תבנית:ערך מומלץ 23 בנובמבר 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קידוש השם – נכונותו של יהודי להקריב את חייו כדי לשמור על אמונתו. מושג "קידוש השם" ביהדות מקביל למרטיריות בנצרות. בגלגולי ההיסטוריה היהודית קיבל קידוש השם משמעויות חדשות, ובדורות האחרונים הוחשבו לקדושים גם יהודים שלא נרצחו בשל אמונתם אלא בשל שייכותם הגזעית לעם היהודי, בעיקר בשואה, או במאבק על קיומה ושלומה של מדינת ישראל.

הנכונות למות על קידוש השם מוזכרת בספר דניאל, פרק ג', פסוק ט"ז, שם מודיעים חנניה, מישאל ועזריה לנבוכדנאצר שהם מוכנים למסור את נפשם כדי שלא להפר את מצוות התורה. משראה המלך הבבלי שהם ממאנים לעבור על איסור עבודה זרה, השליך אותם לכבשן הלוהט ורק נס משמים הצילם.