תאונת הרכבת בכורדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת הרכבת בכורדני
תאריך 22 בנובמבר 1954
מיקום מעברת כורדני, קריית ים
הרוגים 12
פצועים 23
המעורבים באסון
רכבת נוסעים
אוטובוס של אגד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאונת הרכבת בכורדני שארעה ב-22 בנובמבר 1954 הייתה אחת מתאונות הרכבת הקשות בתולדות רכבת ישראל. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של רכבת נוסעים באוטובוס של חברת אגד (שנקראה באותה תקופה אש"ד) שהוביל פועלים ממעברת כורדני בצפון קריית ים, לעבודתם בעיר חיפה.

נסיבות התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 22 בנובמבר 1954, סביב השעה 5:15 בבוקר התנגשה רכבת נוסעים מספר 401, שהייתה מורכבת מ-5 קרונות נוסעים שבראשם קטר דיזל מספר 101, שנסעה מחיפה לעכו, באוטובוס מסוג פורד שנסע בקו 57 והסיע כ-45 נוסעים, שהיו ברובם פועלים, ממעברת כורדני למקום עבודתם בחיפה. האוטובוס חצה את מסילת הרכבת סמוך ליציאה מהמעברה כאשר הקטר התנגש בחלקו האחורי של האוטובוס וגרם להתהפכותו.[1] כתוצאה מהתאונה נהרגו 10 מנוסעי האוטובוס וכ-25 נפצעו והועברו לבתי החולים בחיפה. אלפים מתושבי חיפה ליוו את ההרוגים למנוחות ובזמן ההלוויה הושבת נמל חיפה בו עבדו 8 מההרוגים.[2] בימים שאחרי התאונה נפטרו שניים מהפצועים ומספר ההרוגים עלה ל-12.[3]

האחריות לתאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד אחרי התאונה נפתחה חקירת משטרה. כשבוע לאחר התאונה, יוסף ספיר, שר התחבורה, מסר לכנסת את ממצאי החקירה ולפיהם נהג האוטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת הייתה מוארת, צפרה לאות אזהרה ונוסעי האוטובוס הבחינו בה והפנו את תשומת לבו לסכנה.[4]

דב טילו, שנעצר לאחר התאונה, שוחרר בערבות לאחר כשבוע וחצי. בינואר 1955 החל משפטו. במשפט טען טילו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח,[3] אך השופט פסק כי הרכבת נראתה ונשמעה, הרשיע אותו בעבירת הריגה וגזר עליו שנת מאסר בפועל.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]