תהילים י"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים י"ח
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד
אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת

א לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד
אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת
בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל.
ב וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי.
ג ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי.
אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.
ד מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ.
ה אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי.
ו חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת.
ז בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ.
יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו.
ח וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.
ט עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל
גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.
י וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.
יא וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
יב יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ
חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים.
יג מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ.
יד וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ.
טו וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם.
טז וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל.
מִגַּעֲרָתְךָ ה' מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ.
יז יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים.
יח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
יט יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי.
כ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי.
כא יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי.
כב כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי.
כג כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי.
כד וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲו‍ֹנִי.
כה וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו.
כו עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם.
כז עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל.
כח כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל.
כט כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.
ל כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר.
לא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ
אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
לב כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
לג הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי.
לד מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי.
לה מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי.
לו וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי.
לז תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.
לח אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.
לט אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.
מ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי.
מא וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם.
מב יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל ה' וְלֹא עָנָם.
מג וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם.
מד תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי.
מה לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי.
מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם.
מז חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי.
מח הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי.
מט מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי.
נ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה' וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה.
נא מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17). המזמור חתום בידי דוד, והוא מקביל (בשינויים קלים) לשירת דוד המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב.

מבנה המזמור ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזמור זה דוד שר לה' שירת הודיה, שבה הוא מבטא את תודתו על הצלתו מכף אויביו ומשאול. יש שפירשו כי דוד שר את שירת התודה הזאת בשלהי מלכותו, כאשר יש לו שקט מאויבים מבית ומחוץ ושושלתו איתנה ומובטחת לבא אחריו, וזאת משום שבתיאור המובא בשירה מבטא דוד כמה מתחנות חייו. עיקר החלק הראשון של המזמור מתאר את הצלתו של דוד מצרה הבאה עליו. החלק השני מתאר את ניצחון ה' על אויביו של דוד וביסוס שלטונו.[1]

יש שחילקו את המזמור לחלקים קטנים ורבים:

ב-ד: פתיחה בכינויי שבח לה'.

ה-ז: צרותיו של דוד, וקריאתו לה' שיושיע אותו.

ח-טז: תיאור ההתגלות של ה' בעולם.

יז-כה: הצלת ה' את דוד.

כו-לז: ביטויי שבח לה' המנהל את העולם ביושר ומחזק את דוד.

לח-מו: ניצחונותיו של דוד על אויביו בכוחו של ה'.

מז-נא: חתימה בברכה חוזרת לה' על ישועתו, ותפילה שימשיך להושיע את דוד.

אחרים חילקו את המזמור לשלושה חלקים: החלק הראשון, פסוקים ב'-כ', מספר אודות מצוקת דוד וישועתו בידי ה', ועוסק במלחמת דוד בפלשתים. חלקו השני של המזמור, פסוקים כ"א-ל"ב, הם לדעת פרשנים מסוימים תוספת מאוחרת, המעידה על השימוש בשירה כמזמור פולחן בבית המקדש, אך אחרים סוברים כי חלק זהו חלק בלתי נפרד מהשירה המדבר בשבח האל. בחלקו השלישי של המזמור, פסוקים ל"ג-נ"א, מתאר בעל המזמור כיצד הציל ה' את דוד מיד שאול ואויביו עד עלייתו לכס המלוכה.[2]

כותרת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת המזמור ארוכה ומורכבת משתי צלעות: שירת הודיה של המלך אל ה', ולאחר מכן נסיבות אמירת השירה: "בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל."[3] דוד מכונה בכותרת המזמור "עֶבֶד ה'", כינוי המביע גדולה רוחנית.[4] לכינוי זה זכו בתנ"ך גם משה,[5] יהושע[6] ואיוב[7].

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהמזמור חתום בידי דוד, ואף מופיע בספר שמואל כשירת דוד, יש הטוענים כי זמן כתיבתו של המזמור הוא מתקופה מאוחרת, תקופת גלות בבל.[8]

סוגת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שסיווגו את מזמור י"ח כ"מזמור מלך", שבו האל עומד במרכז המזמור, בדומה למזמור ע"ב וכ"א. במזמור י"ח המלך הוא הדובר, ואילו בתהילים כ"א המשורר הוא אדם מן היישוב אשר פונה לאל בשם מלכו.[9]

ההקבלה לשירת דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת דוד המופיעה בספר שמואל ב'[10] מקבילה למזמור זה בשינויים מועטים.

היו מן החוקרים ששיערו כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהילים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת מפני שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני. יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה בהבטחת זרע לבית דוד: "לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם". סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.[11]

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים י"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ צה
  2. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: תהילים א' ', תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 76.
  3. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: תהילים א' , תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 76.
  4. ^ אברהם יצחק כץ, משמעותה של המילה עבד, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך י"ח, חוברת ד', ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג, ע"מ 470-467
  5. ^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק ה'
  6. ^ ספר שופטים, פרק ב', פסוק ח'
  7. ^ ספר איוב, פרק א', פסוק ח'
  8. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: תהילים א' , תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 76.
  9. ^ משה ויינפלד, הליטורגיה היהודית הקדומה, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 42-41
  10. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ב
  11. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 172.
  12. ^ מעשה רב, הלכות פסח קצד.