תאורה ירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאורה ירוקה היא גישה לעיצוב, תכנון, יישום ותפעול של מערכות תאורה במטרה לחסוך באנרגיה ולהמעיט את הזיהום והפגיעה בסביבה. גישה זו מבוססת על הרגלי שימוש נכונים בתאורה שמימושם חוסך באנרגיה. ההיבטים כוללים, שימוש בנורות מתאימות לשימוש הרצוי ובעלות עוצמה והספק שאינם גבוהים מדי לשימוש הרצוי, ושימוש בגופי תאורה עם אופטיקה שמותאמת לשימוש הרצוי (אור מפוזר בבתים פרטיים. אור מרוכז בחנויות, מפעלים, תאורת חוץ, מחסנים ומשרדים), כמו גם הימנעות בשימוש בתאורה מלאכותית במקומות שיש בהם אור יום רב (כמו בבתים ובחוץ), או הדלקת אורות חוץ באמצע היום.

יישום גישת התאורה הירוקה מבוצע על ידי שימוש בהרגלי צריכה ושימוש נכונים בתאורה כגון:

  • כיבוי אורות שאינם בשימוש ו/או שאין בהם צורך.
  • מניעת הדלקת תאורת חוץ באמצע היום.
  • שימוש מושכל בתאורת יום טבעית באמצעות חלונות, והדלקת האור רק אם אין מספיק אור יום מבחוץ.
  • שימוש בגוונים מחזירי אור לקירות ולתקרה.
  • שימוש ברפלקטורים לתיעול התאורה ומיקודה (יעיל באולמות ייצור, תאורת הצפה, מחסנים ותאורת רחוב).
  • שימוש בעמעמים.
  • שימוש בתאורה שהספקה החשמלי ועוצמת אורה, לא גבוהים מדי בשביל השימוש המבוקש.
  • כיוון תאורה המופעלת ע"י קוצב זמן אחת לכמה זמן, כך שהתאורה תודלק רק כאשר אין מספיק תאורת חוץ בערב, וכיבוייה במהלך הלילה כאשר אין צורך בה.
  • שימוש בתאורה סולרית עבור תאורה חיצונית ולסימון שבילים.
  • כיבוי זרקורי תאורת חצר בבתים ותאורת מגרשי ספורט עירוניים וכן גני משחקים בשעות המאוחרות של הערב.
  • כיבוי חלק מהפנסים שבמערכות תאורת הכבישים והרחובות בחצות הליל.



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]