמנות "שושנה והזקנים" ו"ונוס אנדיומנה" (שתיהן משנת 1839), "דיאנה מופתעת בידי אקטאון" (1840), "אנדרומדה הכבולה לסלע בידי הנראידות" (1840) והתגנדרותה של אסתר (1841), וכולן חושפות אידיאל אישי מובהק בתיאור העירום הנשי.[8] ציוריו הדתיים המרכזיים מאותן שנים, "ישו על הר הזיתים" (נושא שבו עסק בשנת 1840 ושוב בשנת 1844) ו"ההורדה מן הצלב" (1842), זכו לביקורות מעורבות מצד המבקרים; בין תומכיו של האמן נמנה הסופר והמבקר תאופיל גוטייה. בשנת 1843 צייר שאסריו ציורי קיר המתארים את חייה של מרים המצרית בכנסיית סן-מרי בפריז, הראשונה מבין כמה הזמנות שקיבל לעיטור מבני ציבור בעיר.[7]
דיוקנאות מן התקופה כוללים את "דיוקן האב דומיניק לקורדר, ממסדר המטיפים" (1840) ואת "שתי האחיות" (1843), המתאר את אחיותיו של האמן, אדל ואלין.
לאורך חייו היה שאסריו רשם פורה מאוד. רבים מרישומי הדיוקן שלו, שבוצעו בעיפרון גרפיט מחודד היטב, קרובים בסגנונם לאלה של אנגר.[9] נוסף על כך יצר מכלול של 29 הדפסים, ובהם סדרה של שמונה־עשר תחריטים בנושאים מתוך המחזה "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר בשנת 1844.[10]
בשנת 1845 הציג בסלון את הדיוקן רחב־הממדים "עלי בן חאמד, הח'ליף של קונסטנטין וראש שבט החרכתה, מלווה בפמלייתו", שקיבל תגובות מסויגות. בשנת 1846 ערך שאסריו את נסיעתו הראשונה לאלג'יריה. על בסיס רישומים שעשה במסע זה ובמסעות נוספים צייר יצירות כגון "ראשי שבטים ערביים מבקרים את הווסאלים שלהם" ו"נשים יהודיות על מרפסת" (שתיהן משנת 1849 וכיום במוזיאון הלובר). אחת מיצירותיו המאוחרות החשובות היא "הטפידריום" (1853, במוזיאון ד'אורסה), המתאר קבוצה גדולה של נשים המתייבשות לאחר רחצה בסביבה אדריכלית שנוצרה בהשראת ביקורו של האמן בפומפיי בשנת 1840. יצירתו המונומנטלית ביותר הייתה עיטור גרם המדרגות הגדול של בניין Cour des Comptes, שהוזמן בידי המדינה בשנת 1844 והושלם בשנת 1848. העבודה בוצעה בצבע שמן על טיח, בהתאם לדוגמה של דלקרואה, ולא בטכניקת פרסקו.[7] עבודה זו ניזוקה קשות במאי 1871 בשרפה שהוצתה במהלך הקומונה הפריזאית, ורק חלקים ממנה ניצלו; חלקים אלה שמורים כיום במוזיאון הלובר.
לאחר תקופה של בריאות רופפת, שהוחמרה בשל עבודתו המתישה על ציורי קיר בכנסיות סן־רוק וסן־פיליפ־די־רול, מת שאסריו בפריז ב־8 באוקטובר 1856 והוא בן 37. הוא נקבר בבית הקברות של מונמארטר.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגנדרותה של אסתר, 1841
פסל של תאודור שאסריו בסמנה
ונוס אנדיומנה, 1838
אנדרומדה הכבולה לסלע בידי הנראידות, 1840
מחקר של גבר, 1832
שתי האחיות, 1843
דיוקנו של דומיניק לקורדר, 1840
מקבת ושלוש המכשפות, 1855
_0000787160_OG.JPG)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Fisher, Jay M. (1979). Théodore Chassériau: Illustrations for Othello. Baltimore: The Baltimore Museum of Art. ISBN 0-912298-50-2.
- Guégan, Stéphane; Pomarède, Vincent; Prat, Louis-Antoine (2002). Théodore Chassériau, 1819-1856: The Unknown Romantic. New Haven and London: Yale University Press. ISBN 1-58839-067-5.
- Miller, Peter Benson (2004). "By the Sword and the Plow: Théodore Chassériau's Cour des Comptes Murals and Algeria," The Art Bulletin vol. 86, no. 4 (Dec. 2004), pp. 690–718.
- Prat, Louis-Antoine. n.d. Theodore Chassériau, 1819-1856: dessins conserves en dehors du Louvre. Paris: Galerie de Bayser [1989?]. Theodore Chasseriau, באתר OCLC (באנגלית).
- Rosenblum, Robert (1989). Paintings in the Musée d'Orsay. New York: Stewart, Tabori & Chang. ISBN 1-55670-099-7.
- Rosenthal, Donald A. "Chassériau, Théodore". Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאודור שאסריו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- תאודור שאסריו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Jean-Baptiste Nouvion, Chassériau Correspondance oubliée, preface by Marianne de Tolentino, Paris, Les Amis de Théodore Chassériau, 2014
- ↑ Guégan et al. 2002, p. 163.
- ↑ Guégan et al. 2002, pp. 58, 163.
- ↑ Guégan et al. 2002, p. 168.
- ↑ Guégan et al. 2002, pp. 60, 168.
- ↑ Guégan et al. 2002, p. 170.
- 1 2 3 Rosenthal.
- ↑ Guégan et al. 2002, p. 53.
- ↑ Prat 1989, p. 5.
- ↑ Fisher 1979, p. 13.
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|