תהילים קמ"ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים קמ"ו
הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלִי נַפְשִׁי,אֶת-ה'.

א הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלִי נַפְשִׁי,אֶת-ה'.
ב אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי; אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי.
ג אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים - בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה.
ד תֵּצֵא רוּחוֹ, יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא, אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.
ה אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו.
ו עֹשֶׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ - אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם;
הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם.
ז עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, לָעֲשׁוּקִים--נֹתֵן לֶחֶם, לָרְעֵבִים; ה', מַתִּיר אֲסוּרִים.
ח ה', פֹּקֵחַ עִוְרִים--יְהוָה, זֹקֵף כְּפוּפִים; ה', אֹהֵב צַדִּיקִים.
ט ה', שֹׁמֵר אֶת-גֵּרִים--יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד; וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת. י יִמְלֹךְ ה', לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן, לְדֹר וָדֹר: הַלְלוּ-יָהּ.

תהילים קמ"ו הוא המזמור ה-146 בספר תהילים.(על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-145 במספר) מזמור זה הוא מזמור תהילה ובו מבקש המשורר מעצמו לשבח ולהלל את שם ה' ולשיר לו. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה': 'הַלְלוּ-יָהּ'.[1]

תוכן המזמור ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המזמור מעיד על כך שזהו מזמור תהילה, אך במרכזו מטיף בעל המזמור לקהל השומעים שאין לבטוח בבני האדם אלא בה'. ניתן לחלק את המזמור כך:[2]

פסוקים כותרת
א' -ב' בקשת המשורר להלל את ה'
ג'-ד' ציווי לא לבטוח בנדיבים
ה'-ט' דברי שבח לאדם הנעזר בה'

המילה "הַלְלוּ-יָהּ" המופיעה בכותרת המזמור וסיומו מעידה על כך שמזמור זה נועד להישמע מול קהל. בתחילת המזמור מבקש המשורר למהר ולהלל את ה'. לאחר מכן מבקש בעל המזמור להזהיר את קהחל השומעים לבל יבטחו בנדיבים.[3]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחין אנטון ברוקנר כתב יצירה מוזיקלית לתזמורת ומקהלה למילות המזמור.[4]

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא בכל יום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תהילים ק"ו, קי"א-קי"ג, קל"ה, קמ"ו-ק"נ
  2. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 271
  3. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, ע"מ תקפד
  4. ^ מזמור 146 לאנטון ברוקנר. אתר youtube