תהילים קמ"ז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסוקי המזמור: תהילים קמ"ז
הַלְלוּ-יָהּ:

כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ- כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה.

א הַלְלוּ-יָהּ: כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ - כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה.
ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה'; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
ג הָרֹפֵא, לִשְׁבוּרֵי לֵב; וּמְחַבֵּשׁ, לְעַצְּבוֹתָם.
ד מוֹנֶה מִסְפָּר, לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם, שֵׁמוֹת יִקְרָא.
ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב-כֹּחַ; לִתְבוּנָתוֹ, אֵין מִסְפָּר.
ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה'; מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי-אָרֶץ.
ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה; זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם, בְּעָבִים - הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר;
הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.
ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ; לִבְנֵי עֹרֵב, אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.
י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ; לֹא-בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
יא רוֹצֶה ה', אֶת-יְרֵאָיו - אֶת-הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם, אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
יג כִּי-חִזַּק, בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
יד הַשָּׂם-גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם; חֵלֶב חִטִּים, יַשְׂבִּיעֵךְ.
טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ; עַד-מְהֵרָה, יָרוּץ דְּבָרוֹ.
טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר; כְּפוֹר, כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ, מִי יַעֲמֹד.
יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ-מָיִם.
יט מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל.
כ לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי-וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם:
הַלְלוּ-יָהּ.

תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים. מזמור זה מהלל ומשבח את ה'. בלטינית נקרא המזמור "Lauda Jerusalem Dominum".

מבנה המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נחלק לשלושה חלקים. כל חלק פותח בבקשה להלל ולשבח את ה'. בחלקו הראשון בפסוקים א'-ו' משבח המשורר את ה' על כוחו ושלטון הצדק שהוא משליט בעולם. חלקו השני בפסוקים ז'-י"א דן בהשגחה ובחסד ה'. בחלק השלישי מתוארת תהילת וברכת ירושלים ובקשה מירושלים ומציון לשבח את ה'. אלה מלווים בירידת גשמים שבשני הפסוקים האחרונים מתווסף תיאור מתן תורה לעמו ישראל.[1] בתרגומי התנ"ך השבעים והוולגטה נחלק המזמור לשניים: חלק ראשון פס' א'-י"א והחלק השני מפסוק י"ב עד סופו. למזמור זה מבנה קוצנטרי שבמרכזו הרעיון המרכזי.[2]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מדגיש את הזווית הלאומית. הוא מתאר את מעשי החסד של ה' (פסוקים: ג', ו', י"א) אשר ניצבים לצד מעשיו ושלטונו בכוחות הטבע. (פסוקים ד', ח'-ט', ט"ז-י"ח). אלה באים לידי ביטוי בהתגשמות החסדים כלפי עמו ובירתו ירושלים. יש הסוברים כי בפסוקים י"ב- י"ג נמצאת התשובה לחיבור המזמור: שיקום העיר.[3]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פסוקים י"ב-י"ג הלחין אביהו מדינה. את השיר "שבחי ירושלים" ביצעו מיטב זמרי ארצנו בהם, דקלון, יזהר כהן, יהורם גאון ולהקת הדג נחש. ידוע גם ביצועה של הזמרת היווניה גליקריה.[4] יצירות קלאסיות בהשראת המזמור נכתבו על ידי מונטוורדי ואנטוניו ויוואלדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ תקפ"ה-תקפ"ו
  2. ^ משה גרסיאל, תהילים, תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 273
  3. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהלים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, ע"מ 119
  4. ^ שבחי ירושלים לחן: אביהו מדינה, מילים: מן התפילה אתר שירונט