תהילים ל"ג
תהילים ל"ג
|
---|
(א) רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. |
תהילים ל"ג הוא המזמור ה-33 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו[1]. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה למי שמתו ילדיה[2].
תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזמור ל"ג מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:
א'-ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשורר פותח את המזמור באמירה לחסידי אלוהים להודות לו ולרנן בו: "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה" (א'), "הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (ב').
ד'-י"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר בהרחבה את מידותיו של אלוהים. בפתיחה מעיד המשורר כי דברי אלוהים ישרים ומעשיו נאמנים: "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (ד').
אחרי כן המשורר מתאר את האלוהים כבורא העולם: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (ו'), ומשום כך האנשים שבעולם יראים מפניו: "יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל" (ח'), כי כאמור העולם מתנהל לפי רצונותיו של אלוהים: "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר" (י"א).
י"ב-י"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק זה מתאר המשורר את היחסים בין אלוהים ובני האדם. בפתיחה מחזק המשורר את עם ישראל על כך שאלוהים בחר בישראל כעמו: "אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ" (י"ב), ואחרי כן תיאור השגחת אלוהים על כל בני האדם: "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם" (י"ג). המשורר מוסיף כי גם מלך עם חיילים רבים לא יצליח לנצח במלחמה- "אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ" (ט"ז) אלא אם כך יחליט האלוהים: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (י"ח).
כ'-כ"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקו החותם של המזמור פותח בבקשתו של המשורר להתקרב עוד לאלוהים: "נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא" (כ'), ולאחריה הצהרת ביטחון של המשורר ושל חסידי אלוהים: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָחְנוּ" (כ"א). המשורר חותם את המזמור בבקשה וייחול לחסד מהאלוהים: "יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (כ"ב).
בתפילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלקט הפסוקים "יהי כבוד" קובצו בין השאר פסוקים ט', י' וי"א מתהילים פרק ל"ג.
"יהי כבוד" הוא הלקט השישי ב"פסוקי דזמרא", שנאמרים בכל בוקר בתפילת שחרית.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המזמור כפיוט שהולחן על ידי יהדות תימן, בביצועו של אהרן עמרם
- המזמור כפיוט עממי ארצישראלי, בביצועו של פרץ אליהו
- המזמור כניגון שהולחן על ידי יהדות אשכנז, בביצועו של אורי קרויזר
- המזמור כפיוט שהולחן על ידי יהדות עדות המזרח, ירושלמי, בביצועו של עזרא ברנע
- על פי פסוק ג'- היטיבו נגן בתרועה, בביצוע של מקהלת קול ציון לגולה
במוזיקה החסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפשנו חכתה - לחן של שמשי ניימן באלבום נחמה.
- נפשנו חכתה - יונתן רזאל באלבום פותח לב.[3]
- רננו צדיקים - יוסף קרדונר באלבום מנורת הזהב.[4]
- פסוקים כ' וכ"א משולבים בשיר הושיעה של זאנוויל ויינברגר ומקהלת מלכות בלחן יעקב לייבוביץ' מחסידות סערט ויז'ניץ.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מזמור ל"ג, באתר אתר תהילים, בני גזונדהייט
- ^ כל הסגולות הטמונות בפרקי תהילים, באתר מוקד תהילים ארצי, כ"א בתמוז ה'תש"פ
- ^
נפשנו חכתה, בביצוע יונתן רזאל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:45)
- ^
רננו צדיקים, בביצוע יוסף קרדונר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:00)
- ^
הושיעה, בביצוע זאנוויל ויינברגר, מקהלת מלכות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:35), 13 באוגוסט, 2017
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|