תאוריית פערי העצמי

תאוריית פערי העצמי (באנגלית: Self-Discrepancy Theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית שפותחה על ידי א. טורי היגינס בשנת 1987. התאוריה מתארת כיצד פערים בין ייצוגים שונים של העצמי עשויים לגרום לרגשות שליליים כמו עצב, חרדה ובושה, ולעיתים גם לרגשות חיוביים כאשר הפערים מצטמצמים.

ייצוגי העצמי

התאוריה מבחינה בין שלוש תפיסות מרכזיות של העצמי:

• העצמי הממשי (Actual Self) – איך אדם תופס את עצמו בפועל, כפי שהוא כעת.
• העצמי האידיאלי (Ideal Self) – מי האדם היה רוצה להיות, בהתאם לשאיפות, תקוות וערכים אישיים.
• העצמי הנדרש (Ought Self) – איך האדם חושב שעליו להיות, בהתאם לנורמות חברתיות, מוסר וציפיות של אחרים.

פערים בין העצמי הממשי לבין העצמי האידיאלי יוצרים תחושות של אכזבה, תסכול ועצב, בעוד שפערים בין העצמי הממשי לבין העצמי הנדרש קשורים לאשמה, בושה או חרדה. פערים מתונים נחשבים לעיתים הסתגלותיים ומובילים את המוטיבציה של האדם להתפתח ולצמצם את הפערים, בעוד שפערים קיצוניים עלולים לגרום למצוקה רגשית חמורה יותר.

מחקר אמפירי

מחקרים שונים הדגימו כי ככל שהפער בין הייצוגים גדול יותר וככל שהמודעות אליו גבוהה יותר - כך עוצמת הרגשות השליליים חזקה יותר. התאוריה נחקרה בהקשרים של דיכאון, חרדה, דימוי עצמי, רווחה נפשית וגם בהקשרים של התנהגות במדיה חברתית. סקירת ספרות משנת 2022 שסקרה 37 מחקרים העלתה שפערי עצמי מניעים לעיתים התנהגויות פיצוי ברשתות החברתיות, כמו הצגה של עצמי אידיאלי במדיה.

ביקורת

חלק מהחוקרים טוענים כי קשה להבחין בפועל בין העצמי האידיאלי והעצמי הנדרש, ושלעיתים שני המושגים חופפים. ביקורת נוספת היא שהתאוריה אינה נותנת מספיק מקום להבדלים תרבותיים והשפעות של שונות בין-תרבותית על פערי העצמי.

ראו גם

• תאוריית ההשוואה החברתית
• הערכה עצמית מותנית
• דיסוננס קוגניטיבי
• דימוי עצמי
• פסיכולוגיה חברתית

קישורים חיצוניים

• Pascal Schlechter, Jens H. Hellmann & Nexhmedin Morina, Self-discrepancy, Depression, Anxiety, and Psychological Well-Being: The Role of Affective Style and Self-efficacy, Cognitive Therapy and Research (2022)
• Watson, N., Bryan, B. C., & Thrash, T. M., Self-discrepancy: Long-term test–retest reliability and test–criterion predictive validity, Psychological Assessment (2016)