תהילים ג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ג'
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.

א מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
ב יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.
ג רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.
ד וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.
ה קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.
ו אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי.
ז לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.
ח קוּמָה יְהוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.
ט לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.

המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652)

תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים. המזמור חתום בידי דוד, שכתב אותו כאשר הוא ברח מאבשלום בנו שמרד בו[1]. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד שמעי בן גרא, ונרדף אחר כתרו וחייו על ידי בנו, פונה לאלוהיו, מתאר את בדידותו וצרותיו, ומביע את ביטחונו בה'.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקים ב-ג: תיאור צריו של דוד.

פסוקים ד-ח: דוד מביע את ביטחונו בה' שיושיע אותו.

פסוק ט: חתימה ושבח לה' שמושיע את עמו.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמרא התפרשו הפסוקים בתהילים, במסכת ברכות דף ז': "ואמר ר' יוחנן משום רשב"י קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג מגוג שנאמר (תהילים ג'): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" וכתיב בתריה (שם) "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב (שם ב') "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק" ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב".

בספר הזוהר נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."

רש"ר הירש כתב על האמור בפרק: "דוד המלך, נתפס בתאוות היצר, הפר את המוסר ואת אושרו המשפחתי של אחד מנתיניו והוא נושא עתה את עוונו בבריחתו מפני בנו, עצמו ובשרו, שגזל ממנו את כס מלכותו וביתו. קצף עמו, תוכחתו והאשמתו, מביאים אותו לידי ייאוש, ובעצם העובדה שהוא שכב, ישן והקיץ שוב - הוא מוצא את הביטחון שה' לא נואש ממנו, ובכך הוא מביע ללב כל השקועים בחטא ויגון את הנחמה ואת עוז הרוח שאי אפשר לגזלם לעולם: איש אשר ה' מניחו לקום משנתו לקראת יום חדש, מובטחת לו בזאת עזרת ההשגחה העליונה במאמציו לשוב ולזכות בטוהר חיים ושמחת חיים".

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשנות התמציתית של מתיו הנרי, פסוקים א'-ג' מייצגים את דוד המתלונן בפני האלוהים על אויביו, ומתוודה באמונתו באלוהים. פסוקים ד'-ח' מייצגים את ניצחונותיו על פחדיו, ומעניקים לאלוהים את התהילה, תוך שהוא לוקח לעצמו את האפשרות להיות נינוח.

סופרים כמו מרטין לותר [2] הרגישו כי בסך הכל, המטרה במזמור זה היא להעניק את הביטחון של מי שרואים עצמם חסידי יהוה לקרוא לו. "וְאַתָּה יְהוָה, מָגֵן בַּעֲדִי; כְּבוֹדִי, וּמֵרִים רֹאשִׁי." (פסוק ד): זו תפילתם המדוברת של המדוכאים אשר פונים אל יהוה. אף על פי שנכתב בפי דוד (פסוק א') [3], הכתוב מעודד את הקורא לראות כיצד אלוהים מציל מישהו כמו דוד, שהיה באותה תקופה במצוקה רבה, ומעלה אותו למלוך על כל ישראל.

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילים ג' שימש במוזיקה על ידי אמנים רבים, כולל "Thou Art A Shield For Me", ידי ביירון קייג'. בשנת 1691, מישל ריצ'רד דלאלנד חיבר את המוטט הגדול שלו דומין קווינט סונט מולטיפלטי (S.37) עבור הקפלה של ורסאי, והנרי פרסל הלחין את הטקסט הלטיני, "Jehova, quam multi sunt hostes mei, לחמישה קולות ורצף.

תהילים ג' פסוק 6, בבית הקברות Jegłownik .

המזמור בליטרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה המזרחית האורתודוקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילים ג' הוא המזמור הראשון, מתוך "ששת המזמורים", אשר נקראים כחלק מכל טקס אורתרוס (Matins). במהלך קריאת ששת המזמורים, אסור לזוז ולדבר, מכיוון שזהו נחשב לאחד הרגעים הקדושים ביותר של טקס אורתרוס[7].

כנסייה קתולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ג' בתהילים מושר בטקס הקריאה הראשון ביום ראשון, לאחר שני הפרקים הראשונים בתהילים[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפורו של אבשלום נמצא בספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק י"ח
  2. ^ Martin Luther: Dr. Martin Luthers Sämmtliche Schriften, (St. Louis 1880), p 1375.
  3. ^ Siehe: Howard N. Wallace, Psalms. Readings. A New Biblical Commentary, (Sheffield 2009).
  4. ^ The Complete Artscroll Siddur page 291
  5. ^ The Complete Artscroll Siddur page 63
  6. ^ The Complete Artscroll Siddur page 619
  7. ^ Dykstra, Tyler. "The Six Psalms". Saint George Antiochian Orthodox Church. אורכב מ-המקור ב-2016-01-15. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2013. 
  8. ^ The main cycle of liturgical prayers takes place over four weeks.