תאריך לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תעודת זהות מאסטוניה, ובה, בין יתר הפרטים, תאריך הלידה
מצבתו של הסופר אשר ברש בבית הקברות טרומפלדור, ועליה, בנוסף לשמו, רק תאריך לידתו ותאריך פטירתו

תאריך לידה של אדם הוא התאריך שבו נולד אותו אדם. זהו פרט בסיסי במאפייניו של אדם, והוא מופיע במרשם האוכלוסין, בתעודת הזהות, בדרכון וכמובן בתעודת הלידה. על מצבה נהוג לציין את תאריך הלידה ותאריך הפטירה.

בחוק נקבעות זכויות שונות בהתאם לגילו של אדם, ובהן זכות ההצבעה בבחירות, הזכות להינשא, ההיתר לעשן או לשתות משקאות חריפים, זכויות שונות בדיני העבודה, דיני המסים ודיני ביטוח לאומי, ועוד. לכל הזכויות האלה, התאריך הקובע הוא יום הולדתו של האדם.

את תאריך הלידה נהוג לחגוג מדי שנה, בחגיגת יום הולדת.

אנשים המאמינים באסטרולוגיה ובנומרולוגיה מייחסים משקל רב לתאריך הלידה, המשמש בתחומים אלה לחיזוי עתידו של האדם.

המתמטיקאי פליקס קליין נהג לספר בהנאה שכל אחד משלושת רכיבי תאריך הולדתו הוא ריבוע של מספר ראשוני (הוא נולד ב-25.4.1849).

לאישה הנמצאת בהיריון יש עניין בתאריך הלידה המשוער, כדי להתכונן ללידה (חוק עבודת נשים, למשל, מקנה לאישה ההרה זכות לצאת לחופשת לידה גם במהלך "שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער"[1]). לקביעת תאריך הלידה המשוער, בהנחה שההיריון יימשך 40 שבועות, משמשים מחשבוני היריון.[2]

לוחות שנה לציון תאריך הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מציינים את תאריך הלידה בהתאם ללוח השנה המקובל עליהם. במרשם האוכלוסין בישראל נרשם תאריך הלידה לפי הלוח הגרגוריאני והלוח העברי.[3] בתעודת זהות ישראלית מופיע תאריך הלידה לפי הלוח הגרגוריאני, וליהודים גם תאריך הלידה לפי הלוח העברי.

כיוון שהמעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני נעשה במועדים שונים בארצות שונות, תאריכי לידה של אישים ילידי רוסיה שנולדו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 נהוג לציין לפי התאריך היוליאני, שנהג באותה עת בארצם, ולפי התאריך הגרגוריאני, שנהוג כעת ברוסיה (וביתר מדינות העולם). כיוון שבשני הלוחות שמות החודשים זהים, ציון תאריך לידה במצב זה, ללא ציון לוח השנה, יוצר אי-בהירות.

בחוקי מדינת ישראל העוסקים בגילו של אדם נקבע הגיל בהתאם לתאריך הלידה לפי הלוח הגרגוריאני. יוצא דופן הוא חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שבו נקבע "חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי". כיוון שגיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנה, נוצרה אפשרות של סתירה בין קביעה זו לבין אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ובהן נקבע שהגיל המינימלי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18 (לפי הלוח הגרגוריאני). לפתרון הבעיה תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא ניתן לגייס אדם שטרם מלאו לו 18 שנים לפי הלוח הגרגוריאני.

קביעת תאריך הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קיימת אי-בהירות באשר לתאריך הלידה המדויק של אדם. לעתים לא ידוע יום הלידה, לעתים לא ידועים יום הלידה וחודש הלידה, ובמקרים קיצוניים יש ספק גם באשר לשנת הלידה. בשנת 2010 היו רשומים בהולנד כ-77,000 אנשים שלא ידוע תאריך הלידה המלא שלהם[4]. בישראל היו עד שנת 2011 כ-800,000 איש שעלו לארץ ללא תעודת לידה רשמית, ותאריך לידתם נרשם עם הספרות "00.00" במקום יום וחודש הלידה[5]. חוק הביטוח הלאומי, המקנה זכויות שונות לפי גילו של אדם, מתייחס לבעיה זו בקובעו (סעיף 385): "לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לעניין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו."

מסיבות שונות אנשים מציגים לעתים תאריך לידה שונה מתאריך הלידה האמתי שלהם. עם סיבות אלה נמנות:

  • התחמקות מגיוס חובה, באמצעות הצגת תאריך לידה מאוחר מהתאריך האמתי.
  • רצון להתגייס, הגורם להצגת תאריך לידה מוקדם מהתאריך האמתי.
  • השגת הקלה בעונש, באמצעות הצגת תאריך לידה שלפיו הנאשם הוא קטין.
  • בחירת תאריך לידה סמלי. ש"י עגנון הציג עצמו כמי שנולד בתשעה באב ושולמית אלוני הציגה עצמה כמי שנולדה בכ"ט בנובמבר.
  • עמידה בתנאי סף של קבלה לעבודה: לעתים אנשים מצעירים עצמם ולעתים מבגרים עצמם - על פי תנאי הקבלה המפורשים או המשוערים (אם כי בישראל החוק אוסר אפליה מחמת גיל בקבלה לעבודה).[6]

לעתים אדם מבקש לשנות את תאריך הלידה שלו, כפי שנרשם במרשם האוכלוסין, למשל להקדים את תאריך הלידה כדי להיות זכאי לקצבת זקנה. תהליך זה מוסדר בישראל בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה[7] ובחוק קביעת גיל.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]