תאסוס (מיתולוגיה)
| תפקיד | מייסד היישוב באי תאסוס ונותן שמו |
|---|---|
| אב | אגנור, פויניקס, קיליקס או פוסידון |
| אם |
טלפסה  |
| אחים | לרוב אירופה וקדמוס, ולעתים פויניקס וקיליקס |
  | |
.jpg)
תאסוס (ביוונית: Θάσος) היה נסיך פיניקי במיתולוגיה היוונית והאפונים של האי תאסוס. תאסוס מוזכר במיתולוגיה בהקשר של סיפור חטיפת אירופה, שלרוב נחשבת אחותו.
ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס סיפר שתאסוס הפיניקי ואנשיו הפיניקים, שייסדו את האי שכיום נושא את שמו בהפליגם בחיפוש אחר אירופה חמישה דורות לפני הרקלס בן אמפיטריאון, הקימו בו מקדש למלקרת־הרקלס,[1] וכן גילו בו מכרות זהב נפלאים בין איינירה (יוו') לקוינירה (יוו'), מול סמותרקה (אנ').[2] גם הגאוגרף היווני פאוסניאס הזכיר שאנשי האי תאסוס הם פיניקים שהפליגו מצור ומפיניקיה כולה עם תאסוס בן אגנור מלך צור החיפוש אחרי אירופה, והם זכרו שבעבר עבדו את הרקלס הצורי (מלקרת), ורק כשנכללו בין היוונים אימצו את פולחן הרקלס בן אמפיטריאון.[3]
בסיכום של הסופר הביזנטי פוטיוס לסיפורים שכתב המיתוגרף היווני קונון, נמצא אחד המספר על איך האי תאסוס קיבל את שמו מתאסוס הפיניקי אחי קדמוס, שנשלח על־ידי מלך הפיניקים לחפש אחר אירופה, כי קדמוס השאירו שם, בנותנו לו חלק מצבאו.[4] בסיפור אחר מסופר שפויניקס שלח את בניו, ביניהם קדמוס, לחפש אחר בתו אירופה שנעלמה (אם כך, קדמוס בן פויניקס הוא אחי אירופה, וכך גם תאסוס אחיו).[5] הגאוגרף היווני פסאודו־סקימנוס (אנ') סיפר שאת האי תאסוס יישבו בתחילה ברברים, אחריהם פיניקים שחצו מאסיה עם קדמוס ותאסוס – ממנו קיבל האי את שמו.[6]
המיתוגרף פסאודו־אפולודורוס תיאר את שושלת בית אגנור, ולעיתים מביא מסורות שונות למוצא אותו אדם (כמו לאירופה ולסרפדון). הוא סיפר שלאחר שהגיע אגנור בן פוסידון לפיניקיה הוא התחתן עם טלפסה, והוליד בת – אירופה, ושלושה בנים – קדמוס, פויניקס וקיליקס; לאחר שחטף זאוס את אירופה לכרתים, אביה אגנור שלח את בניו לחפשה, באמרו להם לא לחזור עד שימצאוה. הם יצאו עם אמם, טלפסה, ותאסוס בן פוסידון – ואפולודורוס מזכיר שלפי פרקידס[א] הוא בנו של קיליקס, לחפש אחריה. אך לאחר חיפוש חרוץ בו לא מצאו את אירופה, הם ויתרו על המחשבה לחזור לביתם והשתכנו במקומות שונים: פויניקס בפיניקיה, קיליקס בקיליקיה, קדמוס וטלפסה השתכנו בתראקיה ובדומה להם תאסוס ייסד עיר על שמו באי מול תראקיה והתיישב בה.[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, 2.44 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית); בצור היה מקדש להרקלס המכונה תאסי (כלומר איש האי תאסוס)
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, 6.47 (ראו במקור היווני ובתרגום עברי)
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 5.25.12–5.25.13 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 37 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
- ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 32 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
- ^ פסאודו־סקימנוס (אנ'), פריודוס לניקומדס, 645
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2