תהילים ע"ד

פסוקי המזמור:תהלים ע"ד לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת
א מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ. ב זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ. ג הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ. ד שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת. ה יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת. ו ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן. ז שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. ח אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ. ט אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה. י עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח. יא לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה. יב וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. יד אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים. טו אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן. טז לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. יז אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם. יח זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ. יט אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. כ הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס. כא אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ. כב קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם. כג אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.

תהילים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהילים (ה-73 בתרגום השבעים ובוולגאטה). המזמור מכיל קינה ציבורית, המבטאת את תחינותיה של הקהילה היהודית. מזמור זה מיוחס לאסף בן ברכיהו.

יש נוהגים לומר מזמור זה כתוספת לשיר של יום בעשרה בטבת.

תוכן המזמור

המזמור פותח בתחינה לאלוהים לזכור את עם ישראל ואת ירושלים. בהמשך המשורר מתאר את חורבן המקדש על ידי אויבים, לאחר מכן את כוחו של אלוהים ובסוף המשורר מפציר בה' לגאול את עם ישראל.

הפסוק הראשון מתאר את עם ישראל כצאן האל, "צֹאן מַרְעִיתֶךָ".

זמן חיבורו של המזמור

בפרק לא כתוב מי האויב, ולפיכך יש דעות רבות מתי נכתב המזמור ובאיזה חורבן היסטורי הוא עוסק. בין הדעות השונות ניתן למצוא למשל את גלות בבל, פלישת האדומים ליהודה^{[דרושה הבהרה]} וגזרות אנטיוכוס.

רד"ק בפירושו על פסוק ב' אמר שמדובר על נבוכדנצר וגלות בבל וכך גם טען עמוס חכם בהתבסס על דמיון לשוני למגילת איכה.

בתרבות

מדבקה לזכרו של סמל מאור כהן איזנקוט שהיה לוחם בחטיבת גולני ונפל בקרב ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל עם פסוק ט"ז של ספר תהילים ע"ד: "לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש"

• על המילים "ואלהים מלכי מקדם, פועל ישועות בקרב הארץ" מושר ניגון חב"ד שהולחן לרגל יום הולדתו ה־73 של הרבי מליובאוויטש.

קישורים חיצוניים

• תהילים ע"ד באתר 929 - תנ"ך ביחד