תהודה (פיזיקת החלקיקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפיזיקת החלקיקים, תהודה היא הפסגה הממוקמת סביב אנרגיה מסוימת המצויה בחתכים דיפרנציאליים של ניסויי פיזור. פסגות אלה קשורות לחלקיקים תת-אטומיים, אשר כוללים מגוון רחב של בוזונים, קווארקים והאדרונים (כגון נוקליאונים, באריוני דלתא ומזוני אופסילון) והעירור שלהם. בשימוש נפוץ, "תהודה" מתארת רק חלקיקים עם דעיכה מעריכית קצרה מאוד, לרוב האדרונים בעלי אנרגיה גבוהה הקיימים במשך  שניות לכל היותר.[1]

היחס בין רוחב התהודה של חלקיק () לדעיכה המעריכית () של החלקיק (או מצבו העירורי) הוא כאשר ו- הוא קבוע פלאנק.

לפיכך, אורך חייו של חלקיק הוא ביחס הופכי לרוחב התהודה של החלקיק. לדוגמה, לפאיון טעון יש את אורך החיים השני הארוך ביותר מכל המזונים, 2.6033 × 10−8 שניות.[2] לכן רוחב התהודה שלו קטן מאוד, בערך 2.528×10−8 eV או בערך 6.11 מגה-הרץ. פאיונים בדרך כלל אינם נחשבים כבעלי תהודה. למזון רו טעון יש תוחלת חיים קצרה מאוד, בערך 4.41×10−24 שניות. בהתאמה, רוחב התהודה שלו גדול מאוד, בערך 149.1 MeV או בערך 36 ZHz.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dudley, Chris. "What is a Resonance Particle?". phy.duke.edu. אורכב מ-המקור ב-2017-06-13. נבדק ב-24 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ K.A. Olive et al. (Particle Data Group) (2016): Particle listings –
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.