תבנית:עץ שושלת חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן, בעל התניא
Schneur Zalman of Liadi.jpg
מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה טברסקי [1]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
Tzemachtzedek2.jpg
חב"ד-ליובאוויטש [2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[3]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש [2]
 
 
רבי ישראל נח שניאורסון [4]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין
 
רבי
ברוך שלום שניאורסון [5]
 
 
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ט-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי [6]
 
 
 
רבי יעקב שניאורסון [7]
 
רבי
יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל
חב"ד-קאפוסט [8]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר ליבא
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [9]
 
 
הרבנית ראדא [10]
 
 
רבי שניאור
בעלה הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון
 
רבי שלום דובער שניאורסון
Image-RebbeRashab.jpg
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש
 
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור שניאורסון
 
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי
 
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תר"מ-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטין
חב"ד-ליאדי
 
 
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר המגן אבות
חב"ד-קאפוסט
 
רבי
שלום דובער שניאורסון [11]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט
 
 
רבי שמריה נח שניאורסון
הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף יצחק שניאורסון
Frierdiger Rebbe.tif
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
הרבנית
חנה
שניאורסון
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
Shneorson.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
Chaya Mushka Schneerson1.jpg
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר - הרבי מלוּבָּבִיץ'
חב"ד-ליובאוויטש
 

מקרא

  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד ואין זה עץ מלא של משפחת שניאורסון[12]
  • צבעי שושלת האדמו"רים:      חב"ד ליובאוויטש[2]      חב"ד קאפוסט      חב"ד ליאדי      חב"ד ניעז'ין
  • כל אדמו"ר חב"די נרשם אצלו 'אדמו"ר' ובאם יש נוסף גם שם התואר
  • לכל אדמו"ר רשום בסוגריים השנים העבריות בהם שימש כאדמו"ר
  • צבעי דורות אדמו"רי חב"ד:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי      דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי

מקורות[13]

  1. ^ אשת רבי יעקב ישראל טברסקי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד (הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו). רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וזאת על פי צוואת האב (הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.), ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת (היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה ליב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם.), רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלק מבניהם המשיכו באדמו"רות דור נוסף.
  3. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  4. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  5. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  6. ^ א] חצר לאדי פעלה במשך בערך 46 שנים, עד שנת ___. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  7. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  8. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג
  9. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  10. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם בן דודה רבי שניאור בן יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיאטרין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  11. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  12. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו, מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו.
  13. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    4] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    5] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    6] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    7] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    8] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    9] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור