תאוריית אינטגרציית התכוניות

אינטגרציית התכוניות היא תאוריה בפסיכולוגיה קוגניטיבית העוסקת בשילוב של קשב ותפיסה, אשר פותחה על ידי אן טריזמן מאוניברסיטת פרינסטון וגרי ג'לאדה מאוניברסיטת קיימברידג' בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. על פי התאוריה, קיימים סוגים נפרדים של תכונות ויזואליות אשר נתפסים בצורות שונות בקשב ומגיעים לתודעה בסדר ותהליכים נפרדים. חלקי עצמים, תכוניות בודדות ופשוטות יותר (כגון: עקמומיות, שיפוע, תנועה, צבע, בהירות וכיוון התאורה) יובחנו בשלב הקדם-קשבי, השלב הראשון של עיבוד המידע, ואילו אובייקטים שלמים המורכבים ממיזוג תכוניות מצריכים הפניית קשב חזותי על מנת לקלוט אותם בתודעה, והם יעובדו רק בשלב השני, השלב הקשבי. התאוריה נחשבת כאחד מהמודלים הפסיכולוגיים המשפיעים ביותר בתחום הקשב חזותי של האדם.

הבסיס לתאוריה

הרעיון המרכזי של התאוריה הוא שקשב חזותי משמש למטרת איתור גירויים ואיחוד גירויים דומים יחדיו. תפיסת העצמים כמכלול מצריכה בדרך כלל אינטגרציה של תכונותיו של העצם הנתון, והדבר מצריך קשב ממוקד וכרוך בעיבוד סדרתי. התאוריה מניחה כי סוגים שונים של קשב אחראים על חיבור וקישור של תכונות שונות לתוך המודעות, ובכך האדם חווה אותם כשלם המוכר.

אן טריזמן שיערה, שתכונות שונות מקודדות ב"מפות תכוניות" (feature maps) שונות באזורי מוח שונים. בשלב הראשוני לעיבוד חזותי, מספר מאפיינים חזותיים ראשוניים מעובדים ומוצגים על ידי "מפות תכוניות", מופרדים, ולאחר מכן ממוזגים לתוך "מפת בולטות" (saliency map), שאליה יש גישה, כדי להפנות תשומת לב ישירה (קשב) לאזורים הבולטים ומגרים ביותר.

ניסוי והוכחות

במחקרה הבחינה טריזמן בין שני סוגים של מטלות חיפוש חזותי (visual search task):

• חיפוש לפי תכוניות (feature search)
• חיפוש לפי צירוף תכוניות (conjunction search)

חיפוש לפי תכוניות יכול להתבצע בזריזות ובטרום קשב ביחס למטרות המוגדרות על ידי תכונות פרימיטיביות. חיפוש לפי צירוף תכוניות הוא חיפוש באופן סדרתי למטרות המוגדרות על ידי צירוף של תכונות פרימיטיביות; מדובר בהליך הרבה יותר איטי הדורש קשב חזותי ממוקד. על סמך ניסויים רבים, טריזמן הגיעה למסקנה כי צבע, התמצאות ועוצמה הן תכונות פרימיטיביות, אשר חיפוש לפי תכוניות חלה עליהם.

הוכחה לתאוריה מגיעה מתופעת ה"אשליות של צירופי תכוניות" (illusory conjunctions). התבלטות תכונות פרימיטיביות בחיפוש חזותי (הגורמת להם לזיהוי בקלות, ללא תלות במספר המסיחים) והעובדה שמשתתפים בניסויים של טריזמן מרבים לזכור את נוכחותו של אובייקט, אך לא את מיקומו, בעת חיפוש ויזואלי מהיר. משתתפים נטו להרבות בבלבול באיחוד שני אובייקטים לאחד, לדוגמה: לאחר תצוגה ויזואלית של האות B בצבע אדום, האות S בצבע כחול והאות T בצבע ירוק, משתתפים דיווחו כי צפו באות B בצבע כחול, האות S בצבע אדום והאות T בצבע ירוק.

פיזיולוגיה

הדעה הרווחת היא שמפת הבולטות יכולה להימצא באזורים בקליפת המוח הראייתית, כגון קליפת הראייה העיקרית (v1), אך דעה זו עדיין שנויה במחלוקת.

לקריאה נוספת

• דן זכאי, יסודות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 223–224

• Anne Treisman and Garry Gelade (1980). "A feature-integration theory of attention." Cognitive Psychology, Vol. 12, No. 1, pp. 97-13
• Atkinson & Hilgard’s Introduction to Psychology -14th Edition- chapter 5
• richard b. ivry and william prinzmetal(1991) "Effect of feature similarity on illusory conjunctions"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תאוריית אינטגרציית התכוניות בוויקישיתוף

• מפת הבולטות באתר סקולרפדיה