תהילים צ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ

א מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה;
הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ, וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.
ב הוֹדִיעַ ה', יְשׁוּעָתוֹ; לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, גִּלָּה צִדְקָתוֹ.
ג זָכַר חַסְדּוֹ, וֶאֱמוּנָתוֹ - לְבֵית יִשְׂרָאֵל:
רָאוּ כָל-אַפְסֵי-אָרֶץ - אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
ד הָרִיעוּ לַה', כָּל-הָאָרֶץ; פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ.
ה זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
ו בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר - הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'.
ז יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף; יַחַד, הָרִים יְרַנֵּנוּ.
ט לִפְנֵי ה' - כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ:
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; וְעַמִּים, בְּמֵישָׁרִים.

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר). המזמור מתאר כיצד יכריזו על המלכתו העתידית של ה' לעיני העולם כולו. מזמור זה נקרא בלטינית Cantate Domino.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר זה הוא המנון שבמרכזו מתרחש טקס המלכתו של האל על העולם. לשון המזמור משופעת מושגים הקשורים במלוכה. בכותרת המזמור ובחתימתו מזכיר בעל המזמור שניים מתפקידיו של המלך. לנצח במלחמות ולשפוט בצדק את העולם. במזמור לא רק בני ישראל יריעו לה' אלא גם עמי העולם. כולם יזכו לישועתו אך בני ישראל הם אלה שיזכו בחסדו.[1]

כותרת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר למזמור זה גם מזמור צ"ו מיוחד בכך שאף בו יש הזמנה לעמי העולם להריע לה'. ניתן לשער כי "שִׁיר חָדָשׁ" המופיע בכותרת במזמור, הוא שיר בו מבקש העם מקהל השומעים לשבח את ה'.[2] ברבים מן המזמורים אין כותרת. חז"ל כינו מזמור זה ואחרים הדומים לו בכותרתם, כ-'מזמורא יתמא', כלומר מזמור יתום.[3]

זמנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפני חוקרי המקרא קיים קושי בתארוכו של המזמור. יש הסוברים כי זמנו של המזמור הוא מימי בית המקדש השני. שם בית המקדש אינו מופיע במזמור אך אופי המזמור מעיד על כך לשיטתם כי המזמור נאמר בזמן פולחן במקדש. לטענתם גם לשון המזמור מעידה על כך שזמנו של המזמור הוא מימי בית שני. צמד המילים "פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ" בפסוק ד' מופיע בספר ישעיה, פרק י"ד, פסוק ז' בנבואה על מלך בבל שלטענתם החוקרים חובר אף הוא בימי בית שני. הביטוי מופיע עוד מספר פעמים בספר ישעיה. צמד המילים "יִמְחֲאוּ-כָף" אף הוא מופיע בספר יחזקאל, פרק כ"ה, פסוק ו' והוא שייך ללשון מאוחרת.[4]

מבנה המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המחלקים את המזמור כך:[5]

פסוקים כותרת
א' כותרת המזמור: קריאה להלל את ה' לשיר לו ולשבחו
ב'-ג' עמי העולם עדים לישועת ה'
ד'-ו' קריאת המשורר לשיר לה'
ז'-ט' השתתפות היקום כולו בהמלכת ה'

השערת מובינקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. לשיטתו של חוקר המקרא הנורווגי סיגמונד מובינקל, לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו, צ"ז, צ"ח, צ"ט.[דרושה הבהרה] מקורם של מזמורים אלו בטקסי פולחן חגיגיים שהתקיימו בראש השנה ובהם הציגו את המלכת האל בליווי חצוצרות ושופרות כפי בעל המזמור מתאר בפסוק ו'. לחגיגות אלה דמיון רב לשיטתו לחגיגות, שנחגגו לכבוד המלכתו של מורדוך, כמלכם של האלים. יום תרועה[6] הוא שמו המקראי של ראש השנה, כמו כן מובינקל נסמך על הכתוב במשנה אשר לו אופי של עבודת פולחן: "סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עמהן, ואינו תוקע. קדושת היום, ותוקע. זכרונות, ותוקע. שופרות, ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. דברי רבי יוחנן בן נורי. אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכויות, למה הוא מזכיר? אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם. וכולל מלכויות עם קדושת היום, ותוקע. זכרונות, ותוקע. שופרות, ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים."[7] במזמורים אלה המוטיב החוזר הוא שלטון האל על היקום. לדעת משה ויינפלד קיימת זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.[8]

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר כחלק מקבלת שבת באותן הקהילות שמתחילות את קבלת שבת ב"לכו נרננה".

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילים צ"ח א' בגן בית עמנואל ביפו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 112
  2. ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 152
  3. ^ גרשון ברין, ספרות המקרא : מבואות ומחקרים - כרך ראשון, צפורה טלשיר עורכת, ירושלים, יצחק בן צבי, 2011, עמ' 359
  4. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 113-112
  5. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 113
  6. ^ ספר במדבר, פרק כ"ט, פסוק א'.
  7. ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ה'.
  8. ^ משה ויינפלד, הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, עמ' 7-6