פנדורה

פנדורה
Πανδώρα
	פנדורה, ציור מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס
תרבות	מיתולוגיה יוונית
בן או בת זוג	אפימתאוס
צאצאים	פירה

ערך זה עוסק באישה במיתולוגיה היוונית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פנדורה (פירושונים).

פנדורה (ביוונית: Πανδώρα;‏ הלחם של המילים πᾶν, פאן – "כּל" ו-δῶρον, דורון – "מתנה") היא דמות במיתולוגיה היוונית, האישה הראשונה שעוצבה על ידי זאוס כחלק מהעונש שלו למין האנושי על כך שגנבו ממנו את סוד האש.

המיתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסיודוס, הטיטאן אפימתאוס היה אחראי על מתן תכונה חיובית לכל חיה. אך כאשר הגיע הזמן לתת לאדם תכונה חיובית - לא נשאר דבר. פרומתאוס, אחיו, הרגיש שכיוון שהאדם עליון לכל החיות האחרות, עליו לקבל מתנה ייחודית. לכן, גנב פרומתאוס את האש מזאוס ומסר אותה לאדם.

זאוס התרגז ויצר את האישה כעונש לאדם. האלים קראו לה פנדורה (פאן-דורה), שפירושו מתנת כל האלים. היא קיבלה מהם את מתנותיהם: הפיסטוס עיצב אותה מחימר ונתן לה צורה, אפרודיטה נתנה לה יופי, ואפולו נתן לה כישרון מוזיקלי ואת היכולת לרפא. אחריהם נתן לה זאוס תיבה, אמר לה לא לפתוח אותה לעולם, ונתן לה את הסקרנות.

פרומתאוס הזהיר את אחיו אפימתאוס לא לקבל מתנות מהאלים, אך האחרון לא הקשיב לאחיו, וכשפנדורה הגיעה אליו, הוא התאהב בה והתחתן איתה.

עד אז, המין האנושי חי בעולם מושלם ללא דאגות. אפימתאוס אמר לפנדורה לא לפתוח את התיבה לעולם. אולם, יום אחד, סקרנותה של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את התיבה. במעשה זה שחררה פנדורה את כל האסונות (כדוגמת הדבר, העצב, העוני והפשע) לעולם. פנדורה מיהרה לסגור את התיבה, אך לא רק שלא הועילה כלל בסגירת התיבה, מכיוון שכל האסונות כבר השתחררו ממנה, הסגירה אף הזיקה, מכיוון שכלאה בתוך התיבה את התקווה שהייתה בה. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה שנית ושחררה את התקווה (אלפיס (אנ'), ἐλπίς) לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לאסונות בעולם ואת המקור לתקווה שבאה חרף האסונות.

בתם של אפימתאוס ופנדורה היא פירה, שהתחתנה עם דאוקליון. שניהם היו היחידים ששרדו את המבול. הם יצרו מחדש את בני האדם מאבנים שזרקו מאחורי גבם.

חווה ועץ הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חטא עץ הדעת

סיפורה של פנדורה מזכיר את סיפור גן עדן שנזכר בתורה: אלוהים ברא את חווה והביא אותה אל האדם. האישה התפתתה לאכול מהעץ היחיד שנאסר עליה - עץ הדעת טוב ורע. כתוצאה מכך באו על המין האנושי צרות רבות.^[1]

המדרש רבה (י"ט י') ממשיל את סיפור עץ הדעת לאישה שבעלה אוסר עליה לגעת בחבית המלאה נחשים ועקרבים, וחברתה שמגיעה לביתה לשאול ממנה חומץ משכנעת אותה להכניס את ידה פנימה.

"אָמַר רַבִּי לֵוִי לְשׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ שֶׁנִּכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַבָּר, אָמְרָה לָהּ מַה בַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה עִמָּךְ, אָמְרָה לָהּ כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ, אָמְרָה לָהּ כָּל קוּזְמִיקוֹן שֶׁלּוֹ שָׁם הוּא, וּמְבַקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתֵּן אוֹתָהּ לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ, הִתְחִילוּ מְנַשְׁכוֹת אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּעֲלָהּ שָׁמַע קוֹלָהּ מְצַוְוחָה, אָמַר לָהּ שֶׁמָּא בְּאוֹתָהּ חָבִית נָגַעְתְּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וגו'."

— בראשית רבה, פרשה י"ט, פסקה י'

אמנם בשונה מסיפורה של פנדורה, חווה נבראה כדי להיות בת זוגו של האדם ולא נבראה מראש כעונש. אלמנטים נוספים של דמיון ושוני קשורים לתוכן של תיבת פנדורה: במיתוס הוטמנו בתיבה צורה, יופי, כישרון מוזיקלי ויכולת לרפא, ואילו במעשה בראשית הכישרון המוזיקלי מקורו באדם עצמו ("ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב"^[2]), וכוחות היצירה אינם נובעים מהחטא אלא מהתפתחות המין האנושי ("וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל"^[3]).

תיבת פנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ארסמוס מרוטרדם תרגם את הסיפור של הסיודוס על פנדורה ללטינית, הוא החליף בין πίθος (פיתוס (אנ'), כד) ל-πυξίς (פיקסיס (אנ'), תיבה).

המושג "תיבת פנדורה" הוא מטבע לשון או ניב. פתיחתה של "תיבת פנדורה" פירושה חשיפתה או מימושה של שרשרת דברים לא נעימים, של צרות, או של בעיות מורכבות, שהיה עדיף להתעלם ממנה, שלא לחשוף אותה ושלא לדבר עליה.

כיום נעשה שימוש במטבע לשון זו אך ורק כביטוי בעל משמעות שלילית והרת אסון, תוך התעלמות מחלקו השני של הסיפור המיתולוגי, הימצאותה של "התקווה" בתחתית התיבה.

על שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד 55 Pandora (אנ') שהתגלה בשנת 1858, והירח פנדורה של שבתאי נקראים על שמה.

בשנת 2021 התרחשה ההדלפה של מסמכי פנדורה: במסגרת סדרת תחקירים עיתונאיים בין-לאומיים, פורסמו 11.9 מיליון מסמכים שחשפו שערוריות פיננסיות רבות ברחבי העולם.