תהילים ע"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים ע"א
בְּךָ-ה' חָסִיתִי; אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.

א בְּךָ-ה' חָסִיתִי; אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.
ב בְּצִדְקָתְךָ, תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי; הַטֵּה-אֵלַי אָזְנְךָ, וְהוֹשִׁיעֵנִי.
ג הֱיֵה לִי, לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא - תָּמִיד, צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי:
כִּי-סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה.
ד אֱלֹהַי - פַּלְּטֵנִי, מִיַּד רָשָׁע; מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ
ה כִּי-אַתָּה תִקְוָתִי; אֲדֹנָי יְהוִה, מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.
ו עָלֶיךָ, נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן--מִמְּעֵי אִמִּי, אַתָּה גוֹזִי; בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד.
ז כְּמוֹפֵת, הָיִיתִי לְרַבִּים; וְאַתָּה, מַחֲסִי-עֹז.
ח יִמָּלֵא פִי, תְּהִלָּתֶךָ; כָּל-הַיּוֹם, תִּפְאַרְתֶּךָ.
ט אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְבֵנִי.
י כִּי-אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי; וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי, נוֹעֲצוּ יַחְדָּו.
יא לֵאמֹר, אֱלֹהִים עֲזָבוֹ; רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ, כִּי-אֵין מַצִּיל.
יב אֱלֹהִים, אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי; אֱלֹהַי, לְעֶזְרָתִי חישה (חוּשָׁה).
יג יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ, שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי: יַעֲטוּ חֶרְפָּה, וּכְלִמָּה--מְבַקְשֵׁי, רָעָתִי.
יד וַאֲנִי, תָּמִיד אֲיַחֵל; וְהוֹסַפְתִּי, עַל-כָּל-תְּהִלָּתֶךָ.
טו פִּי, יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ-כָּל-הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ: כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת.
טז אָבוֹא--בִּגְבֻרוֹת, אֲדֹנָי ה': אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ.
יז אֱלֹהִים, לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי; וְעַד-הֵנָּה, אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ.
יח וְגַם עַד-זִקְנָה, וְשֵׂיבָה - אֱלֹהִים אַל-תַּעַזְבֵנִי:
עַד-אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר; לְכָל-יָבוֹא, גְּבוּרָתֶךָ.
יט וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים, עַד-מָרוֹם:
אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת; אֱלֹהִים, מִי כָמוֹךָ.
כ אֲשֶׁר הראיתנו (הִרְאִיתַנִי), צָרוֹת רַבּוֹת-- וְרָעוֹת:
תָּשׁוּב תחינו (תְּחַיֵּנִי): וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ, תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי.
כא תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי; וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי.
כב גַּם-אֲנִי, אוֹדְךָ בִכְלִי-נֶבֶל - אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי:
אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר - קְדוֹשׁ, יִשְׂרָאֵל.
כג תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי, כִּי אֲזַמְּרָה-לָּךְ; וְנַפְשִׁי, אֲשֶׁר פָּדִיתָ.
כד גַּם-לְשׁוֹנִי-כָּל-הַיּוֹם, תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ:
כִּי-בֹשׁוּ כִי-חָפְרוּ, מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.

תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בתהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-72 במספר).

תוכן המזמור ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים כאשר כל חלק, כולל בתוכו חלקי משנה. בחלקו הראשון (פס' א'-י"ג) של המזמור פונה בעל המזמור אל ה' שיצילו ומבקש ממנו שלא ישליכו לעת זקנה. בפסוקים א'-ג' מצהיר המשורר על ביטחונו בה'. חסות המשורר בה' לדברי המשורר קיימת בו עוד בזמן שהיה בבטן אימו (פס' ד'-ו'). המשורר שם את מבטחו באל ובטוח כי לא ישליכו לעת זקנה ויצילו ממבקשי רעתו וזאת כי לדבריו התנהלותו הייתה מופת לסביבה.(פסוקים ז'-י"ג) בחלקו השני של המזמור (פס' י"ד-כ"ד) מבטיח המשורר להודות לאל על צדיקותו ונפלאותיו של האל. חלקו השני אף הוא נחלק לכמה חלקים: המשורר מבטיח לספר אודות גבורות ה' (פסוקים י"ד-ט"ו), לספר את נפלאות ה' עד זקנתו (פסוקים י"ז-י"ח), דברי שבח והלל לה' ותקוות המשורר מה' בדיבור ישיר: "תָּשׁוּב תחינו (תְּחַיֵּנִי)" , התחייבות המשורר לשיר לה' על הצלתו ולהביא בושה וכלימה על אויביו (פסוקים י"ט-כ"א). [1]

אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְבֵנִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוק ט' משמש כביטוי לבקשתו של בעל המזמור מאלוהים. כיום משתמשים בביטוי לתיאור בקשה של אדם נזקק שלא התנערו מהאחריות עליו, כאשר אין יותר צורך בו. נושאו של ביטוי זה הוא כיבוד אב ואם. למצווה זו זיקה ישירה לדיבר החמישי "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ".[2] כאשר ההורים זקוקים לעזרת ילדיהם לעת זקנתם נבחנים הצאצאים מוסרית, בציות לדיבר זה.[3]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע לחנו וביצועו הידוע של אביהו מדינה לפסוק ט'. השיר "אל תשליכני לעת זקנה" זכה לביצוע ממיטב זמרי ארצנו. ביניהם הברירה הטבעית, ליאורה, דקלון, שימי תבורי ורינת גבאי. ידוע גם הביצוע של הזמרת היווניה גליקריה.[4]

בשיריה של נעמי שמר שזורים פסוקים, ניבים רבים מהתנ"ך וממקורות אחרים ביהדות. בשירה 'חבלי משיח' משנת 1978, משלבת נעמי שמר את פסוק ט'. המשוררת מבקשת כי תוכל להתמיד בשירתה כשם שמחבר המזמור מתחייב לספר אודות נפלאות ה', צדיקותו וישועתו במזמור:[5]

אם אגיע אל הבית
אצל הברושים
מישהו יגיש לי מים
וככלות כוחי
עוד אשיר.

נעמי שמר, חבלי משיח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ע"א בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב ויסמן, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 291
  2. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק י"א
  3. ^ יעקב שרת, פניני קדם: פתגם/אמרה/ניב בכ"ד ספרי תנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2012, ע"מ 47
  4. ^ השיר "אל תשליכני לעת זקנה" באתר שירונט
  5. ^ אברהם זיגמן, מדרש נעמי: המורות היהודיים בשירתה, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2009, ע"מ 117