לדלג לתוכן

תאוריית ההתנהגות המתוכננת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריית ההתנהגות המתוכננת.

תאוריית ההתנהגות המתוכננת (TPB) היא תיאוריה פסיכולוגית להסבר וניבוי של התנהגויות אנושיות מכוונות מטרה. עקרון יסוד של התיאוריה הוא שהכוונה של האדם לבצע את הפעולה, היא הגורם המכריע ביותר בקביעת ההתנהגות בפועל. התיאוריה גורסת כי שלושה מרכיבים מרכזיים מעצבים יחד את כוונותיו ההתנהגותיות של האדם: העמדה שלו כלפי ההתנהגות, התפיסה שלו לגבי הלחץ החברתי המופעל עליו לבצע או להימנע מביצוע ההתנהגות (נורמה סובייקטיבית), ותפיסתו את מידת הקלות או הקושי של ביצוע ההתנהגות (שליטה התנהגותית נתפסת).

התיאוריה פותחה על ידי אייזק אייזן במטרה לשפר את כוח הניבוי של תאוריית הפעולה המנומקת (Theory of Reasoned Action, TRA). הוא הוסיף לתיאוריה את מרכיב השליטה ההתנהגותית הנתפסת, מרכיב שלא היה קיים במסגרת תאוריית הפעולה המנומקת, ואשר מדגיש את חשיבותה של תחושת השליטה והמסוגלות של הפרט בנוגע להתנהגות.[1]

התאוריה יושמה במחקרים העוסקים בקשרים שבין אמונות, עמדות, כוונות התנהגותיות והתנהגות בפועל במגוון רחב של תחומים, ובהם שירותי בריאות ורפואה מונעת, ניהול ספורט[2], קבלת החלטות פיננסיות וכלכלת משקי בית, והתנהגות צרכנית פרו-סביבתית וקיימות.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות מתוך תורת הפעולה המנומקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית הפעולה המנומקת הוצגה לראשונה על ידי פישביין ואייזן בשנת 1975. לפי תיאוריה זו, התנהגות אנושית היא מכוונת-מטרה ומונעת באופן ישיר על ידי כוונתו ההתנהגותית של הפרט, אשר מעוצבת ומנובאת על ידי שני גורמים מרכזיים: עמדתו כלפי ההתנהגות והנורמות הסובייקטיביות שלו. לפי תאוריית הפעולה המנומקת, אם אדם מעריך התנהגות מסוימת כחיובית (עמדה), ואם הוא מאמין שאנשים משמעותיים בעיניו רוצים שיבצע את ההתנהגות (נורמה סובייקטיבית), אזי הכוונה לבצע את ההתנהגות תהיה חזקה יותר, והסבירות שהאדם אכן יבצע את ההתנהגות תגדל.[3]

  • בעוד שתאוריית הפעולה המנומקת הניחה כי בני אדם הם מקבלי החלטות רציונליים לחלוטין בעלי שליטה רצונית מלאה על מעשיהם, הרי שבמציאות קיימים חסמים סביבתיים, קוגניטיביים או התמכרותיים המונעים זאת. מחקרים הראו כי כוונה התנהגותית לא תמיד מובילה להתנהגות בפועל, במיוחד במצבים שבהם שליטתו של האדם על ההתנהגות אינה מלאה בשל חסמים פנימיים או חיצוניים.[4][5] כדי להתחשב בגורמי שליטה פנימיים וחיצוניים כאחד, הוסיף אייזן לתיאוריה בשנת 1985 את מרכיב השליטה ההתנהגותית הנתפסת.[6] תאוריית ההתנהגות המתוכננת גורסת כי אנשים נוטים הרבה יותר להתכוון לבצע התנהגויות מסוימות כאשר הם מרגישים שהם יכולים לבצע אותן בהצלחה.[7] שליטה התנהגותית נתפסת היא המידה שבה האדם מאמין שיש לו את הכלים והמשאבים לבצע התנהגות מסוימת. עד כמה הוא תופס את הפעולה כקלה או קשה עבורו. השליטה הנתפסת משפיעה בשני מסלולים:
  • עקיף – דרך חיזוק הכוונה שבתורה משפיע על ההתנהגות: ככל שהאדם מאמין שיש לו יותר שליטה ויכולת לבצע משימה, כך הכוונה שלו לבצע אותה מתחזקת. וכוונה בעוצמה גבוהה דוחפת אותו לפעול ומנבאת את ביצוע ההתנהגות בפועל.
  • ישיר – השפעה ישירה על הביצוע: השליטה הנתפסת משפיעה ישירות על ההתנהגות כאשר התפיסה לגבי השליטה היא מדויקת ומציאותית. בנוסף, תחושת שליטה גבוהה גורמת לאנשים להשקיע מאמץ רב יותר ולהתמיד לאורך זמן מול קשיים, מה שמוביל ישירות לביצוע ההתנהגות.[8]

מושגי יסוד בתאוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדה כלפי התנהגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התיאוריה, עמדתו של אדם כלפי התנהגות מסוימת נקבעת על ידי האמונות של האדם בנוגע לה. אייזן ופישביין סבורים שלאדם יכולות להיות הרבה אמונות לגבי התנהגות מסוימת, אך הוא מסוגל להתחשב רק במספר מצומצם של אמונות בולטות הנגישות לו בזיכרון ברגע נתון. אמונה נחשבת נגישה קוגניטיבית אם היא עולה למודעות בקלות ובאופן מיידי בעת הרהור על ביצוע הפעולה. המונח "אמונה" בהקשר זה מתייחס לתפיסת ההסתברות שההתנהגות תוביל לתוצאה או השלכה מסוימת. כלומר, עד כמה האדם מאמין שהפעולה תביא לתוצאה.

עמדתו של אדם היא שקלול מורכב המחושב כמכפלה של עוצמת האמונה בסיכוי להתרחשות התוצאה, כפול הערכת התוצאה – מידת הערך החיובי או השלילי שהאדם מייחס לתוצאה.[9]

הערכה חיובית של תוצאות ההתנהגות מתייחסת לציפיות לתוצאות חיוביות ורצויות המעניקות ערך ותועלת לפרט (כמו שיפור הבריאות, הנאה, או תחושת שליטה). לעומת זאת, הערכה שלילית מתייחסת לציפייה שביצוע ההתנהגות יוביל לתוצאות בלתי רצויות או למחירים אישיים, כלכליים וחברתיים (כגון כאבי שרירים, עלויות כספיות גבוהות או אי-נוחות).[10]

נורמה סובייקטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחץ החברתי הנתפס על ידי הפרט מצד אנשים המשמעותיים לו (כמו משפחה, חברים או רופאים) לבצע או להימנע מביצוע ההתנהגות. כלומר מה הוא חושב שהאנשים שחשובים לו רוצים שיעשה. תפיסה זו מורכבת משני חלקים שמשפיעים זה על זה:

  • אמונות נורמטיביות – המחשבות שלו לגבי הציפיות של אותם אנשים משמעותיים.
  • מוטיבציה להיענות - הרצון הפנימי שלו לרצות את אותם אנשים ולפעול לפי הציפיות שלהם.[11][12]

שליטה התנהגותית נתפסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסתו של האדם לגבי מידת הקלות או הקושי בביצוע ההתנהגות. משתנה זה מבוסס על אמונות שליטה (Control Beliefs) ועל עוצמת ההשפעה.

אמונות שליטה הן התפיסה של האדם לגבי קיומם של גורמים שיכולים להקל או להקשות עליו בביצוע הפעולה. גורמים חיצוניים כגון משאבים זמינים, כסף, זמן פנוי, הזדמנויות מתאימות או שיתוף פעולה של אנשים אחרים, וגורמים פנימיים כמו כישורים אישיים, כוח רצון, וידע.

עוצמת ההשפעה קשורה לתפיסה עד כמה הגורם המסייע או המעכב משפיע על היכולת לפעול.[6]

תפקידה של שליטה התנהגותית נתפסת בתאוריה, נגזר ממושג המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה והם דומים מאוד מושגית.[13][14]

בנדורה הבחין בין שני סוגי ציפיות בהקשר ליעדים:[15][16]

  • ציפייה למסוגלות עצמית - האמונה שאדם יכול לבצע בהצלחה את ההתנהגות הנדרשת כדי להשיג את התוצאה. בנדורה טען שמסוגלות עצמית היא התנאי המקדים החשוב ביותר לשינוי התנהגותי, שכן היא המפתח ליזום התנהגות מתמודדת (Coping Behavior).
  • ציפייה לתוצאה - הערכתו של אדם שהתנהגות נתונה תוביל לתוצאה מסוימת.

מדדי השליטה ההתנהגותית הנתפסת מותאמים לכל התנהגות ספציפית: לדוגמה, במחקר של מרזחי ועמיתיו על כוונות גמילה מעישון נרגילה, פריטי השאלון לבחינת שליטה נתפסת כללו היגדים כגון: "קל לי להפסיק לעשן נרגילה" ו-"אני בטוח שאני יכול להפסיק לעשן נרגילה"[17]

כוונה התנהגותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוכנות והנכונות המנטלית של אדם לבצע התנהגות נתונה.[18] הכוונה מהווה את המנבא המיידי והישיר ביותר להתנהגות בפועל, כאשר משקלו של כל אחד משלושת המרכיבים המנבאים אותה משתנה בהתאם לאופי ההתנהגות ולאוכלוסיית היעד.[18][19]

הרחבת התאוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, חוקרים שונים הציעו להרחיב את המודל המקורי באמצעות הוספת משתנים במטרה להגדיל את כושר הניבוי של התיאוריה:[20][21]

אינטראקציות בין הגורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המקורית של התיאוריה הניחה שהגורמים השונים (עמדה, לחץ חברתי ושליטה) מתווספים זה לזה באופן ליניארי. על פי מחקרם של בנסל וטיילור, הראו שהגורמים משפיעים זה על זה ויש ביניהם אינטראקציות מורכבות:[22]

  • אינטראקציה בין שליטה התנהגותית נתפסת לכוונה בהשפעתם על ההתנהגות: השליטה הנתפסת פועלת כווסת של הרצון. למשל אם האדם מאוד רוצה לעשות שינוי (למשל, לעבור לבנק אחר), אך הוא נתקל בבירוקרטיה קשה, עמלות מעבר גבוהות או טרחה רבה (שליטה התנהגותית נמוכה) הוא יוותר ולא יבצע את השינוי בפועל. ההתנהגות תתממש בצורה הטובה ביותר כאשר גם הכוונה וגם תחושה שהדבר קל ובר-ביצוע חזקים.
  • אינטראקציה בין שליטה התנהגותית נתפסת לעמדה בהשפעתם על הכוונה: עמדה חיובית כלפי התנהגות מסוימת תתורגם לכוונות ביצוע חזקות יותר כאשר האדם תופס את רמת השליטה והיכולת שלו לבצע את הפעולה כגבוהה. כלומר אם לאדם יש עמדה חיובית על התנהגות מסוימת אך הוא מאמין שאין לו את המשאבים, הזמן או היכולת להצליח בה (שליטה נמוכה), הוא מראש לא יפתח כוונה חזקה לבצע אותה. העמדה החיובית יתורגם לכוונה ממשית בעיקר כאשר האדם מרגיש שיש לו שליטה ומסוגלות גבוהה לביצוע הפעולה.
  • אינטראקציה בין עמדה לנורמה סובייקטיבית בהשפעתם על הכוונה: עמדה חיובית כלפי התנהגות מסוימת תוביל לכוונות חזקות בעיקר כאשר התפיסה היא שהפעולה נתמכת על ידי הסביבה החברתית הקרובה (למשל, רצון להחליף ספק פיננסי יתממש רק אם הפרט חושב שסביבתו תאשר ותתמוך בצעד זה).

נורמות מוסריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורמה הסובייקטיבית בתאוריה מתמקדת בלחץ חברתי חיצוני. עם זאת, בהתנהגויות בעלות אופי ערכי או פרו-סביבתי, משתנה של נורמה מוסרית פנימית (הרגשת חובה מוסרית אישית) נמצא כמנבא משמעותי של כוונות והתנהגות. מחקר של גודן, קונר ושירן מצא כי כוונות המצויות בהלימה עם נורמות מוסריות מנבאות התנהגות בצורה יעילה יותר מאשר כוונות המבוססות על עמדות בלבד, וזאת במיוחד כאשר הפרט תופס את ההתנהגות במונחים מוסריים (כגון מניעת נהיגה במהירות מופרזת, החלת אמצעי זהירות רפואיים, או תרומת איברים)[23]

כוונות יישום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת מרכזית על התאוריה היא שאנשים שמדווחים על כוונות חזקות וחיוביות מתקשים לתרגם אותן למעשים בפועל.[8] כוונות יישום, שפותחו על ידי פיטר גולוויצר, הן תוכניות ספציפיות המעבירות את האדם משלב מוטיבציוני (מה אני רוצה לעשות) לשלב של פעולה אוטומטית. מדובר בתוכניות מפורטות המגדירות באמצעות לוגיקה של "אם-אז"- מתי, איפה וכיצד תבוצע ההתנהגות. מחקרים הראו כי גיבוש תוכנית קונקרטית כזו יוצר אוטומטיות, עוקף קשיים כמו שכחה, חוסר כוח רצון או דחיינות, ומוביל לעלייה משמעותית בשיעורי הביצוע. למשל, עלייה מ-14% ל-64% בביצוע בדיקה עצמית לגילוי מוקדם של סרטן השד, ועלייה של פי ארבעה במיחזור כוסות פלסטיק במקום העבודה.[24][25]

הממד הרגשי – חרטה צפויה ורגש צפוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הוא קוגניטיבי-רציונלי במהותו. הוא מניח שבני אדם מקבלים החלטות על סמך שיקולים לוגיים בלבד של עמדה, לחץ חברתי ויכולת ואינו מתייחס לרגשות.[25] רגש צפוי הוא התגובה הרגשית שאדם צופה שתתעורר בו בעקבות תוצאה או התנהגות מסוימת. חרטה צפויה היא התחושה השלילית או רגשות האשם שהפרט צופה שיעלו בו אם יימנע מפעולה. משתנים כמו חרטה צפויה ורגש צפוי מוסיפים מימד רגשי החיוני להבנת התנהגויות בריאותיות.[20]

יישומי התיאוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית ההתנהגות המתוכננת יושמה במספר תחומים, בכללם התנהגויות הקשורות לבריאות, כלכלה וקיימות.

התנהגויות הקשורות לבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל תאוריית ההתנהגות המתוכננת סייע בהבנת התנהגויות הקשורות לבריאות ובפיתוח התערבויות שמטרתן לשנותן. בהשוואה לתאוריית הפעולה המנומקת, תאוריית ההתנהגות המתוכננת שיפרה את יכולת הניבוי של הכוונה בכמה תחומים הקשורים לבריאות, ובהם שימוש בקונדומים,[26][27] בחירת פעילויות פנאי, פעילות גופנית,[28] ותזונה.[29]

במחקר של סוויצר ואחרים,[30] מרכיבים התנהגותיים הקשורים לתיאוריה הנחו את פיתוח אסטרטגיות ההתערבות, באופן שעודד הורים לכלול פירות, ירקות ודגנים מלאים רבים יותר בארוחות הצהריים שהכינו לילדיהם בגיל הגן. במחקר נבחנו ידע/שליטה התנהגותית, מסוגלות עצמית/שליטה התנהגותית נתפסת, נורמות סובייקטיביות וכוונות. החוקרים מצאו כי בעקבות התערבות המבוססת על התיאוריה חלה עלייה משמעותית בכמות הירקות והדגנים המלאים בארוחות שהכינו ההורים לילדיהם. אמונות שליטה, ציפיות לתוצאה וכוונות היו מנבאים חזקים לאריזת ירקות, בעוד ידע ניבא אריזת דגנים מלאים.[31]

התיאוריה יושמה במסגרת פרויקט שבחן מניעת עליית משקל מחדש לאחר ירידה חדה במשקל. מקונון ועמיתיו מצאו כי צורך נתפס (מידת הנחיצות שחש האדם לבצע את ההתנהגות) ונורמה סובייקטיבית היו המנבאים העקביים ביותר של עליית משקל מחדש בפועל. אולם, באופן מפתיע ובניגוד למחקרים קודמים, נמצא קשר הפוך – משתתפים שדיווחו על צורך נתפס גבוה יותר למנוע עלייה במשקל דווקא העלו יותר במשקלם בפועל במהלך שש חודשי המחקר.[32]

התיאוריה יושמה גם בתחום הפעילות הגופנית. בעידוד בני נוער לעסוק בפעילות גופנית רבה יותר לשם שיפור בריאותם הנפשית,[33] ובעידוד מבוגרים להתאמן יותר.[34][35][36]

מטא-אנליזה מקיפה של אלברסין ועמיתיה מצאה כי התאוריה מנבאת בהצלחה רבה שימוש בקונדומים: נמצא מתאם חזק בין כוונות לשימוש בקונדומים לבין עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה התנהגותית נתפסת, כאשר כוונה ניבאה בהצלחה התנהגות עתידית בפועל.[37]

התיאוריה שימשה לפיתוח ותקוף של כלי הערכה מדויקים לכוונת גמילה מעישון נרגילה בקרב מבוגרים כפריים באיראן, והוכיחה מהימנות ועקיבות פנימית גבוהה שאפשרה לאנשי מקצוע לתכנן התערבויות מבוססות-צרכים.[3] מחקר נוסף, המבוסס על התיאוריה, בחן את כוונותיהם של סטודנטים לעשן סיגריות אלקטרוניות. נמצא כי עמדות כלפי עישון ונורמות חברתיות ניבאו באופן מובהק את התנהגות הסטודנטים. עמדות חיוביות כלפי עישון ותהליכי נורמליזציה של ההתנהגות הושפעו, בין היתר, מפרסומות באינטרנט. בהתבסס על ממצא זה, הושק קמפיין למניעת עישון שכיוון באופן ספציפי לסטודנטים כקבוצה, ולא רק כפרטים.[38]

קיימות והתנהגות פרו-סביבתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישום נוסף של התאוריה היה בתחום הסביבה. פעולות פרו-סביבתיות נושאות עמן אמונה נורמטיבית חיובית. התנהגויות התואמות את עקרונות הקיימות הסביבתית מקודמות כהתנהגויות חיוביות, אך גם כאשר קיימת כוונה התנהגותית לנהוג באופן כזה, אילוצים מסוימים עלולים לפגוע בתחושת השליטה ההתנהגותית הנתפסת.[39] לדוגמה כאשר אדם מתכוון לנהוג באחריות סביבתית אך תשתית המיחזור נעדרת בקהילתו. במקרה זה השליטה ההתנהגותית הנתפסת שלו צפויה להיות נמוכה. יישום התיאוריה מסייע להסביר מצבים בהם אנשים בעלי עמדות חיוביות כלפי קיימות מפגינים התנהגות מנוגדת.

מחקרים נוספים מצאו כי עמדות כלפי שינויי אקלים, שליטה התנהגותית נתפסת ונורמות סובייקטיביות, קשורות לכוונה לאמץ התנהגות פרו-סביבתית. ניתן ליישם ידע זה בקביעת מדיניות שמטרתה להגביר התנהגות פרו-סביבתיות.[40]

בנוסף, נערכו באמצעות התאוריה, מחקרים על דור ה-Z ועל האופן שבו הוא מתייחס להתנהגות סביבתית. צ'טורוודי ועמיתיו ערכו מחקר שבחן את כוונות הרכישה של בני דור ה-Z בקרב סטודנטים בהודו כלפי בגדים ממוחזרים. הם מצאו כי דאגה סביבתית, ערך נתפס ונכונות לשלם היו הגורמים המובילים והחיוביים ביותר בכוונות הרכישה, בעוד שנורמות אישיות הראו השפעה חיובית קטנה יותר אך מובהקת. בני דור ה-Z הראו מודעות סביבתית גבוהה ונכונות לשלם מחיר גבוה יותר עבור מוצרים התורמים להפחתת הפגיעה הסביבתית.[41]

נור ועמיתיו, בחנו את הגורמים המשפיעים על החלטת הרכישה של מוצרים ירוקים בקרב דור ה-Z במלזיה. הם מצאו כי החלטת רכישה זו מושפעת באופן חיובי ומובהק מעמדתם כלפי פעילויות ירוקות, לצד נורמות סובייקטיביות, ידע ירוק נתפס ונראות חברתית של הרכישה.[42]

נגו והא בחנו את הגורמים המשפיעים על החלטותיהם של צעירי דור ה-Z להשתמש בשירותי תיירות ירוקה ה נשענת על עקרונות של צריכה בת קיימא. הם מצאו כי שיתוף ידע בנושא היה גורם מקדים אשר מעצב ומזין את התפיסה ואת העמדה החיובית של הצעירים כלפי שירותי תיירות ירוקה, ודרכה משפיע על החלטת השימוש בפועל. המחקר אישש כי לעמדה ולשליטה ההתנהגותית הנתפסת יש השפעה חיובית ומובהקת על החלטת הצעירים להשתמש בתיירות ירוקה. נמצא כי לנורמה הסובייקטיבית (לחץ מצד משפחה וחברים) אין השפעה סטטיסטית מובהקת על החלטת הצעירים להשתמש בתיירות ירוקה.[43]

תאוריית ההתנהגות המתוכננת נמצאה ככלי בעל תקפות גבוהה ביותר להבנה, מידול וניבוי של כוונות הציבור לשתף פעולה עם מיזמים של שימוש חוזר בתרופות. כלומר, להסכים לקבל לשימושם האישי תרופות שהוחזרו לבית המרקחת על ידי מטופלים אחרים כשהן סגורות, תקינות ולא משומשות. נמצא מתאם חזק ועקבי בין ההתנהגות לבין העמדות ומשתנה השליטה הנתפסת. המתאם בין נורמות סובייקטיביות לבין כוונה והתנהגות היה החלש ביותר במודל.[44]

התנהגות פיננסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית ההתנהגות המתוכננת נמצאת בשימוש נרחב בתחום חקר ההתנהגות הפיננסית של משקי בית. התיאוריה מסייעת בהבנה ובניבוי של החלטות והתנהגויות פיננסיות שונות, ובהן בחירות השקעה, ניהול חובות, שימוש במשכנתאות, ניהול מזומנים, חיסכון וניהול אשראי.

במחקר שבחן החלטות השקעה, מצא איסט[45] כי הנורמה הסובייקטיבית (השפעת חברים וקרובי משפחה) והשליטה הנתפסת (חשיבות הנגישות הנוחה לכספים) השפיעו באופן משמעותי על בחירות ההשקעה של אנשים.

במחקר נוסף של שיאו, על התנהגות האדם בנוגע לחובות, הוא מצא כי הערכה עצמית חיובית ותפיסת שליטה גבוהה של הצרכן בנוגע להתנהגותו הפיננסית (שליטה התנהגותית נתפסת גבוהה) הן גורמי מפתח שמפחיתים מתח כלכלי ומגדילים משמעותית את שביעות הרצון הכלכלית שלו. הוא הסביר את הפער בין הכוונה של האדם לביצוע בפועל בקרב אנשים בקשיים כלכליים בכך שהמשאבים שלהם מוגבלים, ולכן תפיסת השליטה ההתנהגותית שלהם לגבי חיסכון לטווח ארוך או פנסיה היא נמוכה מאוד. הם נאלצים לתת קדימות לפעולות בסיסיות של הישרדות כלכלית (צמצום הוצאות והחזר חובות) לפני שהם מסוגלים בכלל לגבש כוונה או לבצע פעולות של חיסכון.

התיאוריה יושמה גם בבחינת התנהגותם הפיננסית של סטודנטים בנוגע לניהול מזומנים, אשראי וחיסכון, וסיפקה תובנות לגבי האופן שבו מבוגרים צעירים מעצבים את התנהגותם הפיננסית בהתבסס על כוונותיהם, עמדותיהם, הנורמות החברתיות ותפיסת השליטה שלהם.[46][47] במחקר משנת 2009 חבר שיאו לסוייאון שים ולחוקרים נוספים והם מצאו כי סוכני סוציאליזציה (הורים וחינוך פיננסי פורמלי) משפיעים באופן חיובי על ידע פיננסי סובייקטיבי, המנבא עמדות פיננסיות חיוביות וכוונות להתנהגות כלכלית אחראית. אמונות שליטה, עמדות פיננסיות, נורמות סובייקטיביות והשליטה הנתפסת של צעירים, ניבאו את כוונות ההתנהגות הכלכלית שלהם, אשר הפחיתו חובות ושיפרו את איכות החיים וההצלחה האקדמית של הסטודנטים.[48][49] במחקר שעסק בלקוחות משכנתאות, בחנו בנסל וטיילור[50] במסגרת התאוריה את הגורמים המשפיעים על התנהגות החלפת שירות לקוחות וזיהו אינטראקציות מובהקות בין שליטה נתפסת לכוונה, בין שליטה נתפסת לעמדה, ובין עמדה לנורמה סובייקטיבית, אינטראקציות שעיצבו את הכוונה ההתנהגותית.

יישום התיאוריה לשם עידוד שינוי התנהגותי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת התיאוריה כמסגרת תאורטית, ניתן לנקוט צעדים מסוימים כדי להגדיל את הסיכוי לשינוי התנהגותי. הצוות המיישם התערבות מסוימת, צריך להגדיר את המטרה תוך פירוט הפעולה, היעד, ההקשר והזמן. לדוגמה, מטרה עשויה להיות מנוסחת כך: "לצרוך לפחות מנה אחת של דגנים מלאים בארוחת הבוקר מדי יום, במהלך החודש הקרוב." בדוגמה זו, "לצרוך" היא הפעולה, "מנה אחת של דגנים מלאים" הוא היעד, "בארוחת הבוקר מדי יום" הוא ההקשר, ו"במהלך החודש הקרוב" הוא הזמן. לאחר שהמטרה מוגדרת, ניתן לעבור לשלב של העלאת גורמים, שבמסגרתו מזוהים הגורמים הבולטים הרלוונטיים להשגת המטרה. האמונות הרלוונטיות בנוגע להתנהגות מסוימת עשויות להשתנות באוכלוסיות שונות. עריכת ראיונות פתוחים שמטרתם זיהוי האמונות הרלוונטיות יכולה לסייע ביישום התאוריה. הם מסייעים בזיהוי תוצאות התנהגותיות רלוונטיות, גורמי ייחוס, גורמים תרבותיים, גורמים מקלים וחסמים לשינוי בהתנהגות ובאוכלוסיית היעד. להלן שאלות לדוגמה שניתן להשתמש בהן במהלך הריאיון:[51]

  • מה אתה אוהב/לא אוהב בהתנהגות X?
  • מהם כמה מהחסרונות בביצוע התנהגות X?
  • מי יתנגד להתנהגות X מצידך?
  • על מי אתה יכול לחשוב שהיה מבצע התנהגות X?
  • מה מקשה עליך לבצע את התנהגות X?
  • אם אתה רוצה לבצע התנהגות X, עד כמה אתה בטוח שתוכל?

הערכת התיאוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה מתייחסת להתנהגויות רצוניות של אנשים, שתאוריית הפעולה המנומקת אינה מספקת להן הסבר. כוונתו ההתנהגותית של אדם אינה יכולה להיות הגורם הבלעדי הקובע את ההתנהגות במצבים שבהם שליטתו של האדם על ההתנהגות אינה מלאה. בהוספת "שליטה התנהגותית נתפסת", מצליחה התיאוריה להסביר התנהגויות שאינן תחת שליטה רצונית מלאה.

התאוריה הראתה כושר ניבוי גבוהה במאות מחקרים אמפיריים, וסייעה להבין את השפעתן של נורמות חברתיות על הפרט.[25][37] יש לה מספר מצומצם יחסית של משתנים המוגדרים בצורה חדה ומדויקת, ומבנה מתמטי מוגדר היטב. עובדה זו מונעת בלבול מתודולוגי ומעניקה לה עקביות ויתרון על פני מודלים מורכבים יותר.[44]

מגבלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הוספת משתנה השליטה ההתנהגותית הנתפסת, המודל אינו כולל משתני שליטה פנימיים כמו רגשות, רצון וצורך. משתנים אלו יכולים להשפיע באופן ישיר על ההתנהגות בפועל ללא קשר לעמדה המוצהרת של האדם.[44] המודל מניח כי בני אדם פועלים בצורה הגיונית ושיטתית ושוקלים את ההשלכות של מעשיהם לפני קבלת החלטה. בשל כך, המודל מתקשה להסביר החלטות המונעות מדחפים אימפולסיביים, רגשות עזים, פחד או לחץ רגעי.[52]

על ידי התבססות מוחלטת על תפיסות סובייקטיביות של נורמות ושליטה, המודל נוטה להתעלם מחסמים סביבתיים, כלכליים ומבניים אובייקטיביים הקיימים במציאות ללא קשר לפרשנות הפרט.

מרבית המחקרים בתחום מבוססים על דיווח עצמי הנוטה להטיות רצייה חברתית ובעיות זיכרון, פגיעים לשינויים בסדר השאלות בשאלונים, ומשקפים הטיות תרבותיות מערביות המקדשות אינדיבידואליזם ואוטונומיה אישית על פני תפיסות קולקטיביסטיות של מחויבות חברתית.[25]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Icek Ajzen, The theory of planned behavior
  2. ↑ Cunningham, George B.; Kwon, Hyungil (1 ביולי 2003). "The Theory of Planned Behaviour and Intentions to Attend a Sport Event". Sport Management Review. 6 (2): 127–145. doi:10.1016/S1441-3523(03)70056-4.
  3. 1 2 Development of an instrument based on the theory of planned behavior variables to measure factors influencing Iranian adults’ intention to quit waterpipe tobacco smoking
  4. ↑ Sheppard, B.H.; Hartwick, J.; Warshaw, P.R. (1988). "The theory of reasoned action: A meta-analysis of past research with recommendations for modifications and future research". Journal of Consumer Research. 15 (3): 325–343. doi:10.1086/209170.
  5. ↑ Norberg, P. A.; Horne, D. R.; Horne, D. A. (2007). "The pr paradox: Personal information disclosure intentions versus behaviors". Journal of Consumer Affairs. 41 (1): 100–126. doi:10.1111/j.1745-6606.2006.00070.x.
  6. 1 2 Ajzen, Icek (1991). "The theory of planned behavior". Organizational Behavior and Human Decision Processes. 50 (2): 179–211. doi:10.1016/0749-5978(91)90020-T.
  7. ↑ Ahmed, Naveed; Li, Cai; Khan, Asadullah; Qalati, Sikandar Ali; Naz, Shumaila; Rana, Faisal (2020-12-14). "Purchase intention toward organic food among young consumers using theory of planned behavior: role of environmental concerns and environmental awareness". Journal of Environmental Planning and Management. 64 (5): 796–822. doi:10.1080/09640568.2020.1785404. ISSN 0964-0568.
  8. 1 2 Residual Effects of Past on Later Behavior: Habituation and Reasoned Action Perspectives
  9. ↑ Ajzen, I.; Fishbein, M. (1975). "A Bayesian analysis of attribution processes". Psychological Bulletin. 82 (2): 261. doi:10.1037/h0076477.
  10. ↑ Environmental influences: factors influencing a woman's decision to use dietary supplements.
  11. ↑ Amjad, N.; Wood, A.M. (2009). "Identifying and changing the normative beliefs about aggression which lead young Muslim adults to join extremist anti-Semitic groups in Pakistan" (PDF). Aggressive Behavior. 35 (6): 514–519. CiteSeerX 10.1.1.332.6476. doi:10.1002/ab.20325. PMID 19790255. אורכב מ-המקור (PDF) ב-17 ביולי 2011.
  12. ↑ Ajzen, I (2001). "Nature and operation of attitudes". Annual Review of Psychology. 52 (1): 27–58. doi:10.1146/annurev.psych.52.1.27. PMID 11148298.
  13. ↑ Fishbein, M., & Cappella, J. N. (2006). The role of theory in developing effective health communications(הקישור אינו פעיל, July 2022). Journal of Communication, 56(s1), S1-S17.
  14. ↑ Ajzen, I (2002). "Residual effects of past on later behavior: Habituation and reasoned action perspectives" (PDF). Personality and Social Psychology Review. 6 (2): 107–122. doi:10.1207/s15327957pspr0602_02.
  15. ↑ Bandura, A. (1977). "Self-efficacy: toward a unifying theory of behavioral change". Psychological Review. 84 (2): 191–215. doi:10.1037/0033-295X.84.2.191. PMID 847061.
  16. ↑ Bandura, A. (Ed.). (1995). Self-efficacy in changing societies. Cambridge University Press. doi:10.1017/CBO9780511527692
  17. ↑ Mirzaei, Nasim; Dehdari, Tahereh; Taghdisi, Mohammad Hossein; Zare, Najaf (2019-09-24). "Development of an instrument based on the theory of planned behavior variables to measure factors influencing Iranian adults' intention to quit waterpipe tobacco smoking". Psychology Research and Behavior Management (באנגלית). 12: 901–912. doi:10.2147/PRBM.S196417. PMC 6767482. PMID 31576183.
  18. 1 2 Ajzen, I (2002). "Perceived Behavioral Control, Self-Efficacy, Locus of Control, and the Theory of Planned Behavior". Journal of Applied Social Psychology. 32 (4): 665–683. doi:10.1111/j.1559-1816.2002.tb00236.x.
  19. ↑ Noar, S. M.; Zimmerman, R. S. (2005). "Health Behavior Theory and cumulative knowledge regarding health behaviors: are we moving in the right direction?". Health Education Research. 20 (3): 275–290. doi:10.1093/her/cyg113. PMID 15632099.
  20. 1 2 Application of the Theory of Planned Behaviour to weight control in an overweight cohort. Results from a pan-European dietary intervention trial
  21. ↑ Investigating the determinants of behavioral intentions of generation Z for recycled clothing: an evidence from a developing economy
  22. ↑ Investigating Interactive Effects in the Theory of Planned Behavior in a Service-Provider Switching Context
  23. ↑ Bridging the intention-behaviour 'gap': The role of moral norm
  24. ↑ Residual Effects of Past on Later Behavior: Habituation and Reasoned Action Perspectives
  25. 1 2 3 4 Elisabeth Brookes, Theory of Planned Behavior, ‏July 21, 2021 (באנגלית)
  26. ↑ Albarracin, D.; Johnson, B. T.; Fishbein, M.; Muellerleile, P. A. (2001). "Theories of reasoned action and planned behavior as models of condom use: a meta-analysis". Psychological Bulletin. 127 (1): 142–161. doi:10.1037/0033-2909.127.1.142. PMC 4780418. PMID 11271752.
  27. ↑ Sheeran, P.; Taylor, S. (1999). "Predicting Intentions to Use Condoms: A Meta-Analysis and Comparison of the Theories of Reasoned Action and Planned Behavior1". Journal of Applied Social Psychology. 29 (8): 1624–1675. doi:10.1111/j.1559-1816.1999.tb02045.x.
  28. ↑ Nguyen, M. N.; Potvin, L.; Otis, J. (1997). "Regular exercise in 30-to 60-year-old men: Combining the stages-of-change model and the theory of planned behavior to identify determinants for targeting heart health interventions". Journal of Community Health. 22 (4): 233–246. doi:10.1023/A:1025196218566. PMID 9247847.
  29. ↑ Conner, M.; Kirk, S. F.; Cade, J. E.; Barrett, J. H. (2003). "Environmental influences: factors influencing a woman's decision to use dietary supplements". The Journal of Nutrition. 133 (6): 1978S – 1982S. doi:10.1093/jn/133.6.1978s. PMID 12771349.
  30. ↑ Sweitzer, S.; Briley, M.; Roberts-Gray, C.; Hoelscher, D.; Harrist, R.; Staskel, D.; Almansour, F. (2011). "Psychosocial Outcomes of Lunch is in the Bag, a Parent Program for Packing Healthy Lunches for Preschool Children". Journal of Nutrition Education and Behavior. 43 (6): 536–542. doi:10.1016/j.jneb.2010.10.009. PMC 3222455. PMID 21852196.
  31. ↑ Examining How Adding a Booster to a Behavioral Nutrition Intervention Prompts Parents to Pack More Vegetables and Whole Gains in Their Preschool Children's Sack Lunches.
  32. ↑ McConnon, A.; Raats, M.; Astrup, A.; Bajzová, M.; Handjieva-Darlenska, T.; Lindroos, A. K.; Martinez, J. A.; Larson, T. M.; et al. (2012). "Application of the Theory of Planned Behavior to weight control in an overweight cohort. Results from a pan-European dietary intervention trial (DiOGenes)" (PDF). Appetite. 58 (1): 313–318. doi:10.1016/j.appet.2011.10.017. PMID 22079178.
  33. ↑ Annesi, James J. (2005). "Correlations of Depression and Total Mood Disturbance with Physical Activity and Self-Concept in Preadolescents Enrolled in an After-School Exercise Program". Psychological Reports. 96 (3_suppl): 891–898. doi:10.2466/pr0.96.3c.891-898. PMID 16173355.
  34. ↑ Gyurcsik, N. C.; Brawley, L. R. (2000). "Mindful Deliberation About Exercise: Influence of Acute Positive and Negative Thinking1". Journal of Applied Social Psychology. 30 (12): 2513–2533. doi:10.1111/j.1559-1816.2000.tb02448.x.
  35. ↑ Rodgers, W. M.; Brawley, L. R. (1996). "The influence of outcome expectancy and self-efficacy on the behavioral intentions of novice exercisers". Journal of Applied Social Psychology. 26 (7): 618–634. doi:10.1111/j.1559-1816.1996.tb02734.x.
  36. ↑ Stanley, M. A.; Maddux, J. E. (1986). "Cognitive processes in health enhancement: Investigation of a combined protection motivation and self-efficacy model". Basic and Applied Social Psychology. 7 (2): 101–113. doi:10.1207/s15324834basp0702_2.
  37. 1 2 Theories of Reasoned Action and Planned Behavior as Models of Condom Use: A Meta-Analysis.
  38. ↑ Dobbs, P.D.; Jozkowski, K.N.; Hammig, B.; Blunt-Vinti, H.; Henry, L.J.; Lo, W.J.; Gorman, D.; Luzius, A. (2019). "College student e-cigarette use: A reasoned action approach measure development". American Journal of Health Behavior. 43 (4): 753–766. doi:10.5993/AJHB.43.4.9. PMID 31239018.
  39. ↑ Stern, P. C. (2005). "Understanding individuals' environmentally significant behavior". Environmental Law Reporter: News and Analysis. 35: 10785–10790.
  40. ↑ Masud, M.M.; Al-Amin, A.Q.; Junsheng, H.; Ahmed, F.; Yahaya, S.R.; Akhtar, R.; Banna, H. (2015). "Climate change issue and the theory of planned behaviour:relationship by empirical evidence". Journal of Cleaner Production. 113: 613–623. doi:10.1016/j.jclepro.2015.11.080.
  41. ↑ Chatirvedi, Pallavi; Kulshreshtha, Kushagra; Tripathi, Vikas (בדצמבר 2020). "Investigating the determinants of behavioral intentions of generation Z for recycled clothing: an evidence from a developing economy". Young Consumers. 21 (4): 403–417. doi:10.1108/YC-03-2020-1110.
  42. ↑ Noor, Mohd N. M.; Jumain, Rudaini S. A.; Yusof, Afandi; Ahmat, Mohd A. H.; Kamaruzaman, Izzat F. (2017-09-07). "Determinants of generation Z green purchase decision: A SEM-PLS approach". International Journal of Advanced and Applied Sciences. 4 (11): 143–147. doi:10.21833/ijaas.2017.011.023.
  43. ↑ Ngo, Quang V.; Ha, Van K. (2023-08-23). "Research on the Behavior of Gen Z on Using of Green Tourism: The Role of Knowledge Sharing". International Journal of Professional Business Review. 8 (8): e03172. doi:10.26668/businessreview/2023.v8i8.3172.
  44. 1 2 3 Alhamad, Hamza; Donyai, Parastou (2021-03-09). "The Validity of the Theory of Planned Behaviour for Understanding People's Beliefs and Intentions toward Reusing Medicines". Pharmacy (באנגלית). 9 (1): 58. doi:10.3390/pharmacy9010058. ISSN 2226-4787. PMC 8006004. PMID 33803406.
  45. ↑ East, Robert (1993-06-01). "Investment decisions and the theory of planned behaviour". Journal of Economic Psychology. 14 (2): 337–375. doi:10.1016/0167-4870(93)90006-7. ISSN 0167-4870.
  46. ↑ Shim, Soyeon; Xiao, Jing J.; Barber, Bonnie L.; Lyons, Angela C. (2009-11-01). "Pathways to life success: A conceptual model of financial well-being for young adults". Journal of Applied Developmental Psychology. 30 (6): 708–723. doi:10.1016/j.appdev.2009.02.003. ISSN 0193-3973.
  47. ↑ Xiao, Jing Jian; Sorhaindo, Benoit; Garman, E. Thomas (במרץ 2006). "Financial behaviours of consumers in credit counselling". International Journal of Consumer Studies. 30 (2): 108–121. doi:10.1111/j.1470-6431.2005.00455.x. ISSN 1470-6423.
  48. ↑ Pathways to Life Success: A Conceptual Model of Financial Well-Being for Young Adults
  49. ↑ Xiao, Jing Jian; Wu, Jiayun (2006). "Applying the Theory of Planned Behavior to Retain Credit Counseling Clients". SSRN Electronic Journal. doi:10.2139/ssrn.939437. ISSN 1556-5068.
  50. ↑ Bansal, Harvir S.; Taylor, Shirley F. (2002-04-04). "Investigating interactive effects in the theory of planned behavior in a service-provider switching context". Psychology and Marketing. 19 (5): 407–425. doi:10.1002/mar.10017. ISSN 0742-6046.
  51. ↑ Glanz K, Rimer BK, & Viswanath K; Health Behavior: Theory, Research, and Practice, 5th Edition, Jossey-Bass, 2015.
  52. ↑ Investigating the determinants of behavioral intentions of generation Z for recycled clothing: an evidence from a developing economy
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאוריית_ההתנהגות_המתוכננת&oldid=43732791"