תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי היא תאוריית קשר ימנית-קיצונית ואנטישמית, לפיה קיימת קנוניה של אקדמאים ואינטלקטואליים יהודים מרקסיסטים שמטרתה היא חיסול תרבות המערב. חסידי התאוריה טוענים כי קיימת אליטה של אינטלקטואלים מרקסיסטים הדוגלים באסכולת פרנקפורט והם חותרים תחת ערכי החברה המערבית ומקדמים מלחמת תרבות שמטרתה ערעור הערכים הנוצריים של שמרנות ומסורתיות וקידום ערכי ליברליזם תרבותי, בהם אנטי-ממסדיות, רב-תרבותיות, פרוגרסיביזם ותקינות פוליטית, המוצגים כפוליטיקה של זהויות שנוצרה על ידי תאוריה ביקורתית.
תאוריית הקשר נוצרה בארצות הברית בשנות התשעים ולא זכתה לתפוצה רחבה עד שנת 2010, אך מאז היא נפוצה ברשתות החברתיות. תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי מוזכרת לעיתים קרובות בשיח של פוליטיקאים ופרשנים פוליטיים ימניים, מנהיגים דתיים פונדמנטליסטים בארצות הברית וארגוני טרור של עליונות לבנה. חוקרים שבדקו את הטענות הנוגעות ל"מרקסיזם תרבותי" הגיעו למסקנה שאין לה שום בסיס, ושלא קיימת תנועה אינטלקטואלית בשם זה.
התפתחות תאוריית הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "מרקסיזם תרבותי" נטבע לראשונה כנראה במאמר משנת 1992 בשם "עידן האופל החדש: אסכולת פרנקפורט ו'תקינות פוליטית'", מאת מייקל מיניסינו, שפורסם בביטאון ימני קיצוני בארצות הברית. במאמר נטען כי "אינטלקטואלים יהודים מאסכולת פרנקפורט" מקדמים את האמנות המודרנית מתוך מטרה לגרום למהפכה אנטי-ממסדית שתחריב את האמנות הקלאסית.
ויליאם ס. לינד, אחד ההוגים הבולטים בזרם הפלאו-שמרנות, התייחס בשנת 2000 לקשר בין תקינות פוליטית למרקסיזם תרבותי: "תקינות פוליטית היא מרקסיזם תרבותי. זהו מרקסיזם המתורגם ממונחים כלכליים למונחים תרבותיים. זהו מאמץ שהחל כבר בתנועות פציפיסטיות שהתנגדו למלחמת העולם הראשונה, הרבה לפני תרבות ילדי הפרחים ותנועות השלום של שנות השישים." לינד טען שמרקסיסטים שולטים בחלק ניכר מתקשורת ההמונים, וכן טען כי ניתן לייחס את מושג התקינות הפוליטית ישירות לקרל מארקס.
במאמר משנת 2008 נאמר כי תנועת אסכולת פרנקפורט היא "עבודת השטן" ומפורטות בו מטרותיה לכאורה של התנועה, בהן:
- לגרום לשינויים חברתיים תמידיים על מנת לעורר בלבול
- ללמד ילדים על מין והומוסקסואליות
- להחליש את סמכותם של בתי ספר ומורים
- לעודד הגירה המונית שמטרתה הרס הזהות הלאומית
- לקדם אלכוהוליזם
- לשלוט בכלי התקשורת
- לגרום להתמוטטות מוסד המשפחה
משנת 2010 החל ג'ורדן פיטרסון להשתמש בביטוי "מרקסיזם תרבותי" (ולחלופין "פוסטמודרניזם") לתיאור קנוניה שחבריה מתעקשים להשתמש בכינויים מגדריים נייטרליים, מעשה השקול בעיניו לאיום על חופש הביטוי.[1][2] באותה תקופה הביטוי "מרקסיזם תרבותי" הפך לנפוץ בכתבי עת ואתרי אינטרנט של הימין הרדיקלי בארצות הברית, שתקפו את התקינות הפוליטית כתפיסה "שנלקחה ישירות מהאידאולוגיה הנאצית". טענות אלו זכו בין היתר לביקורת מצד הפילוסוף סלבוי ז'ז'יק,[3] ובכך נולד "הדיבייט בין פיטרסון לז'יז'ק".[4]
הטרוריסט הימני-קיצוני הנורווגי אנדרס בריוויק השתמש בביטוי מספר פעמים במנשר אותו הפיץ לפני מתקפת הטרור בנורווגיה (2011). במנשר נאמר, בין השאר, כי "על פי המרקסיזם התרבותי, מוסלמים, נשים פמיניסטיות, הומוסקסואלים ובני מיעוטים הם טובים, ואילו גברים אירופאים נוצרים הם רשעים", וכן טען כי בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג נמצא בשליטת המרקסיזם התרבותי.
מאמרים אודות תאוריית הקשר נפוצים בעיקר בקרב ארגוני ימין רדיקלי והימין האלטרנטיבי בארצות הברית. בין השאר היא מוזכרת לעיתים קרובות על ידי ריצ'רד ספנסר, פעיל אמריקאי מהימין הרדיקלי, ובאתר הדיילי סטורמר. בין התומכים והמפיצים של תאוריית הקשר נמנים אנדרו ברייטברט, מייסד האתר "חדשות ברייטברט", שפרסם באתר מאמר לפיו תיאודור אדורנו ניסה לקדם הרמוניה אטונאלית במטרה לגרום לנקרופיליה המונית, ופט ביוקנן שטען שמטרתו של המרקסיזם התרבותי היא ביטול "אופייה הנוצרי של ארצות הברית". כמו כן נתמכת התאוריה על ידי אנשי ימין קיצוני באוסטרליה, ברזיל והממלכה המאוחדת.
תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי היא אחד המניעים לפיגועי טרור של אנשי ימין קיצוני, בנוסף לאנדרס בריוויק. ג'ק רנשו, פעיל ימין רדיקלי בריטי שהואשם בתכנון פיגועי טרור, שוחח בהרחבה אודות תאוריית הקשר בסרטון של המפלגה הלאומית הבריטית. ג'ון ארנסט, שביצע את פיגוע הירי בבית הכנסת בפאוויי בשנת 2019, כתב במנשר שפורסם ברשתות החברתיות כי הוא מאמין ש"כל יהודי אחראי לרצח העם המתוכנן בקפידה של הגזע האירופי" באמצעות קידום "מרקסיזם תרבותי וקומוניזם".
השוואה בין תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי לאנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמר "פשיזם ותרבות", משנת 2003, מצא פרופסור מתיו פלדמן כי המונח "מרקסיזם תרבותי" נגזר מהמונח האנטישמי "בולשביזם תרבותי", מונח שהיה בשימוש נרחב בגרמניה הנאצית ונועד להוקיע את התנועות המודרניסטיות והפרוגרסיביות בתרבות. גבלס נהג להשתמש בביטוי זה לעיתים קרובות, בטענה שהאמנות המודרנית נועדה להחליש מוסרית את החברה הגרמנית.
על פי הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק, המונח "מרקסיזם תרבותי" ממלא תפקיד דומה לתפקידם של היהודים בתאוריות קשר אנטישמיות: הוא מאפשר להאשים גורם חיצוני בבעיות החברתיות. לדבריו, תופעות שנראות בעיניי אנשי הימין השמרני כהתפוררות מוסרית של החברה, כמו פמיניזם, תקינות פוליטית או אנטי-ממסדיות - לא נובעות, לשיטתם, מהמתח השורר בין קבוצות שונות בתוך החברה, אלא חייבת להיות להן סיבה חיצונית.
ניתוח מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מאמרים מדעיים ניסו לנתח את המושג "מרקסיזם תרבותי", ובאחד מהם נכתב: "לא קיים דבר כזה 'מרקסיזם תרבותי'. יתרה מזו, לא רק שאין כלל בסיס לתאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי, אלא שגם לא קיימת תנועה אינטלקטואלית בשם זה." על פי מאמרים אלו, חוקרים מאסכולת פרנקפורט אינם חלק מתנועת המרקסיזם אלא חלק מהגישה הקרויה תאוריה ביקורתית. כמו כן, אקדמאים פוסטמודרניסטים או פמיניסטים אינם קשורים בדרך כלל למרקסיזם או לאסכולת פרנקפורט.
בנוסף לכך, בתאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי נכרכים ביחד מושג הפוסטמודרניזם ואסכולת פרנקפורט, אך בפועל מדובר בשתי גישות אקדמאיות שונות שלעיתים קרובות מנוגדות זו לזו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- QAnon
- יודאו-קומוניזם
- תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים
- בולשיביזם תרבותי
- הדיבייט בין פיטרסון לז'יז'ק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Matthew Sharpe, Is 'cultural Marxism' really taking over universities? I crunched some numbers to find out, The Conversation, 2020-09-07 (באנגלית)
- ^ Tanner Mirrlees, The Alt-right's Discourse on "Cultural Marxism": A Political Instrument of Intersectional Hate, Atlantis: Critical Studies in Gender, Culture & Social Justice 39, 2018-08-03, עמ' 49–69
- ^ Why do people find Jordan Peterson so convincing? Because the left doesn't have its own house in order, The Independent, 2018-02-14 (באנגלית)
- ^
סטיבן מארש (הגרדיאן), "הדיבייט של המאה": מה קרה כשג'ורדן פיטרסון וסלבוי ז'יז'ק נפגשו, באתר הארץ, 22 באפריל 2019
