תוכנית אורנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכנית אורנים הייתה תוכנית מגירה צבאית של צה״ל. התכנית כללה כניסת צה"ל ללבנון, סילוק מפקדות אש"ף וצבא סוריה מתוכה, והשלטת שלטון נוצרי במדינה, ועל פיה התבצעה הכניסה הצבאית ללבנון בתחילת מבצע שלום הגליל.

אורנים גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התוכנית היה בתקופת כהונתו של עזר ויצמן כשר הביטחון. היא הוצגה בפניו כבר באוגוסט 1979, ובהמשך הוצגה בפני שר הביטחון אריאל שרון, ב-30 באוקטובר 1981.

יעדיה המדיניים של התוכנית היו[1]:

התוכנית נדחתה על ידי הממשלה.

אורנים קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר דחיית תוכנית "אורנים גדול" הוצגה בפני הממשלה תוכנית "אורנים קטן" שעיקרה היה להרחיק את אשף ואת הארטילריה שלו מישובי הצפון ולחסל את תשתיתו בדרום לבנון עד לנהר האוואלי, ("קו 40 הקילומטר"). מתוכנית זו נגזרו היעדים הצבאיים, שכללו שלושה מהלכים עיקריים[2]:

  • בגזרה המערבית - תנועה על ציר החוף והתייצבות שתי אוגדות מול ביירות תוך 96 שעות.
  • בגזרה המזרחית - תנועת כוח על-עוצבתי בצירי הבקעא, שישמיד את הצבא הסורי תוך 96 שעות.
  • בגזרה המרכזית - מהלך אוגף עמוק שיציב אוגדה משוריינת על כביש ביירות - דמשק תוך 48 שעות, לשתי מטרות:
  1. לחבור לכוחות המכתרים את ביירות בגזרה המערבית.
  2. לאגוף וללפות בתנועת מלקחיים את הצבא הסורי מעורפו בצפון הבקעא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]