תבנית:ערך מומלץ 7 בדצמבר 2009
תקנות הקהילה הוא מושג כללי בהלכה, המתאר מאות רבות של תקנות שתוקנו במסגרת פנים-קהילתית, על ידי גורמים פנימיים כדוגמת רב הקהילה – "המרא דאתרא", או כדוגמת ההנהגה האזרחית שלה – ה"פרנסים". תקנות מסוג זה היו מקובלות ברובן המוחלט של הקהילות בכל העולם, ונועדו להסדרת היחסים בין חברי הקהילה, ולהטלת מרות על עבריינים שההלכה הפורמלית נמנעה מלהטיל עליהם סנקציות.
יחודן של תקנות אלה נובע מכך שבפזורה היהודית החלה כל קהילה לנהל את ענייניה בעצמה, בעקבות ההיסטוריה העגומה של עולם ההלכה היהודי. במהלך המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, חרבו מרכזי התורה שבבבל, ישיבת סורא ופומבדיתא, ונפטר רב האי גאון – הבולט שבגאוני בבל. משמעותו של חורבן זה בעולם פסיקת ההלכה הייתה עצומה; הפסיקה חדלה מלהתקיים תחת היררכיה לאומית, ומנהיגיה של כל קהילה לא היו נתונים תחת סמכות הלכתית פורמלית עליונה אלא היו אדונים לעצמם, דבר שהביא מחד לצורך בסמכות תקיפה שלהם בתוך קהילתם, ומאידך לעצמאות בתיקון התקנות.
בספרות ההלכתית נערכו דיונים רבים אודות תוקפן של תקנות אלה, והראשון והבולט שבין המתקנים היה רבנו גרשום מאור הגולה, שגם עמד בראשות אסיפות של כמה קהילות למטרות תיקון תקנות.