תהילים קכ"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:

לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
ב לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ-בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
ג אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ - בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
ד אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ - נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ.
ה אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ - הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים.
ו בָּרוּךְ ה' - שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם.
ז נַפְשֵׁנוּ - כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים:
הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
ח עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם ה' - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

תהילים קכ"ד הוא המזמור ה-124 בספר תהילים ואחד מחמישה עשר שירי המעלות בספר.

תוכן המזמור ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור קכ"ד הוא מזמור תודה לאומי. בעל המזמור מהלל ומשבח את ה' שהושיע את עמו, ומברכו. יש המתארכים את זמנו של המזמור לימי בית המקדש השני. אלה סבורים כי אויבי ישראל הנזכרים במזמור אלה הבבלים שלא הצליחו בהשמדת עם ישראל.[1]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פרופיטיוס המלחין ההולנדי כתב יצירה לאורגן בהשראת המזמור. המחזה 'המן' שחיבר המחזאי הצרפתי ג. אנטואן דה-מונכרסטין מסתיים בפסוקיו של מזמור זה.[2]

בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) ושאר מזמור שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב, תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 226
  2. ^ אלכסנדר לוריאן, הטרגדיה התנ"כית הצרפתית בשלהי הרנסאנס, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, ע"מ 220
  3. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 268.