תהילים קמ"ז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסוקי המזמור: תהילים קמ"ז

הַלְלוּ-יָהּ: כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ

א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.
ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.
ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר.
ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה' מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי-אָרֶץ.
ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.
ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.
י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
יא רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ.
טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד.
יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם.
יט מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ.

תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים. מזמור זה מהלל ומשבח את ה'. בלטינית נקרא המזמור "Lauda Jerusalem Dominum".

מבנה המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נחלק לשלושה חלקים. כל חלק פותח בבקשה להלל ולשבח את ה'. בחלקו הראשון בפסוקים א'-ו' משבח המשורר את ה' על כוחו ושלטון הצדק שהוא משליט בעולם. חלקו השני בפסוקים ז'-י"א דן בהשגחה ובחסד ה'. בחלק השלישי מתוארת תהילת וברכת ירושלים ובקשה מירושלים ומציון לשבח את ה'. אלה מלווים בירידת גשמים שבשני הפסוקים האחרונים מתווסף תיאור מתן תורה לעמו ישראל.[1]

בתרגומי התנ"ך השבעים והוולגטה נחלק המזמור לשניים: חלק ראשון פס' א'-י"א והחלק השני מפסוק י"ב עד סופו. למזמור זה מבנה קוצנטרי שבמרכזו הרעיון המרכזי.[2]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מדגיש את הזווית הלאומית. הוא מתאר את מעשי החסד של ה' (פסוקים: ג', ו', י"א) אשר ניצבים לצד מעשיו ושלטונו בכוחות הטבע. (פסוקים ד', ח'-ט', ט"ז-י"ח). אלה באים לידי ביטוי בהתגשמות החסדים כלפי עמו ובירתו ירושלים. יש הסוברים כי בפסוקים י"ב- י"ג נמצאת התשובה לחיבור המזמור: שיקום העיר.[3]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פסוקים י"ב-י"ג הלחין אביהו מדינה. את השיר "שבחי ירושלים" ביצעו מיטב זמרי ארצנו בהם, דקלון, יזהר כהן, יהורם גאון ולהקת הדג נחש. ידוע גם ביצועה של הזמרת היווניה גליקריה.[4] יצירות קלאסיות בהשראת המזמור נכתבו על ידי מונטוורדי ואנטוניו ויוואלדי.

במוזיקה החסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ז בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ תקפ"ה-תקפ"ו
  2. ^ משה גרסיאל, תהילים, תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 273
  3. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהלים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 119
  4. ^ שבחי ירושלים לחן: אביהו מדינה, מילים: מן התפילה אתר שירונט
  5. ^ בונה ירושלים, שלומי גרטנר באתר יוטיוב.
  6. ^ בונה ירושלים משה קליין באתר יוטיוב.
  7. ^ בונה ירושלים, שרולי ונתנאל באתר יוטיוב.
  8. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg גבורת הסוס, בביצוע פיני איינהורן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:54), 26 בפברואר, 2020