תבה ע'אורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כלי קרמיקה שהתגלו באתר שייכים לתקופת עובייד 

תבה ע'אורא (בערבית:  تبه غاورا, מוכר גם בשם טפה גאורה, מטורקית - Tepe: גבעה או תל, ומכורדית - گه‌وره‌ או gewre: גדול, קרי "תל גדול") הוא אתר ארכאולוגי בצפון מזרח עיראק. אתר זה היה מיושב בין השנים 1500-5000 לפנה"ס.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבה ע'אורה שוכן ליד האתר של העיר העתיקה נינוה, 3.2 ק"מ מדור שרוכין ו-24 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר המודרנית מוסול. קוטרו של התל הוא 120 מטר, וגובהו 22 מטר.

בחפירות הארכאולוגיות התגלו 16 שלבי התיישבות שהראו שהתל היה מיושב משנת 5000 לפנה"ס לערך ועד 1500 לפנה"ס. באתר נמצאו קברים מהאלף ה-5 וה-4 לפנה"ס המתוארכים לתקופת אורוכ.

באתר נמצא המקדש הקדום ביותר שבו השתמשו ברכיב אדריכלי דמוי עמוד ובגומחות. אתר זה היה מיושב בתקופת חלף ולאחר מכן נמצאו בו השפעות של תרבות עובייד. באתר נמצא אקרופוליס מתקופת עובייד המאוחרת. הממצאים החשובים באתר היו מהקברים מתקופת אורוכ, האלף הרביעי לפנה"ס. בקברים נמצאו חפצי נוי מעוטרים בזהב, ראש זאב עשוי אלקטרום, קערות מגולפות עשויות שיש ואובסידיאן, מסרקים עשויים שנהב ולחות וחרוזים עשויים מלאפיס לאזולי. נמצאה כמות גדולה מאד של טביעות חותם על חרס שמהוות מקור חשוב לתקופות אורוכ ועובייד.[1]

התרבות שהתגלתה באתר בשכבות שתוארכו בין השנים 2900-3500 לפנה"ס, קיבלה את השם תקופת ע'אורה, על שם האתר.

המחקר הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג הבריטי אוסטן הנרי לייארד חפר באתר חפירה קצרה לפני 1850. חפירות ממושכות יותר התקיימו ב-1927, 1931-1932 ו-1937-1936 על ידי משלחת בראשותו של הארכאולוג האמריקאי יהודי אפרים אביגדור שפייזר (Ephraim Avigdor Speiser) ומשלחת נוספת שחפרה בין השנים 1936-1932, ו-1938-1937 בראשות צ'ארלס באך (Charles Bache). המשלחות היו של אוניברסיטת פנסילבניה ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תבה ע'אורא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tepe Gawra באתר MIT