תוכי חום-ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןתוכי חום-ראש
תוכי חום-ראש
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תוכאים
משפחה: תוכיים
תת־משפחה: אפרוריים
סוג: תוכי גדל ראש
מין: תוכי חום-ראש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Poicephalus cryptoxanthus
‏(Peters, 1854)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוכי חום-ראש (שם מדעי: Poicephalus cryptoxanthus) הוא מין עוף הנמנה עם משפחת התוכיים, ונפוץ בדרום-מזרח אפריקה. לתוכי חום-ראש תפוצה רחבה ואוכלוסייתו נחשבת יציבה על אף ציד לא חוקי למטרת גידולו כציפור נוי, זאת בשל מזגו הנוח והשקט ההופך אותו לנפוץ בשבי האדם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכי בצבע ירוק, פלג גופו התחתון בצבע ירוק בוהק וכנפיו בצבע ירוק כהה. פנים כנפיו בצבע צהוב. צווארו בצבע חום-אפור וראשו חום. זנבו בצבע זית-חום. עינו בצבע ירקרק-צהוב או צהוב. רגליו בצבע אפור. החלק העליון של המקור בצבע אפור כהה והתחתון בהיר. ישנם פריטים בעלי מספר נוצות צהובות בראש בצוואר ובכנפיים[2][3]. גודלו 22–25 ס"מ, אורך כנפיו 14–17 ס"מ, ומשקלו 115–150 גרם.

מידע טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין תואר לראשונה ב-1854 על ידי החוקר הגרמני ויליאם פיטרס. מקור שמו המדעי מיוונית,kryptos שמשמעו חבוי ו-xanthos שמשמעו צהוב, מאחר שהחלק הפנימי של כנפי התוכי בצבע צהוב[4].

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכי חום-ראש מוכרים 3 תת-מינים הנבדלים זה מזה בצבעם ובגודלם:

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע נצפה באזורי סוואנה, אזורים מיוערים ובמטעים. בדרך-כלל בלהקות של 4–12 פריטים, לעיתים בלהקות גדולות יותר של עד כ-40 פריטים[6]. תזונתו מורכבת מזרעים, פירות, אגוזים וניצני עלים, לעיתים נדירות ניזון מזחלי חרקים[7]. מין זה נחשב מזיק לחקלאות שכן פושט על שדות ומטעים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי[8]: בין אפריל לאוקטובר בדרום אפריקה, מאי במאלווי, יולי עד ספטמבר במוזמביק, ספטמבר-אוקטובר בזנזיבר. מקנן בחורים בעצים. הנקבה מטילה 2–3 ביצים, עליהם היא שומרת למשך של 26–30 יום בזמן שהזכר מביא מזון. הגוזלים בוקעים עירומים ובעלי עיניים חומות. הגוזלים עוזבים את הקן לאחר כ-50–54 יום ונשארים בסביבתו למשך כ-28 יום נוספים בטרם נעשים עצמאיים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכי חום-ראש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכי חום-ראש באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Taylor, S. & Perrin, M.R. (2004). Intraspecific associations of individual brown headed parrots (Poicephalus cryptoxanthus). Afr. Zool. 39(2); 263-271.
  3. ^ Taylor, S. & Horsfield, W. (2001). The Brown-headed Parrot. A species in rapid decline in the wild and seriously underrated and unappreciated in captivity in South Africa. Avizandum 13(9); 23-27.
  4. ^ Forshaw, J.M. (1989)
  5. ^ Clancey, P.A. (1977). Variation in and the relationships of the brown-headed parrot of the eastern African lowlands. Bonner Zool. Beitrage 28; 279-291.
  6. ^ http://www.iucnredlist.org/details/22685317/0
  7. ^ http://www.biodiversityexplorer.org/birds/psittacidae/poicephalus_cryptoxanthus.htm
  8. ^ https://www.hbw.com/species/brown-headed-parrot-poicephalus-cryptoxanthus