תהילים ק"מ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תהילים ק"מ
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד:

חַלְּצֵנִי יְהוָה, מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי:

 לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב חַלְּצֵנִי יְהוָה, מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי.
ג אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל-יוֹם, יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת.
ד שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ-נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב--תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה.
ה שָׁמְרֵנִי יְהוָה, מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי:
אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי.
ו טָמְנוּ גֵאִים, פַּח לִי וַחֲבָלִים, פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד-מַעְגָּל;
מֹקְשִׁים שָׁתוּ-לִי סֶלָה.
ז אָמַרְתִּי לַיהוָה, אֵלִי אָתָּה; הַאֲזִינָה יְהוָה, קוֹל תַּחֲנוּנָי.
ח יְהוִה אֲדֹנָי, עֹז יְשׁוּעָתִי; סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי, בְּיוֹם נָשֶׁק.
ט אַל-תִּתֵּן יְהוָה, מַאֲוַיֵּי רָשָׁע; זְמָמוֹ אַל-תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה.
י רֹאשׁ מְסִבָּי-- עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו (יְכַסֵּימוֹ).
יא ימיטו (יִמּוֹטוּ) עֲלֵיהֶם, גֶּחָלִים: בָּאֵשׁ יַפִּלֵם; בְּמַהֲמֹרוֹת, בַּל-יָקוּמוּ.
יב אִישׁ לָשׁוֹן, בַּל-יִכּוֹן בָּאָרֶץ: אִישׁ-חָמָס רָע--יְצוּדֶנּוּ, לְמַדְחֵפֹת.
יג ידעת (יָדַעְתִּי)--כִּי-יַעֲשֶׂה יְהוָה, דִּין עָנִי: מִשְׁפַּט, אֶבְיֹנִים.
יד אַךְ צַדִּיקִים, יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ; יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, אֶת-פָּנֶיךָ.

תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-139 במספר).

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור ק"מ הוא אחד ממזמורי דוד הפותחים ב"למנצח מזמור לדוד".[1] המחבר מבקש מהאל להציל אותו מאדם רע ומאיש רשע בכלל. לרשע יש לשון כמו נחש והוא מנסה להפיל בפח את המחבר ו"לדחות פעמיו". הרשעים טומנים פח, חבל ומוקש למחבר. המחבר מתפלל אל האל – "אלי אתה!" ומבקש ממנו לשמוע את תחינתו ולא לתת לרשע להפיק את זממו. בסוף המזמור המחבר מצהיר שהוא יודע שהאל יעשה "דין עני משפט אביונים" ורק צדיקים וישרים הם אלו שיזכו לשבת לפני האל.

המזמור במגילות ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת מזמור זה נמצאה במגילת התהילים הגדולה ממערה 11 בקומראן, בקטע קטוע.[2]

למנצח מזמור לדויד חלצני מאדם רע מ[]יש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב כל היום יגרו []ל[]מות שננו לשונם כמו נחש חמת עכביש תחת [ ] שומרני יהוה מידי רשע מאיש

מלבד השינויים המקובלים בכל מגילות קומראן של כתיב עברי מלא יותר ניתן להבחים ב-3 שינויים חשובים:

1) בפסוק ב' נשמט שם ה'.
2) בפסוק ג' כתוב "כל היום" במקום "כל יום".
3) בפסוק ד' כתוב "עכביש" במקום "עכשוב". חלק מהפירושים אכן פירשו את המילה עכשוב כמו עכביש.

המזמור ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות לב עמוד ב מובא – " אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר "אַךְ צַדִּיקִים, יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ; יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, אֶת-פָּנֶיךָ" שזהו הפסוק האחרון בפרק.

בהתאם לכך גם הורה הרבי מליובאויטש לומר פסוק זה כל יום אחר התפילה.[3]

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו השני של פס' ד' מופיע בברית החדשה באגרת אל הרומיים פרק ג פסוק 13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"מ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזמורים שכותרתם 'לדוד'- תהילים כ"ה- כ"ח, ל"ד -ל"ה, ל"ח, קל"ח, ק"ג ו-ק"מ
  2. ^ על פי J. A. Sanders, The Psalms Scroll of Qumrân Cave 11 (11QPs a ) ( DJD IV ; Oxford: Clarendon, 1965). xi + 97 pp. + xvii plates. עמ' 48
  3. ^ שערי הלכה ומנהג – תשובות וביאורים בשולחן־ערוך, מהרבי מליובאוויטש, ח"א סי׳ נ"ג