תווית (לשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תווית היא מילה שמשתמשים בה לצד שם עצם (כמילה שבאה לבדה או כתחילית או סופית) במטרה לציין את מידת היידוע (definiteness) של שם העצם, ובשפות מסוימות גם את היקף קיומו[דרושה הבהרה] או ערך מספרי כלשהו שקשור אליו.

בדקדוק האנגלי מחשיבים לעתים קרובות את התוויות כחלק מהקטגוריה הרחבה יותר של מיידעים (Determiners), אשר כוללת תחתיה את התוויות, כינויי הרמז (כגון "this" ו"that"), כינויי השייכות (possessive determiners, כגון "my" ו"his") ואת הכַּמָּתים (quantifiers, כגון "all" ו"few").[1] כמו כן, לפעמים מחשיבים תוויות ומיידעים אחרים כסוג של שם תואר, מאחר שהם מתארים את המילים שהם באים לפניהן.[2]

בשפות שמשתמשים בהן בתוויות, כל שם עצם כללי (common noun), מלבד כמה יוצאי דופן, מובע עם מידת יידוע מסוימת, מיודע או בלתי-מיודע, שבאה בתור לוואי (attribute, בדומה לאופן שבו מספר רב של שפות מייחסות לכל שמות העצם מספר דקדוקי מסוים או מין דקדוקי). התוויות הן חלק מן המילים השכיחות ביותר בשפות רבות; באנגלית, למשל, המילה השכיחה ביותר היא the.[3]

בדרך כלל מסווגים את התוויות לשתי קבוצות: מיידעות ובלתי-מיידעות. מעט שפות עם מערכת משוכללת יותר של תוויות יכולות להבחין בין תת-קבוצות נוספות. בתוך כל קבוצה, שפות יכולות להשתמש בסוגים שונים של אותה התווית, עקב ההתאמה ללוואים (grammatical attributes) שונים כגון מין, מספר או יחסה. כמו כן, תוויות יכולות להיות מושפעות משינויים בהגייה, כגון השמטה או הוספה של הגיים.

תווית מיידעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יידוע

התווית המיידעת משמשת להבהרה ודיוק היחס לחלק מסוים מתוך קבוצה כללי. יכול להיות שמדובר במשהו שהדובר ציין בעבר או במשהו שצוין באופן ייחודי. לדוגמה, תוספת ה"א היידוע (תווית היידוע בעברית) למשפט "תן לי ספר" ← "תן לי (את) ההספר" מבהיר שהבקשה היא לספר מסוים, ולא כל ספר יספיק למבקש.

תווית בלתי-מיידעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התווית הבלתי-מיידעת מעידה על כך ששם העצם שהיא מתייחסת אליו איננו ידוע לשומע. במקרה זה, יכול להיות שמדובר במשהו שהדובר ציין בפעם הראשונה או בניסיון מצד הדובר לטעון טענה כללית יותר שמתייחסת לשם העצם. באנגלית, התווית הבלתי-מיידעת היא a/an, תלוי אם המילה שלאחריה מתחילה בעיצור או תנועה. לדוגמה:

She had a house so large that an elephant would get lost without a map.

בעברית אין תווית בלתי-מיידעת.

בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוויות בשפות שונות באירופה ומסביב לה
  תוויות בלתי-מיידעות ומיידעות
  תוויות מיידעות בלבד
  תוויות בלתי-מיידעות ותוויות מיידעות שמופיעות כסיומות
  תוויות מיידעות שמופיעות כסיומות בלבד
  ללא תוויות

ניתן למצוא תוויות במספר רב של שפות הודו-אירופאיות (בפרט בשפות הרומאניות), בשפות שמיות (רק את התווית המיידעת) ובשפות פולינזיות. עם זאת, הן חסרות מבחינה פורמלית בסינית, באינדונזית, ביפנית, בהינדית, בפנג'אבי, באוּרדוּ, ברוסית, ברוב השפות הסלאביות והבלטיות, ביוֹרוּבה ובשפות הבנטו. במספר שפות שיש בהן תוויות, כמו בשפות הצפון-קווקזיות, השימוש בתוויות איננו בגדר חובה, ואילו בשפות אחרות, כגון גרמנית ואנגלית, השימוש בתוויות מחייב.

בשפות רבות, השימוש בתוויות מושפע מהמין, מהמספר או מהיחסה של שם העצם. בשפות מסוימות, התווית יכולה להיות היחידה המרמזת על היחסה. במספר רב של שפות אין תוויות, והן יכולות להשתמש בדרכים אחרות כדי להבדיל בין מידע חדש למידע ישן.

תוויות בשפות שונות
השפה התווית המיידעת התווית הבלתי-מיידעת
איטלקית il, lo, la, l'

i, gli, le

un', uno, una, un
איסלנדית -(i)nn, -(i)n, -(i)ð, -(i)na, -num, -(i)nni, -nu, -(i)ns, -(i)nnar, -nir, -nar, -(u)num, -nna (כולן סיומות)
אירית an, na
אלבנית -a, -ja, -i, -u, -t, -të (כולן סיומות) një
אנגלית the a, an
אסאמית -tû, -ta, -ti, -khôn, -khini, -zôn, -zôni, -dal, -zûpa וכו' êta, êkhôn, êzôn, êzôni, êdal, êzûpa וכו'
אספרנטו la
אפריקאנס die 'n
ברטונית an, al, ar un, ul, ur
גרמנית (ראו גם: תוויות בגרמנית) der, die, das

des, dem, den

ein, eine, einer, eines

einem, einen

הוואית ka, ke

he
הולנדית de, het ('t) een ('n)
הונגרית a, az egy
יוונית ο, η, το

οι, οι, τα

ένας, μια, ένα
כורדית -eke,

-ekan

,-êk

-anêk

לוקסמבורגית den, déi (d'), dat (d')

dem, der

en, eng

engem, enger

מקדונית -от -ов -он -та -ва -на -то -во -но

-те -ве -не -та -ва -на (כולן סיומות)

еден една едно

едни

נורווגית (בוקמול) -en, -et, -a, -ene, -ne (כולן סיומות) en, et, ei
ספרדית el, la, lo

los, las

un, una

unos, unas

עברית ה"א הידיעה
ערבית ال- (אל היידוע; תחילית).
פורטוגזית o, a

os, as

um, uma

uns, umas

צרפתית le, la, l',

les

un, une

des

קטאלונית el, la, l', els, les

Ses, Lo, los, Es, Sa

un, una

uns, unes

קורנית an

מוצא התוויות והתפתחותן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא מילית היידוע השמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית השפות השמיות קיים יידוע, המופיע כתחילית של המילה המיודעת, וקיים דמיון בינו לבין המילה *hal. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, באם כל השפות השמיות, אכן, צורת היידוע הייתה התחילית *hal. בערבית, מילית זו הפכה ל-אַל. כשה-אַל מושמת בראש מילים, שמתחילות באחד ממחצית עיצורי הערבית המכונים אותיות שמש, הלמ"ד של ה-אַל אינה מבוטאת ובמקומה אות השמש מסומנת בדגש חזק, זאת בשל קשיי הגיית צמד האותיות ברציפות. תופעה זו מסבירה מדוע *hal הידיעה התקצרה בעברית ל-ה"א בפתח ומדוע האות הבאה אחרי ה"א הידיעה בדרך כלל מקבלת דגש חזק משלים, שמייצג את הלמ"ד, שכבר לא שם (חוץ ממקרים שבהם האות הראשונה של המילה היא: א, ה, ח, ע, ר, שאינן מקבלות דגש חזק).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהו מיידע?, YourDictionary (באנגלית)
  2. ^ Using Articles—A, An, The, Scribendi (באנגלית)
  3. ^ 500 המילים השכיחות ביותר בשפה האנגלית, World English (באנגלית)