תהילים קל"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים קל"ב
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
זְכוֹר-ה' לְדָוִד אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: זְכוֹר-ה' לְדָוִד - אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.
ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַה'; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ג אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי.
ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.
ה עַד-אֶמְצָא מָקוֹם, לַה'; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ו הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר.
ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו.
ח קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.
ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ - אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
יא נִשְׁבַּע-ה', לְדָוִד אֱמֶת - לֹא-יָשׁוּב מִמֶּנָּה:
מִפְּרִי בִטְנְךָ - אָשִׁית, לְכִסֵּא-לָךְ.
יב אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי - וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם:
גַּם-בְּנֵיהֶם עֲדֵי-עַד - יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא-לָךְ.
יג כִּי-בָחַר ה' בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.
יד זֹאת-מְנוּחָתִי עֲדֵי-עַד: פֹּה-אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ.
טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.
טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.
יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.
יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.

תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים. המזמור שייך לקובץ שיר המעלות (זהו הפרק ה-131 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה). בין שירי המעלות, מזמור קל"ב הוא המזמור הארוך ביותר. הוא גם המזמור היחידי שמתוארים בו אירועים מתולדות עם ישראל.

סוגת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור זה הוא מזוהה על ידי החוקרים כמזמור מלך. בעל המזמור מתפלל לשלומו של נשיא או מלך משושלת דוד[1]

זמנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נכתב כי "דוד כתב את ספרו על ידי עשרה זקנים".[2] האירוע המאוחר ביותר המוזכר במזמור הוא בחירת ה' בציון למקום משכנו, מכך יש שסברו כי זמנו של המזמור הוא מימי בית המקדש השני, בדומה לשאר שירי המעלות.[3]

חלוקת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המחלקים את המזמור כך:[4]

פסוקים כותרת
א' - י' בקשת המשורר מה' שיזכור לדוד את מעשיו לטובה.
י"א - י"ח שבועת ה' לדוד

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מוסר פרטים על בריתו של ה' עם דוד המלך.[5] בפסוק ח' המזמור יוצר זיקה בין סיפור העלאת ארון ה' לירושלים לבין בחירתו בדוד עבדו.[6] ירושלים היא מקום מנוחתו של המלך ובחירתו של ה'.[7] במשורר לא מוסר מידע באיזה מלך עוסק המזמור, אך ייתכן כי הכתוב בפסוק ח': "קוּמָה ה', לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.", העוסק בבניית משכן קבוע לה', רומז לשלמה שבנה את בית המקדש הראשון.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, ע"מ 176
  2. ^ תלמוד בבלי, בבא בתרא, ט"ו, ע"א.
  3. ^ 1 2 מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1995, ע"מ 234
  4. ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1995, ע"מ 234
  5. ^ יאיר זקוביץ, דוד, מרועה למשיח, ירושלים, בן צבי, 1995, ע"מ 150
  6. ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, חיפה, אוניברסיטת חיפה, 2004, ע"מ 11
  7. ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, חיפה, אוניברסיטת חיפה, 2004, ע"מ 98