תג היער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עניבת קורס תג היער וכפיסי העץ

תג היער הוא קורס הצופיות המתקדם ביותר בתנועת הצופים, בו לוקחים חלק בוגרי התנועה. מטרתו היא למקד ולמקצע את הפעילות התנועתית של בוגרי התנועה, תוך הקניית ערכים ותכנים צופיים. בתוכנית הקורס מבוטאת יכולתם, הכרתם וידיעתם של משתתפי הקורס בכל רזי הפעילות הצופית.

בדרך כלל, קורסי תג היער כוללים חלקים עיוניים בכיתה וחלקים מעשיים בשטח, ולרוב כוללים גם "כרטיס תג היער" אותו כל אחד מחניכי הקורס מקבל ועליו למלא אחר המשימות השונות בכרטיס בזמנו החופשי. דרך העבודה על הכרטיס, החניכים בוחנים את עצמם על הניסיון שנצבר במהלך הקורס.

קורס תג היער הראשון נערך על ידי פרנסיס "סקיפר" גידני והודרך על ידי רוברט באדן פאוול ומדריכים נוספים בפארק גילוול (בריטניה) בספטמבר 1919[1]. בקורס השתתפו 19 חניכים, כולם בנים ונמשך שבוע. מאז, התפשט הקורס ברחבי העולם, עם ווריאציות בינלאומיות שונות.

בסיום הקורס, המשתתפים זוכים בכפיסי עץ של תג היער כאות הוקרה על הישג משמעותי במנהיגות ושירות ישיר לבני-נוער וצעירים. צמד כפיסי העץ הקטנים, אחד בכל רצועת עור (מחרוזת), נלבש סביב הצוואר כחלק ממדי הצופים. כפיסי העץ מגיעים ביחד עם עניבת צופים גדולה בצבע חום ועליה רקום סמל משובץ של שבט מקלרן, לכבודו של וויליאם דה בויס מקלרן, שתרם 7000 ליש"ט לרכישת פארק גילוול בשנת 1919, בתוספת 3000 ליש"ט נוספים לשיפוצים בבית שהיה באחוזה. כל אחת מעניבות תג היער ממוספרת, על-מנת שתישמר ייחודיותה.

קורס תג היער בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 1963 התכנסו 20 פעילים בוגרים בתנועת הצופים, יהודים, ערבים ודרוזים, אנשי עיר וחברי משק מצמרת התנועה, בחוות הצופים שברמת יוחנן, כדי להשתתף בקורס הראשון של תג היער. הקורס נוהל בהדרכתו של סר ג'ון ט'רמן, ראש מחנה פארק גילוול, שהיה הממונה על נושא ההדרכה מטעם ארגון הצופים העולמי.

מאז קורס תג היער הראשון בישראל התקיימו 16 מחזורים של קורס תג היער בישראל, כאשר כולם מנוהלים על ידי התאחדות הצופים והצופות בישראל וכוללים נציגים מכל ארגוני הצופים בישראל, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים.

תוכנית הקורס הותאמה לישראל. נוספו לתכנים המקוריים גם נושאים עיוניים עם דגש רב על דו-קיום. הקורס קצר יותר בזמן (ארבעה ימים במקום שבוע).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תג היער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nelson R. Block, The Founding of Wood Badge, ‏1994