תהילים ל"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ל"ב

(א) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.
(ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.
(ג) כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.
(ד) כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.
(ה) חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה.
(ו) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.
(ז) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.
(ח) אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי.
(ט) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.
(י) רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
(יא) שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב.

תהילים ל"ב הוא המזמור ה-32 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה בבקשת רחמים,[2] והוא חלק מהתיקון הכללי.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור ל"ב מורכב מאחד עשר פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר פותח בקריאות "אשרי" המשבחות את האיש שאין לו פשעים ועוונות: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (א').

ג'-ח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסקה השנייה מתאר המשורר את מה שקרה לו. המשורר מתאר כי חווה ייסורים קשים: "בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל הַיּוֹם" (ג'). בעקבות כך הוא מודה על החטאים שלו בפני אלוהים: "אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה'" (ה'), לאחר מכן המשורר מתאר כי אלוהים סלח לו: "וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה" (ה').

כעת, המשורר מסביר איך ירא אלוהים צריך להתנהג: "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ" וממשיך להתפלל ולהתחנן מאלוהים שימשיך להושיע אותו ולשמור עליו: "אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי" (ז').

ט'-י"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר מפציר בשומעיו לא להתנהג כבהמה חסרת מעצורים: "כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ", אלא להבין שכל הבוטח באלוהים - הוא יתחסד אליו בחזרה כגמולו: "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (י').

המשורר חותם את המזמור בקריאה לשמוח ולגיל בה': "שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב" (י"א).

בתפילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום ליום הכיפורים.[3]

לדוד משכיל הוא השני מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.[4]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה החסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ל"ב בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט תהילים ל"ב, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
    2. ^ כל הסגולות הטמונות בפרקי תהילים, מוקד תהילים ארצי, ‏כ"א בתמוז ה'תש"פ
    3. ^ מעשה רב, הלכות ימים נוראים, אות רטז.
    4. ^ הפרקים הם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, וק"נ.