תבנית:ערך מומלץ 28 בדצמבר 2011
חוזה הנו ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים. ההתקשרות בחוזה היא פעילות יום יומית, המתבצעת על ידי כל. רכישת מוצר בחנות, רכישת כרטיס באוטובוס ונסיעה בו, או אף רכישת משקה קל ממכונה המיועדת לכך, הנם דוגמות לחוזים פשוטים, שכולנו מתקשרים בהם מדי יום.
בשיטות משפט הנוהגות על פי המשפט המקובל, ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בכריתתו של החוזה. אלו הם "הצעה וקיבול", "תמורה" ו"גמירות דעת". שיטת המשפט הישראלית אינה דורשת עוד תמורה כתנאי לקיומו של חוזה תקף בין צדדים כשירים. כן נדרשת "מסוימות", דהיינו כי ההצעה שקיבולה מהווה את כריתת החוזה תהיה מפורטת ומסוימת עד כדי כך שדי בקיבולה על מנת לכרות את החוזה. ההצעה יכולה להיות לאדם מסוים, לקבוצה, או לציבור בכללותו.