תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת תאילנד
ราชอาณาจักรไทย
Flag of Thailand.svg Garuda Emblem of Thailand.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
יפן גואם מזרח טימור ונואטו אינדונזיה הוואי פפואה גינאה החדשה איי שלמה נורפוק ניו זילנד אוסטרליה פיג'י קלדוניה החדשה אנטארקטיקה איי קרגלן הפיליפינים הרפובליקה העממית של סין סינגפור מלזיה ברוניי וייטנאם נפאל בהוטן לאוס תאילנד קמבודיה מיאנמר בנגלדש מונגוליה קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית הודו פקיסטן סרי לנקה רוסיה טאיוואן האיים המלדיביים קזחסטן אפגניסטן איראן עומאן תימן ערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות קטר עיראק כווית גיאורגיה ארמניה אזרבייג'ן טורקיה אריתריאה ג'יבוטי סומליה אתיופיה קניה סודאן מדגסקר קומורו מיוט ראוניון מאוריציוס טנזניה מוזמביק טורקמניסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיסטן יפן איי מריאנה הצפוניים מיקרונזיה פלאו יפן וייק (אי) איי מרשל קיריבטיThailand on the globe (Southeast Asia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי צ'ן פי רה
המנון לאומי פלנג צאט (המנון לאומי)
יבשת אסיה
שפה רשמית תאית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בנגקוק
13°44′N 100°30′E / 13.733°N 100.500°E / 13.733; 100.500
משטר משטר צבאי
ראש המדינה
- מלך
- ראש המועצה הלאומית לשלום וסדר וראש הממשלה
מלך
פומיפון אדוניאדט
פריות צ'אן-אוצ'ה
הקמה
- תאריך

1238
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
513,120 קמ"ר 
51 בעולם
0.4%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2015)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

67,976,405 נפש 
20 בעולם
132.48 נפש לקמ"ר
84 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 17.41%
גילאי 15 - 24 14.78%
גילאי 25 - 54 46.69%
גילאי 55 - 64 11.26%
גילאי 65 ומעלה 9.86%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2015)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

1,107,000 מיליון $ 
21 בעולם
16,285 $
96 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2014)

- דירוג עולמי

0.726 
93 בעולם
מטבע באט ‏ (THB)
אזור זמן UTC +7
סיומת אינטרנט .th
קידומת בינלאומית 66

ממלכת תאילנדתאית: ราชอาณาจักรไทย, תעתיק: פּרַאתֶט תַאִי, תרגום: מדינת החופשיים; ) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. תאילנד ידועה גם בשמה הקודם, סיאם (היה זה שמה הרשמי עד 23 ביוני 1939 וגם מ-1945 עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים "תאים". תאילנד גובלת עם לאוס מצפון-מזרח, קמבודיה מדרום-מזרח, מלזיה מדרום ומיאנמר מצפון-מערב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד

ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל האזור הקרוי היום תאילנד במהלך האלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וחמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוקותאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איוטהאיה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ומווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. במהלך המאה ה-8 התקיימה Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית. במאה ה-12 פליטים מאזורי סין והודו מקימים באזור את ממלכת סוקותאי. ב-1350 הוקמה ממלכת איוטהאיה, אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי. בשנת 1767, לאחר מלחמה ארוכה, נכבשה איוטהאיה ונהרסה בידי הצבא הבורמזי. המלך טקסין ייסד בירה בשם טונבורי על גדות נהר הצ'או-פראיה. בשנת 1782 מעביר המלך ראמה הראשון את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קְרוּנְג טֶפּ" (עיר המלאכים) המכונה על ידי זרים בנגקוק.

הכוחות הקולוניאליים האירופיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להימנע משלטון קולוניאלי. ב-24 ביוני 1932 התרחשה הפיכה צבאית "שקטה", שהובילה לסיום המלוכה התאית האבסולוטית ולשינוי המשטר למונרכיה חוקתית, תחת שלטון צבאי כמעט קבוע במשך שישים שנה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה תאילנד על ידי היפנים. ב-23 ביוני 1939 הוחלף שם המדינה מסיאם לתאילנד, אך הוחזר לשם סיאם עם סיום המלחמה ב-1945. ב-16 בדצמבר 1946 הצטרפה תאילנד לאו"ם כחברה ה-55. ב-11 במאי 1949 שם המדינה שונה פעם נוספת לתאילנד.

מאז 1973 תאילנד מאופיינת במעברים קשים ולעתים אלימים משלטון צבאי לאזרחי ולהפך. לתאילנד היסטוריה של הפיכות, האחרונה שבהן חלה ב-20 במאי 2014.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד

צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית. מלך תאילנד מאז 1946 הוא פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej המלך ראמה התשיעי).

בעבר המלך שלט במדינה באופן מוחלט, אך לאחר הפיכה שקטה שהתרחשה בשנת 1932, הסכים המלך ראמה השביעי להעביר חלק מכוחו לממשלה. כיום תפקיד המלך הוא בעיקר סמלי. דמותו של המלך אדוניאדט מוטבעת על כל שטרות הכסף, ונוכחותו מורגשת דרך החגים הקשורים לבית המלוכה. החוק בתאילנד אוסר על פגיעה בכבוד המלך, ומטיל עונשי מאסר כבדים על העבריינים.

המהפכה של 1973 הביאה אחריה תקופה קצרה ובלתי יציבה של דמוקרטיה, אך לאחר הפיכה ב-1976 החל שוב שלטון צבאי. לאורך רוב שנות ה-80, תאילנד נשלטה בידי פרם טינסולנונדה, גנרל שהיה בראשה של ממשלה צבאית אך קיבל מנדט דמוקרטי ב-1983. לאחר מכן נותרה המדינה כדמוקרטיה, לבד מתקופה קצרה של שלטון צבאי בשנים 1991-2.

קודם לכן התרחשה הפיכה צבאית בשנת 1991 כאשר הפיכה צבאית הדיחה את הממשלה, אולם הפגנות עקובות מדם הובילו שנה אחר כך לבחירות ולממשלה אזרחית חדשה. בשנת 2001 נבחר תאקסין שינאוואטרה מנהיג מפלגת "תאים אוהבים תאים" (Thai Rak Thai) לראש הממשלה. מבין ראשי הממשלה של תאילנד, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, היה תאקסין לראשון אשר השלים כהונה בת 4 שנים, וזכה אף בכהונה שנייה בעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט התאילנדי 2005. הלה הודח ב-19 בספטמבר 2006 בהפיכה צבאית נוספת, לאחר שהואשם בשחיתות. ההפיכה זכתה לגינויים ברחבי העולם. לאחר למעלה משנה במהלכה הוטל שלטון צבאי במדינה, נערכו ב-2008 בחירות כלליות במסגרתן זכתה מפלגת PPP של תומכי ראש הממשלה לשעבר, תאקסין. שנה מאוחר יותר בוטלו תוצאות הבחירות בטענת זיופים ומרמה, כשהמפלגה הדמוקרטית (DP), אשר עמדה בראש קואליציה בת 6 מפלגות, תפסה את רסן השלטון, בהנהגת ראש הממשלה אבהיסיט וג'ג'יווה. בבחירות הכלליות שנערכו ביולי 2011 זכתה מפלגת האופוזיציה פהו תאי בראשותה של אחות ראש הממשלה המודח, יינגלאק שינאוואטרה, ברוב של 265 מתוך 500 מושבי הפרלמנט. צ'ינוואט הייתה לאשה הראשונה המכהנת בתאילנד בתפקיד ראש הממשלה.

בשלהי שנת 2013 נוצר חוסר שקט פוליטי שהתבטא במחאות והפגנות, בעיקר כנגד מעורבותם של מקורבי ראש הממשלה לשעבר תאקסין בממשל. חוסר השקט הלך וגבר, עד שב-20 במאי 2014 נטל הצבא את השלטון לידיו וביטל את החוקה‏[5][6]. מאז ההפיכה עומד ראש הצבא, הגנרל פריות' צ'אן-אוצ'ה, בראש הממשלה הזמנית, או בשמה הרשמי - המועצה הלאומית לשלום וסדר.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד

האחריות להגנתה של תאילנד מוטלת על הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת תאילנד. נכון להיום משרתים בכוחות המזוינים 305,860 אנשים בשירות קבע ו-245,000 אנשי מילואים. זרועות הכוחות המזוינים הם:

ההיסטוריה הצבאית של תאילנד מתחילה במאה ה-14, עם קריסתה של האימפריה הקמרית והקמתן של הממלכות הסיאמיות הראשונות, ממלכת סוקוטהאי וממלכת איוטהאיה. בהמשך יתמודדו צבאותיהם של הממלכות הסיאמיות עם שכנותיהן באזורים שמהווים כיום את וייטנאם, קמבודיה, לאוס, בורמה ומלזיה. במאה ה-19, במסגרת התמודדותה של הממלכה עם הקולוניאליזם האירופאי, הפך הצבא למודרני, בעיקר בימי מלכותם של מונגקוט ושל בנו צ'וּלָאלוֹנגקוֹן. הכוחות המזוינים לחמו בכמה מלחמות קולניאליות כנגד צרפת ובריטניה, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם. בשנות השישים עד שנות השמונים של המאה ה-20 הם ניהלו מאבקים ממושכים בכוחות קומוניסטים שנתמכו על ידי המדינות השכנות והחל משנות התשעים הם מתמודדים עם מורדים מוסלמים בדרום המדינה. כמו כן לוקחים הכוחות המזוינים חלק במלחמה העולמית בטרור באפגניסטן ובעיראק וכן במלחמה בשוד הימי לחופי סומליה ובשוד הימי במצר מלאקה. תאילנד חברה בברית איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) ומשתפת פעולה עם צבאותיהן של שכנותיה, יריבותיה לשעבר וכן עם הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר מיתרים בבנגקוק שבתאילנד

רוב אזרחי תאילנד עדיין כפריים. כ-49% מכוח העבודה מועסקים בענף החקלאות, אך בשנות ה-80 עמד נתון זה על כ-70%. האורז מהווה המרכיב העיקרי בתוצר החקלאי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים. בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כוח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות. לאחר המשבר הכלכלי הקשה שעבר על המדינה, כחלק מהמשבר הכלכלי באסיה בשנים 1999-1997, בשנות ה-2000 חזרה תאילנד, יחד עם כל אסיה, לצמיחה משמעותית, שהושגה בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת. התיירות מהווה גם היא חלק משמעותי מכלכלת המדינה - כ-6.7% מהתוצר. בשנת 2007 ביקרו במדינה 14 מיליון תיירים.

מעמד האישה בתאילנד משפיע גם הוא על הנוף התעסוקתי שבה. למרות שהנשים בתאילנד קבלו את זכות ההצבעה בשנת 1932, רק בשנת 1949 הפכה לראשונה אישה לחברה בבית הנבחרים של האסיפה הלאומית של ממלכת תאילנד. הנשים בתאילנד חוות אפליה ואי שוויון מגדרי ביחס לשכר משום שהן מועסקות לרוב בעבדות בשכר נמוך.

המטבע המקומי הוא הבאט, המחולק ל-100 יחידות בשם סאטאנג.

על פי נתוני מכון היצוא, גדל הסחר בין תאילנד לישראל בהתמדה בשנים האחרונות. בשנת 2010 צמח היקף הסחר בין המדינות בשיעור של 40% והסתכם בכמיליארד דולר. יבוא הסחורות של תאילנד מישראל גדל ב-46% והסתכם בכ-491 מיליון דולר, כשיצוא הסחורות לישראל גדל ב-35% והסתכם בכ-545 מיליון דולר. תאילנד מייבאת מישראל בעיקר יהלומים וכימיקלים ומייצאת לישראל בעיקר מכונות וציוד אלקטרוני.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף פארה-נאנג בתאילנד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות תאילנד

תאילנד מחולקת ל-6 מרחבים (צפון, דרום, מרכז, מערב, מזרח וצפון-מזרח שנקרא איסאן) ובהם 76 מחוזות, כל מחוז מחולק לנפות (877 נפות ועוד 50 בבנגקוק), הנפות מחולקות לתת-נפות. כל מחוז נקרא על שם בירת המחוז.

אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,565 מ'), הערים המרכזיות הן צ'יאנג מאי וצ'יאנג ראי.
בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג.
אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שחוצה את הבירה בנגקוק וזורם למפרץ תאילנד.
באזור הדרום נמצא המיצר היבשתי קְרָא, המתרחב לתוך חצי האי המלאי. מצדו המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן, שניהם משופעים באיים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט (אשר מחובר בגשר אל היבשת) פי-פי ורבים אחרים. במפרץ תאילנד נמצאים האיים טאו, סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. בתקופה שבין אמצע מאי לבין סוף ספטמבר נמצאת תאילנד בהשפעת מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. בתקופה שבין נובמבר לבין אמצע מרס מושפעת תאילנד ממונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. המצר היבשתי קְרָא שבדרום תמיד חם ולח.

פארקים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2016 הוגדרו בתאילנד 127 פארקים לאומיים, כולל 22 פארקים ימיים. הפארקים מנוהלים משנת 2002 על ידי מחלקת שימור הצמחייה, חיות הבר והפארקים הלאומיים במשרד המשאבים הטבעיים והסביבה (MONRE). הפארק הלאומי הראשון היה חאו ואיי ב-1961, כאשר הועבר חוק הפארקים הלאומיים. הפארק הלאומי הגדול ביותר הוא הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן ובו מגוון ביולוגי גדול של צמחייה ובעלי חיים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס בודהיסטי בתאילנד

מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה כיום רבים מהאוכלוסייה מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדיר אחוזים מדויקים. כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי / קאם מואנג שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה טונאלית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים והתנועות אלא גם על פי גובה ומתאר הטון (טון עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש פּהוֹ, בנגקוק (Wat Pho)

כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים מתלמדים כנזירים משך מספר חודשים עם הגיעם לבגרות מאחר שלפי הדת זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.

הדת היא נושא רגיש למדי בתאילנד ויש להימנע מכל מחווה שעלולה להתפרש כזלזול בבודהה. התרבות התאית מאמינה בקיומן של רוחות; כמעט בכל בית בתאילנד ניתן למצוא את 'בית הרוחות', מעין בית מיניאטורי אשר אמור להיות משכנן של רוחות הבית. התאים מגישים מנחה מדי יום לרוחות המצויות בבית - הבית תמיד יישאר נקי ולעולם לא יעמוד בפינה שעלולה להיות מוצלת.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי ממלכת איוטהאיה
ראש של פסל של בודהה בתאילנד המציץ מבעד לשורשי עץ שמכסים אותו

התרבות התאית עתיקת יומין. מושגי כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב רגוע") חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו.

התאילנדים מייחסים חשיבות גבוהה לראש (הנחשב לאיבר מקודש) ובזים לכף הרגל. בשל כך, ליטוף ראש (אפילו של ילד) עשוי להיחשב כפעולה פוגענית והפניית כף הרגל לפסל בודהה או לאדם כלשהו מהווים עלבון של ממש (בשל כך בעת ישיבה רגל-על-רגל יש להיזהר שלא להפנותה לעבר אדם אחר, וישיבה אל מול בודהה במקדש תמיד תיעשה בשילוב רגליים כך שכף הרגל לא תצביע אל פסל הבודהה).

גם כבוד למבוגרים הוא דבר חשוב ביותר בתרבות התאית. המעמד ההיררכי נקבע לפי גיל, מין ומעמד כלכלי (בסדר זה). בשל כך צעיר תמיד יפנה אל מבוגר בתחילית 'פִּי' המביעה את הכבוד הנרכש אליו. בפנייה אל אדם צעיר מהדובר ייעשה שימוש בתחילית 'נוֹנְג'. בראש פירמידת הכבוד בתאילנד נמצא בית המלוכה כאשר התאים מצפים כי גם הזרים ('פלאנגים') ישמרו על כבוד בית המלוכה - כל הערה בדבר בית המלוכה עלולה להתפרש כעלבון ועל כן רצוי להימנע מדיונים רגישים בהקשר זה עם התאים.

על אף מזגם החם התאים נוהגים לשמור על קור רוח, גם בעת מיקוחים. התפרצות וצעקות נחשבים לאובדן כבוד, ויובילו מיידית לאובדן ההערכה של הזולת כלפי המתפרץ. עם זאת התאים מאמינים בצחוק ובהומור המהווים נדבך מרכזי בתרבות התאית. התאים נוהגים להקניט ולצחוק איש על רעהו ופעמים רבות צוחקים כשהם נבוכים, דבר העלול להתפרש, בטעות, כזלזול על ידי המערביים. מילת מפתח בתאית היא "סאנוק", מילה המבטאת הומור ובדיחות דעת, הגדרת אדם כ"לא-סאנוק" ('מאי-סאנוק') אף היא עלבון במידת מה.

הסחר והמיקוח מעוגנים היטב בתרבות התאית. יש חשיבות לקיום סחר ומיקוחים בהתאם לכללי התרבות התאית; מתן כבוד לסוחר ולסחורה שלו, הימנעות מ"איבוד פנים", והומור רב יוכלו לסייע בכל עסקת מכר. לרוב לאחר מכירה מוצלחת ינפנף הסוחר בשטרות על מנת לגרש את הרוחות הרעות, בנוסף, המכירה הראשונה של הבוקר נחשבת כמכירה הצופנת בחובה מזל טוב להמשך היום, ועל כן שעות הבוקר טובות לקניות בתאילנד.

על אף תופעות הזנות הנפוצות בערים הגדולות הרי שהתרבות התאית היא שמרנית בכל הנוגע לקיום יחסי מין והערות מיניות לא יתקבלו לרוב באהדה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא פוצ'יוולי (משחק הדומה לכדורעף ולכדורשת אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד). התאילנדים משחקים אותו עם כדור מקומי העשוי מפלסטיק ולא כדורעף. תאילנד זכתה עד היום ב-21 מדליות במשחקים האולימפיים, מתוכם 7 מזהב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: תאילנד
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2014 בדו"ח 2015 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4521527,00.html
  6. ^ http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/1.2325913