תאוריית המחט התת-עורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תאוריית המחט התת-עורית - מושג מתחום התעמולה, שנטבע על ידי הרולד לאסוול במודל הליניארי שלו. משויך גם למסורת ההשפעות החזקות של התקשורת.

דימוי התקשורת כמחט תת-עורית אשר מחדירה את מסריה ללא סינון ישירות אל תוך ה"וריד" של הנמענים. דימוי זה של התקשורת הוא על פי מסורת ההשפעות החזקות (השפעת התקשורת על הנמענים) מסורת זו מייחסת לתקשורת השפעה מהירה ישירה ואחידה. הקהל הוא פסיבי לפי מסורת זו ולא ממלא תפקיד. התקשורת יכולה להשפיע על בני אדם שונים ולהביאם לאותן מסקנות אומניפוטנטיות.

מחקרי קרן פיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקרים הראשונים שהוכיחו את התאוריה עסקו בקולנוע. הנתונים מסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית, מראים שלמעלה מ-90 מיליון ילדים אמריקאים ביקרו כל שבוע בבתי הקולנוע, מתוכם כמעט מחצית הם ילדים בני 14 ומטה. במימון של קרן פרטית ששמה 'payne fund' הוחלט בין 1929 ל-1932 לערוך סדרה שלמה של מחקרים שתבחן את ההשפעות של הקולנוע על ילדים ובני נוער. המחקרים של קרן פיין בחנו מצד אחד את תוכן הסרטים, ומצד שני רוב התכנים תיארו את ההשפעה של התכנים. ברמת התוכן הממצאים היו ברורים- רוב הסרטים האמריקאים בתקופה זו עסקו בשלושה נושאים: פשע, אלימות, אהבה. תכנים שלא ראויים לצפייתם של בני נוער והם השפיעו בצורת "מחט תת-עורית" על הילדים שצפו בתכנים אלו.