תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית היא תוכנית צבאית של קוריאה הצפונית לייצור נשק גרעיני, הכוללת ייצור טילים בליסטיים בין-יבשתיים הנושאים ראשי נפץ גרעיניים. תוכנית הגרעין מנוהלת באופן ישיר על ידי שליט המדינה. בשנת 2003 ביטלה קוריאה הצפונית את חתימתה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ובאוקטובר 2006 ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה. מאז ביצעה שישה ניסויים בנשק גרעיני, בהם ניסוי בפצצת מימן ופיתחה ארסנל טילים בליסטיים בהם טילים בליסטיים בין-יבשתיים המסוגלים לפגוע בקוריאה הדרומית, ביפן, בסין ובארצות הברית. באוגוסט 2017 שיגרה קוריאה הצפונית טיל בליסטי שחדר לשטחה האווירי של יפן. בחודש שלאחר מכן ביצעה שיגור נוסף מעל שטחי יפן. החל מדצמבר 2011, שליט קוריאה הצפונית האחראי על תוכנית הגרעין הוא קים ג'ונג-און.

פיתוח נשק גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכור הגרעיני הראשון של קוריאה הצפונית במרכז למחקר גרעיני יונגביון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-60 קוריאה הצפונית החלה במאמצים להקמת תוכנית גרעין שהתבטאו בפתיחת הכור הגרעיני המחקרי הראשון במדינה באמצעות תמיכה סובייטית.[1] בשנות ה-80 החלה הפעלה של מתקנים להעשרת אורניום.[2] ב-1985 החלה קוריאה הצפונית בתהליך החתימה על אמנת ה-NPT.[3] ב-1989 הוכיחו תמונות לווין של ארצות הברית את קיומם של מתקנים לייצור נשק גרעיני בקוריאה הצפונית.[4] ארצות הברית ניסתה לעודד את קוריאה הצפונית להשלים את החתימה על ה-NPT ואף הסיגה נשק גרעיני שהציבה בקוריאה הדרומית.[5] ב-1992 אפשרה קוריאה הצפונית לסוכנות לאנרגיה אטומית להכניס פקחים למתקניה. פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית מצאו סתירות בהצהרותיה[6] של קוריאה הצפונית ומצאו ראיות כי קוריאה הצפונית מסתירה את ההיקף האמיתי של הפקת הפלוטוניום במדינה. ב-1993 איימה קוריאה הצפונית לחזור בה מהחתימה על ה-NPT.[7] ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הצהיר כי הוא אינו מסוגל לערוב שקוריאה הצפונית לא מפתחת נשק גרעיני.

ב-1994 נחתם הסכם בין קוריאה הצפונית לארצות הברית שנועד לחזק את תוכנית האנרגיה של קוריאה הצפונית תוך עצירת ההתחמשות הגרעינית שלה ולעודד נורמליזציה בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית.[8] עם חילופי הממשל בארצות הברית ובעקבות הפרות של ההסכמים מצד שתי המדינות, ב-2002 נפסקו המגעים בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית, וההסכמים בוטלו. בהמשך נחשף כי החל משנות ה-90 קוריאה הצפונית השתמשה בטכנולוגיה גרעינית פקיסטנית.[9] בינואר 2003 הודיעה קוריאה הצפונית מחדש על ביטול החתימה על ה-NPT.[7] בעקבות זאת, באוגוסט 2003 החלו שיחות שש המדינות שהתקיימו בשישה סבבים.[10] בשיחות השתתפו ארצות הברית, רוסיה, סין, יפן, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.

ניסויים גרעיניים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הפוגה בשיחות בין שש המדינות ב-2006 החלה מתיחות בין קוריאה הצפונית לארצות הברית, ובעקבותיה ביצעה מספר ניסויי טילים תוך התעלמות מגינויי הקהילה הבינלאומית.[11] ב-9 באוקטובר 2006 ביצעה קוריאה הצפונית את הניסוי הראשון שלה בנשק גרעיני. סוכנות הידיעות הרשמית שלה הודיעה כי הניסוי עבר בהצלחה וללא דליפה רדיואקטיבית. הניסוי גרם לרעידת אדמה באזור בעוצמה 4.2, ולפיצוץ בגודל השקול ל-0.5 קילוטון TNT.[12][13][14][15] הניסוי גרר גינוי חריף ממדינות בכל רחבי העולם, ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות אימצה את החלטה 1718 המטילה סנקציות כלכליות על קוריאה הצפונית.[16] בעקבות הניסוי, חזרו שש המדינות להמשך השיחות במטרה להגיע להסכם עם קוריאה הצפונית.[17] ב-6 בינואר 2007 ממשלת קוריאה הצפונית אישרה כי היא מחזיקה בנשק גרעיני, ובכך הפכה למדינה השמינית בעולם בעלת נשק גרעיני.[18]

ב-13 בפברואר 2007, הודיע נציג ארצות הברית בשיחות שש המדינות, כריסטופר היל, על השלמת מגעים לעסקה עם קוריאה הצפונית בעקבותה תפסיק את פעילות הכור הגרעיני הראשי במדינה בתמורה לסיוע כלכלי והסרתה מרשימת תומכות הטרור של ארצות הברית.[19] בנוסף הכריז על סיום הסבב החמישי של השיחות, ועל המשך קיום סבב שישי במהלך שנת 2007 לתיאום ופיקוח על שמירת תנאי ההסכם מצד קוריאה הצפונית. בחודש ספטמבר 2007 הסתיים הסבב השישי של השיחות.[20]

ב-5 באפריל 2009, שיגרה קוריאה הצפונית לווין באמצעות טיל בליסטי.[21][22] ארצות הברית ומדינות נוספות גינו בחריפות את השיגור בטענה ששימוש בטיל בליסטי מהווה הפרה של החלטה 1718 של מועצת הביטחון ושל הסכמי פברואר 2007. בתגובה לגינוי האמריקאי, קוריאה הצפונית הודיעה על יציאה משיחות שש המדינות.[23] ב-25 באפריל 2009 קוריאה הצפונית הודיעה על חידוש ההפעלה של מתקני הגרעין במדינה[24] וחודש לאחר מכן, ב-25 במאי, ביצעה ניסוי שני בנשק גרעיני. הניסוי בוצע במתקן תת-קרקעי וגרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.7 ולפיצוץ בעוצמה 2.4 קילוטון.[13][14][25] ב-12 ביוני, מועצת הביטחון של האו"ם הטילה סנקציות נוספות במסגרת החלטה 1874.[26]

שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, האחראי על תוכנית הגרעין.

משבר 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חילופי השלטון בדצמבר 2011, ב-13 באפריל וב-12 בדצמבר 2012 שיגרה קוריאה הצפונית שני לוויינים באמצעות טילים בליסטיים.[27] מועצת הביטחון גינתה את השיגורים בינואר 2013 בהחלטה 2087.[28] בתגובה להחלטת מועצת הביטחון, הכריזה קוריאה הצפונית על ניסוי גרעיני נוסף שיבוצע באמצעות טיל בליסטי לטווח ארוך, תוך איום על ארצות הברית בתור האויבת הראשית של המדינה.[29] במקביל, הזהירה את קוריאה הדרומית מפני מכה כואבת אם תשתף פעולה עם ההחלטה.[30] ב-12 בפברואר 2013 הכריזה קוריאה הצפונית על הצלחת הניסוי הגרעיני השלישי שלה, שגרם לרעידת אדמה בעוצמה 5.1 ולפיצוץ בעוצמה השקולה ל-7 קילוטון TNT.[13][15] באותו חודש, קוריאה הצפונית איימה על קוריאה הדרומית מפני הרס מוחלט.[31] לפי ההערכות, הקשחת האיומים כלפי המערב היא פועל יוצא של חילופי השלטון בקוריאה הצפונית ומינויו של קים ג'ונג-און לשליט המדינה.

אירועי מרץ 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת חודש מרץ קיימו קוריאה הדרומית וארצות הברית תרגיל צבאי משותף המשלב לוחמה באוויר וביבשה,[32][33][34] ומועצת הביטחון אישרה פה אחד את החלטה 2094 שהרחיבה משמעותית את הסנקציות על קוריאה הצפונית.[35] בתגובה, קוריאה הצפונית עצרה את כל המגעים עם קוריאה הדרומית והודיעה כי כיוונה את הטילים ארוכי-הטווח שלה לשטחה של ארצות הברית.[36] בהמשך, הכריזה על ביטול הסכם שביתת הנשק הקוריאני מ-1953.[37] ארצות הברית הודיעה על הצבת מערכות ליירוט טילים בליסטיים ארוכי-טווח ובין-יבשתיים באלסקה ובקליפורניה.[38][39] יפן שחררה הודעה דומה.[40] ב-27 במרץ פורסם רשמית שקוריאה הצפונית ניתקה את קו הטלפון האדום עם קוריאה הדרומית.[41][42] ב-28 במרץ, מפציצים חשאיים של ארצות הברית חלפו בשמי חצי האי הקוריאני.[43] בתגובה, קוריאה הצפונית איימה לשגר רקטות לעבר ארצות הברית ולפתוח במלחמה עם קוריאה הדרומית.[44][45][46]

ב-2 באפריל הודיעה קוריאה הצפונית על חידוש ההפעלה של הכור הגרעיני המרכזי שלה, שפעילותו הופסקה בעקבות הסכמי פברואר 2007.[47] ב-18 וב-19 במאי קוריאה הצפונית שיגרה 4 טילים בליסטיים שנחתו בשטח הימי של יפן.[48] באוקטובר 2013 קוריאה הצפונית איימה והזהירה את ארצות הברית מפני "אסון נוראי", ואיימה על קוריאה הדרומית ב"אש חסרת רחמים".[49]

ניסויים בראשי נפץ גרעיניים ופצצות מימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 הכריז שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, שהמדינה מחזיקה ומסוגלת להשתמש בפצצות מימן.[50] גורמים בארצות הברית ובקוריאה הדרומית הביעו ספק רב באמינות ההצהרה במהלך החודשים שלאחר ההודעה.[51][52][53] ב-6 בינואר 2016 הכריזה קוריאה הצפונית על ניסוי גרעיני רביעי. הניסוי גרם לרעידת אדמה בעוצמה 5.1 ולפיצוץ בעוצמה 14 קילוטון TNT.[54] לטענת קוריאה הצפונית, הניסוי היה ניסוי מוצלח בפצצת מימן.[55] מומחים שללו את הטענה שקוריאה הצפונית מחזיקה בפצצת מימן.

ב-9 בספטמבר 2016, הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 5.3 בחצי האי הקוריאני. קוריאה הצפונית הכריזה שביצעה ניסוי גרעיני חמישי בראש נפץ גרעיני הניתן להרכבה על טיל בליסטי. הניסוי גרם לפיצוץ בעוצמה 25 קילוטון TNT, כלומר היה הניסוי הגרעיני העוצמתי ביותר של קוריאה הצפונית.[56][57][58] הניסוי גרם לבהלה גדולה במערב, מומחים מקוריאה הדרומית העריכו שלקוריאה הצפונית יש יכולת להשתמש נגדה בנשק גרעיני ומומחים אמריקנים העריכו שאם קוריאה הצפונית תפתח טילים בליסטיים בין-יבשתיים, היא תוכל להשתמש בנשק גרעיני נגד ארצות הברית.

ניסויים בטילים בליסטיים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2016 ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי מוצלח בצוללת טילים בליסטיים המסוגלת לשגר טיל בליסטי לעבר שטחי ארצות הברית.[59] מאז אוקטובר 2016 ועד אפריל 2017, קוריאה הצפונית ביצעה 7 ניסויים בטילים בליסטיים.

ב-1 בינואר 2017 אמר שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און שמדינתו נמצאת בשלב האחרון של תוכנית הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים.[60] בסוף אפריל 2017 אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שקיים סיכוי לפיו "ארצות הברית תגיע לסכסוך גדול, גדול מאוד עם קוריאה הצפונית".[61] ב-24 באפריל 2017 נערך התרגיל הצבאי הגדול ביותר בתולדות קוריאה הצפונית.[62] תמונות המצעד סוקרו בהרחבה בתקשורת העולמית עקב המתיחות בין קוריאה הצפונית למערב. ב-25 באפריל ארצות הברית הציבה מערכת הגנה מרחבית בגובה רב (THAAD) בקוריאה הדרומית.[63]

ב-13 במאי 2017 קוריאה הצפונית ביצעה ניסוי מוצלח ראשון בטיל הבליסטי Hwasong-12.[64] טיל זה מסוגל לפגוע באי גואם שבשליטת ארצות הברית.[65] במהלך חודשים מאי ויוני 2017 בוצעו שלושה ניסויים בליסטיים נוספים בהם הטילים ששוגרו נפלו בים יפן.[66][67][68][69]

ב-4 ביולי קוריאה הצפונית הכריזה לראשונה על שיגור מוצלח של טיל בליסטי בין יבשתי מסוג Hwasong-14.[70][71] הטיל טס במשך 39 דקות והגיע לגובה של 2,802 קילומטרים. ממשלת ארצות הברית סיווגה את הניסוי כהתקדמות גדולה בדרך להשגת נשק גרעיני שמסוגל לפגוע בארצות הברית.[72][73] קוריאה הצפונית טענה שביכולתה לפגוע בכל מקום בעולם.[74] לפי תוצאות הניסוי, הטיל ששוגר מסוגל לפגוע באלסקה אם ישוגר במסלול מתאים.[75] ב-28 ביולי קוריאה הצפונית ביצעה ניסוי נוסף בטיל Hwasong-14 שהגיע לגובה 3,700 קילומטר. לפי תוצאות הניסוי, ערים מרכזיות כגון לוס אנג'לס, דנבר, שיקגו, בוסטון וניו יורק, נמצאות בטווח הטילים של קוריאה הצפונית.[76]

הסלמה רטורית ואיומים מפני מתקפה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוגוסט 2017 פרסם הוושינגטון פוסט שקוריאה הצפונית הצליחה לבנות ראשי נפץ גרעיניים קטנים מספיק להרכבה על טילים בליסטיים ארוכי טווח.[77] באותו יום הזהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את קוריאה הצפונית ואמר שאיומיהם ייענו ב"אש, זעם ועוצמה שהעולם לא ראה מעודו".[78] ב-10 באוגוסט דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית של קוריאה הצפונית שהנהגת קוריאה הצפונית שוקלת לתקוף באי גואם שבשליטת ארצות הברית, באמצעות טילים בליסטיים, בתגובה לדברי טראמפ.[79] בהמשך חודש אוגוסט ביצעו ארצות הברית וקוריאה הדרומית תרגיל צבאי משותף רחב היקף בו השתתפו למעלה מ-15 אלף חיילים אמריקאים.[80] ב-25 באוגוסט קוריאה הצפונית ביצעה ניסוי נוסף בשלושה טילים בליסטיים ששיגורם כשל.[81]

ב-29 באוגוסט 2017 קוריאה הצפונית שיגרה טיל בליסטי שחלף מעל העיר הוקאידו ביפן. בעקבות השיגור הופעלה מערכת אזעקה באזור הוקאידו וטוהוקו שקראה למיליוני תושבים יפנים לתפוס מחסה מפני מתקפת טילים.[82][83] הצבא היפני לא יירט את הטיל.[84] הניסוי עורר בהלה ברחבי יפן ביום השנה ה-107 לסיפוח קוריאה לתוך יפן. סוכנות הידיעות של קוריאה הצפונית הבהירה שהניסוי נועד "להוציא מדעתם את אזרחי יפן האכזריים ביום הדמים של ה-29 באוגוסט".[85]

ב-3 בספטמבר 2017 ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני שישי. הניסוי גרם לרעידת אדמה בעוצמה 6.3 הגדולה מעל פי 10 מעוצמת הרעידה בניסוי הגרעיני הקודם. עוצמת הניסוי מוערכת בסביבות 130 קילוטון TNT, פי 10 מעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה. קוריאה הצפונית טענה שביצעה ניסוי מוצלח בנשק תרמו-גרעיני. באותו יום אמר שר ההגנה האמריקאי, ג'יימס מאטיס, שארצות הברית תגיב לכל איום נגדה או נגד בנות בריתה ב"תגובה צבאית מאסיבית".[86] הניסוי הגרעיני בהמשך לשיגור הטיל הבליסטי מעל יפן הביאו להחרפת הסנקציות של האומות המאוחדות נגד קוריאה הצפונית.[87]

ב-14 בספטמבר קוריאה הצפונית איימה "להטביע" את יפן ו"להפוך את האמריקה לאפר". למחרת, שוגר טיל בליסטי לטווח בינוני סמוך לפיונגיאנג שחלף מעל הוקאידו, יפן.[88] הטיל עבר 3,700 קילומטרים במהלך טיסה של 19 דקות. זהו המרחק הארוך ביותר שטיל ששוגר על ידי קוריאה הצפונית עבר מעל יפן.[89]

הגברת הסנקציות מצד סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2006 מועצת הביטחון של האומות המאוחדות אישררה מספר החלטות המטילות סנקציות כלכליות על קוריאה הצפונית. עם זאת, המסחר בין קוריאה הצפונית לסין נמשך מאז ועד פברואר 2017, והיווה כ-90% מהמסחר הבינלאומי של קוריאה הצפונית.[90][91] בפברואר 2017, לאחר ההתגברות בניסויים בטילים בליסטיים, סין הודיעה שתציית להחלטה 2321 של מועצת הביטחון מספטמבר 2016, ותעצור את כל ייבוא הפחם מקוריאה הצפונית, המהווה עיקר הייצוא של קוריאה הצפונית.[92] סין הביעה התנגדות להטלת סנקציות כלכליות נוספות שעלולות לפגוע בחברות סיניות שעושות עסקים עם קוריאה הצפונית.[93]

בעוד סין מתייחסת למסחר שלה עם קוריאה הצפונית ולאיום הקוריאני על ארצות הברית כאל נושאים נפרדים, בחודש ספטמבר 2017 הבית הלבן הודיע כי בעקבות ההסלמה בין קוריאה הצפונית לארצות הברית, נשיא ארצות הברית טראמפ ונשיא סין שי סיכמו להפעיל "לחץ מקסימלי" על קוריאה הצפונית באמצעות "אכיפה נמרצת" של החלטות מועצת הביטחון המטילות סנקציות כלכליות על קוריאה הצפונית.[94]

נאום טראמפ בעצרת האומות המאוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר נאם לראשונה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בעצרת הכללית של האו"ם ואמר שארצות הברית תיאלץ להגן על עצמה, לא תהיה לה ברירה אלא להשמיד טוטאלית את קוריאה הצפונית.[95] ב-20 בספטמבר הורה טראמפ באמצעות צו מנהלי להחריף את הסנקציות האמריקאיות על קוריאה הצפונית.[96][97] בתגובה, רי יונג-הו, שר החוץ של קוריאה הצפונית, כינה את טראמפ "כלב נובח" ואמר שקוריאה הצפונית שוקלת לבצע ניסוי בפצצת מימן באוקיינוס השקט.[98] ב-24 בספטמבר טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו ששר החוץ של קוריאה הצפונית ושליט המדינה קים ג'ונג-און "לא יהיו עוד זמן לרב" אם ימשיכו לחזור על האמירות המאיימות שלהם. שר החוץ של קוריאה הצפונית האשים את טראמפ בהכרזת מלחמה.[99] הבית הלבן הגיב ואמר שארצות הברית לא הכריזה מלחמה על קוריאה הצפונית.

ניסויים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוקטובר 2006 ועד ספטמבר 2017 קוריאה הצפונית ביצעה שישה ניסויים בנשק גרעיני.

הניסויים הגרעיניים של קוריאה הצפונית
מספר הניסוי תאריך שעה (UT) מיקום עוצמת הפיצוץ שליט המדינה גינויים
(1) 9 באוקטובר 2006 01:35:27 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°17′06″N 129°06′30″E / 41.28505°N 129.1084°E / 41.28505; 129.1084 ((1)) 0.7 קילוטון TNT קים ג'ונג-איל החלטה 1718
  • קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית ייתכן שהביקוע הגרעיני נכשל.[12]
  • גרמניהגרמניה המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של גרמניה, העריך את עוצמת הפיצוץ בכ-2 קילוטון TNT ב-2013,[100] אך מאז תיקן הערכתו ל-0.7 קילוטון TNT.[101]
(2) 25 במאי 2009 00:54:43 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°17′29″N 129°04′54″E / 41.29142°N 129.08167°E / 41.29142; 129.08167 ((2)) 2–5.4 קילוטון TNT קים ג'ונג-איל החלטה 1874
  • גרמניהגרמניה המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של גרמניה, העריך את עוצמת הפיצוץ בכ-13 קילוטון TNT ב-2013,[100] אך מאז תיקן הערכתו ל-5.4 קילוטון TNT.[101]
(3) 12 בפברואר 2012 02:57:51 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°16′05″N 129°04′51″E / 41.26809°N 129.08076°E / 41.26809; 129.08076 ((3)) 6 –16 קילוטון TNT קים ג'ונג-און החלטה 2094
  • קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית ככל הנראה הניסוי התבצע במנהרה המערבית של אתר הניסויים פונגייה-רי. המנהרה הדרומית הוצפה ב-2012.[13][15]
  • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית משרד ההגנה של קוריאה הדרומית העריך את הפיצוץ בעוצמה הנעה בין 6 ל-9 קילוטון TNT.[102]
  • סיןסין האוניברסיטה הסינית USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 12.2 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 3.8 קילוטון TNT,[103] כלומר ייתכן ועוצמת הפיצוץ הגיעה ל-16 קילוטון TNT.
(4) 6 בינואר 2016 01:30:01 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°18′32″N 129°02′02″E / 41.30900°N 129.03399°E / 41.30900; 129.03399 ((4)) 10–16.5 קילוטון TNT קים ג'ונג-און החלטה 2270
  • קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית טענה כי ביצעה ניסוי בפצצת מימן.[54][55] טענה זו התקבלה בספק רב בקרב מדענים במערב.
  • גרמניהגרמניה המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של גרמניה, העריך את עוצמת הפיצוץ תחילה בכ-14 קילוטון TNT,[100] ולאחר מכן בכ-10 קילוטון TNT.[101]
  • סיןסין האוניברסיטה הסינית USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 11.3 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 4.2 קילוטון TNT,[103] כלומר ייתכן ועוצמת הפיצוץ הגיעה ל-16.5 קילוטון TNT.
(5) 9 בספטמבר 2016 00:30:01 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°17′53″N 129°00′54″E / 41.298°N 129.015°E / 41.298; 129.015 ((5)) 15–25 קילוטון TNT קים ג'ונג-און החלטה 2321
  • קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית טענה כי ביצעה ניסוי מוצלח בראש נפץ גרעיני המתאים להרכבה לרקטה.[56][57][58]
  • ארצות הבריתארצות הברית מדען הטילים האמריקאי וראש המעבדה הלאומית לוס אלמוס לשעבר, זיגפריד הקר, העריך שעוצמת הפיצוץ נעה בין 15 ל-25 קילוטון TNT.[104]
  • גרמניהגרמניה המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של גרמניה, העריך את עוצמת הפיצוץ תחילה בכ-25 קילוטון TNT.[105]
  • סיןסין האוניברסיטה הסינית USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 17.8 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 5.9 קילוטון TNT.[106]
(6) 3 בספטמבר 2017 03:30:01 אתר הניסויים פונגייה-רי, קוריאה הצפונית 41°20′35″N 129°02′10″E / 41.343°N 129.036°E / 41.343; 129.036 ((2)) 100–160 קילוטון TNT קים ג'ונג-און החלטה 2375

רעידת האדמה:

עוצמת הפיצוץ:

פיתוח טילים בליסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנל הטילים של קוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טילים בליסטיים לטווח בינוני:

  • Hwasong-10
  • Pukguksong-2

טילים בליסטיים לטווח רחוק:

  • Hwasong-12
  • KN-08 (ידוע גם כ-Hwasong-13)
  • Taepodong-1

טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM):

  • Hwasong-14
  • Taepodong-2

טילים בליסטיים המשוגרים באמצעות צוללת (SLBM):

  • Pukguksong-1

ניסויים בטילים בליסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 וב-19 במאי 2013 שיגרה קוריאה הצפונית ארבעה טילים בליסטיים לעבר ים יפן. במהלך 2014 ביצעה ניסוי אחד או שניים בשיגור טיל בליסטי.[119]

באוגוסט 2016 ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי בצוללת טילים בליסטיים ששיגרה טיל בליסטי מסוג Pukkuksong-1 המסוגל לפגוע בשטחי ארצות הברית.[59] מאז, הגבירה קוריאה הצפונית בצורה ניכרת את כמות הניסויים בטילים בליסטיים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Clay Moltz and Alexandre Y. Mansourov (eds.): The North Korean Nuclear Program. Routledge, 2000. ISBN 0-415-92369-7
  2. ^ "Research Reactor Details – IRT-DPRK". International Atomic Energy Agency. 30 ביולי 1996. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2007. 
  3. ^ "North's Korea Nuclear Weapon Program". US Department of State. אורכב מ-המקור ב-December 12, 2016. 
  4. ^ Pincus, Walter (15 באוקטובר 2006). "N. Korean Nuclear Conflict Has Deep Roots". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2006. 
  5. ^ Hans M. Kristensen (28 בספטמבר 2005). "A history of U.S. Nuclear Weapons in South Korea". Federation of American Scientists. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2007. 
  6. ^ "Fact Sheet on DPRK Nuclear Safeguards". 25 ביולי 2014. 
  7. ^ 7.0 7.1 "Fact Sheet on DPRK Nuclear Safeguards". iaea.org. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 1, 2013. 
  8. ^ The U.S.-North Korean Agreed Framework at a Glance, Fact Sheet, Arms Control Association.
  9. ^ Washington Post, "North 'bribed its way to nuclear statehood'", Japan Times, July 8, 2011, p. 4.
  10. ^ "The Six-party Talks Kicked off". Permanent Representative of China to the United Nations. 27 באוגוסט 2003. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2017. 
  11. ^ "N Korea launches 7th missile: Japan. 05/07/2006. ABC News Online". אורכב מ-המקור ב-September 22, 2006. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2006. 
  12. ^ 12.0 12.1 USGS Earthquake Hazards Program (9 באוקטובר 2006). "Magnitude 4.7–North Korea". USGS. אורכב מ-המקור ב-27 April 2014. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2014. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 Kalinowski, Martin (25 במאי 2009). "Second nuclear test conducted by North Korea on 25 May 2009". Arms Control Wonk. אורכב מ-המקור ב-2 August 2009. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2014. 
  14. ^ 14.0 14.1 USGS Earthquake Hazards Program (26 במאי 2009). "Magnitude 4.7–North Korea". USGS. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2014. 
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Davenport, Kelsey (מרץ 2013). "North Korea Conducts Nuclear Test". Arms Control Association. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2014. 
  16. ^ "Security Council condemns nuclear test by Democratic People's Republic of Korea". United Nations. 14 באוקטובר 2006. 
  17. ^ "North Korea talks 'set to resume'". BBC News, 31 October 2006
  18. ^ "Usher in a great heyday of Songun Korea full of confidence in victory". The Pyongyang Times. 6 בינואר 2007. עמ' 1. 
  19. ^ "'Deal reached' at N Korea talks". BBC News (BBC). 13 בפברואר 2007. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2007. 
  20. ^ "Second-Phase Actions for the Implementation of the Joint Statement (Six-Party Talks on North Korean Issues)". MOFA. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2014. 
  21. ^ Helen Kennedy (6 באפריל 2009). "North Korea 'broke the rules again,' President Obama charges while calling for end to nuclear arms". New York Daily News. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2010. 
  22. ^ William J. Broad (5 באפריל 2009). "North Korean Missile Launch Was a Failure, Experts Say". New York Times. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2010. 
  23. ^ Landler, Mark (14 באפריל 2009). "North Korea Says It Will Halt Talks and Restart Its Nuclear Program". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2009. 
  24. ^ "N. Korea Says It Has Restarted Nuclear Facilities list". Fox News. Associated Press. 25 באפריל 2009. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2009. 
  25. ^ "North Korea Conducts Nuclear Weapons Test". 25 במאי 2009. 
  26. ^ UN toughens North Korea sanctions, BBC News Online, 12 June 2009
  27. ^ AdminGMT (29 במרץ 2012). ""N. Korea Reveals Details of Kwangmyongsong-3 Satellite", NK News, 29 March 2012". Nknews.org. אורכב מ-המקור ב-12 April 2012. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2012. 
  28. ^ "UN extends North Korea sanctions over rocket launch". 22 בינואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 April 2015. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2015. 
  29. ^ "North Korea 'plans third nuclear test'". 24 בינואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 April 2015. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2015. 
  30. ^ "North Korea warns South over UN sanctions". 25 בינואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 December 2014. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2015. 
  31. ^ "North Korea threatens "final destruction" of South Korea". 19 בפברואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 April 2015. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2015. 
  32. ^ "U.S. nukes to remain in South". JoongAng Ilbo. 12 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-March 15, 2013. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2013. 
  33. ^ Choe Sang-Hun (21 במרץ 2013). "North Korea Threatens U.S. Military Bases in the Pacific". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 21, 2013. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2013. 
  34. ^ Lucy Williamson (11 במרץ 2013). "US-South Korea drills begin amid North Korea tensions". Bbc.co.uk. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 4, 2013. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2013. 
  35. ^ "U.S. says U.N. sanctions 'will bite' after North Korea threatens nuclear attack". 7 במרץ 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 March 2015. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2015. 
  36. ^ "North Korea ends peace pacts with South". 8 במרץ 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 April 2015. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2015. 
  37. ^ Chang-Won, Lim. "North Korea confirms end of war armistice". AFP. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 15, 2013. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2013. 
  38. ^ "Missile Defense Announcement as Delivered by Secretary of Defense Chuck Hagel". U.S. Department of Defense. 15 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-April 8, 2013. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2013. 
  39. ^ Bell, Larry (24 במרץ 2013). "Obama's North Korean And Iranian Missile Defense Trajectories: Course Corrections; Russian Re-Set Dud". Forbes. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 8, 2013. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2013. 
  40. ^ "Japan to deploy destroyers, missile batteries ahead of North Korea's planned rocket launch". Stars and Stripes. 26 במרץ 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 11, 2013. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2013. 
  41. ^ AFP (28 במרץ 2013). "North Korea cuts off contact with South". The Australian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 27, 2013. בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2013. 
  42. ^ Choe Sang-Hun (27 במרץ 2013). "North Korea Cuts Off the Remaining Military Hot Lines With South Korea". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 31, 2013. בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2013. 
  43. ^ "US Reinforcing Pacific Defenses to Counter North Korean Threats". Defense-Update.com. 6 באפריל 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 9, 2013. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2013. 
  44. ^ MacAskill, Ewen (29 במרץ 2013). "US warns North Korea of increased isolation if threats escalate further". Washington, D.C.: The Guardian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 25, 2013. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2013. 
  45. ^ Williamson, Lucy (30 במרץ 2013). "North Korea enters 'state of war' with South". Seoul: BBC. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 30, 2013. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2013. 
  46. ^ Branigan, Tania (29 במרץ 2013). "North Korea says it is ready to launch strike against US bases". London: The Guardian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 26, 2013. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2013. 
  47. ^ "North Korea vows to restart Yongbyon nuclear complex, capable of making bomb's worth of plutonium per year". CBS News. 2 באפריל 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-November 20, 2013. 
  48. ^ "N. Korea launches three short-range missiles". KoreaHerald. 18 במאי 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-06-15. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2013. 
  49. ^ "North Korea puts army on alert, warns U.S. of 'horrible disaster'". Reuters. 8 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2013. 
  50. ^ "North Korea has a hydrogen bomb, says Kim Jong-un". The Guardian. Reuters. 10 בדצמבר 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-January 6, 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2016. 
  51. ^ Sang-hun, Choe (10 בדצמבר 2015). "Kim Jong-Un's Claim of North Korea Hydrogen Bomb Draws Skepticism". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-January 9, 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2016. 
  52. ^ Bruce Bennett (15 בדצמבר 2015). "Does North Korea really have an H-bomb?". CNN. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2015. 
  53. ^ BBC Staff (10 בדצמבר 2015). "North Korea's H-bomb claim dismissed by US". BBC. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2015. 
  54. ^ 54.0 54.1 "North Korean carries out fourth nuclear test". The Guardian. 6 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2016. 
  55. ^ 55.0 55.1 "North Korea Tests Nuclear Device, Claims Successful Thermonuclear Detonation". The Diplomat. 6 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2016. 
  56. ^ 56.0 56.1 "M5.3 Explosion – 19km ENE of Sungjibaegam, North Korea". United States Geological Survey. 9 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2016. 
  57. ^ 57.0 57.1 "North Korea nuclear test: Japan confirms huge quake caused by explosion". The Guardian. 9 בספטמבר 2016. 
  58. ^ 58.0 58.1 North Korea conducts fifth and largest nuclear test – South Korea and Japan – Reuters, Sep 9, 2016 5:39am British Standard Time
  59. ^ 59.0 59.1 "North Korea missile test earns Kim Jong Un's Praise". CNN. 24 באוגוסט 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-August 25, 2016. 
  60. ^ Kim, Jong-Un. "Kim Jong Un's 2017 New Year's Address (KCNA – speech full text)". Korean Central News Agency – National Committee On North Korea. ארכיון ארכיון מהמקור מ-January 11, 2017. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2017. 
  61. ^ "Trump fears 'major, major conflict' with North Korea". BBC. 28 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017. 
  62. ^ North Korea marks anniversary with massive artillery drill CNN, April 26, 2017.
  63. ^ Missile Defense System Takes Shape in South Korea as North Holds Drills NYT, April 25, 2017.
  64. ^ 64.0 64.1 "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 14, 2017. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2017. 
  65. ^ 65.0 65.1 Wright, David. "North Korea’s Missile in New Test Would Have 4,500 km Range". All Things Nuclear. Union of Concerned Scientists. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 25, 2017. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2017. 
  66. ^ 66.0 66.1 "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 21, 2017. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2017. 
  67. ^ 67.0 67.1 "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 25, 2017. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2017. 
  68. ^ 68.0 68.1 "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 21, 2017. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2017. 
  69. ^ 69.0 69.1 "Pyongyang’s short-range ballistic missile flies 450 km, lands in Sea of Japan – S. Korean military". RT International. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 28, 2017. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2017. 
  70. ^ 70.0 70.1 Stella Kim; Alastair Jamieson; Courtney Kube (4 ביולי 2017). "North Korea Tested Intercontinental Ballistic Missile, U.S. Officials Believe". NBC News (Comcast). ארכיון ארכיון מהמקור מ-July 4, 2017. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2017. 
  71. ^ 71.0 71.1 "North Korea hails 'successful ICBM' test of Hwasong-14". BBC News (באנגלית). 4 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2017. 
  72. ^ 72.0 72.1 "N. Korea likely to have operational ICBM capable of striking U.S. West Coast next year or two: U.S. expert". Yonhap New Agency. 5 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2017. 
  73. ^ 73.0 73.1 "(4th LD) Seoul confirms N. Korean ICBM test, sees 'high' possibility of nuke test". Yonhap News Agency. 5 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2017. 
  74. ^ 74.0 74.1 Wright, David. "North Korea Appears to Launch Missile with 6,700 km Range". All Things Nuclear. Union of Concerned Scientists. ארכיון ארכיון מהמקור מ-July 4, 2017. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2017. 
  75. ^ 75.0 75.1 Brunnstrom, David; Kim, Christine (4 ביולי 2017). "North Korea says tests first ICBM; experts say Alaska within range". Reuters (Thomson Reuters). ארכיון ארכיון מהמקור מ-July 4, 2017. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2017. 
  76. ^ 76.0 76.1 Wright, David (28 ביולי 2017). "North Korean ICBM Appears Able to Reach Major US Cities". All Things Nuclear. Union of Concerned Scientists. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2017. 
  77. ^ Warrick, Joby (8 באוגוסט 2017). "North Korea now making missile-ready nuclear weapons, U.S. analysts say". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2017. 
  78. ^ Baker, Peter; Choe, Sang-hun (28 ביולי 2017). "Trump Threatens ‘Fire and Fury’ Against North Korea if It Endangers U.S.". The New York Times (USA). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-17. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2017. 
  79. ^ "Atom: Nordkorea legt detaillierten Plan für Raketenangriff Richtung Guam vor - WELT". DIE WELT. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2017. 
  80. ^ US, South Korea Begin Ulchi-Freedom Guardian 2017 War Games Amid Threats From North Korea The Diplomat, August 21, 2017.
  81. ^ "North Korea fires three missiles into sea". BBC News. 25 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2017. 
  82. ^ Roberts, Rachel (28 באוגוסט 2017). "North Korea just launched a missile over Japan". The Independent. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  83. ^ "North Korea fires missile over Japan in 'unprecedented threat'". BBC News. 29 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2017. 
  84. ^ "Kim guided North Korean missile test". skynews.com.au. 30 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2017. 
  85. ^ McCurry, Justin (30 באוגוסט 2017). "North Korea's Kim Jong-un says missile launch a prelude to 'containing Guam'". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2017. 
  86. ^ Mattis warns of 'massive military response' to NK nuclear threat CNN, September 3, 2017.
  87. ^ Security Council Condemns Underground Nuclear Test by Democratic People’s Republic of Korea, with Members Calling for Tougher Sanctions UN, September 4, 2017.
  88. ^ 88.0 88.1 "North Korea 'fires missile from Pyongyang'". BBC (באנגלית). 15 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2017. 
  89. ^ 89.0 89.1 Sang-Hun, Choe; Sanger, David E. (14 בספטמבר 2017). "North Korea Launches Another Missile, Escalating Crisis". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2017. 
  90. ^ North Korea's Secret Weapon? Economic Growth. Rising living standards will limit the effect of sanctions. Bloomberg, 14 September 2017.
  91. ^ China imposes import bans on North Korean iron, coal and seafood BBC, 15 August 2017.
  92. ^ China Has Nothing To Gain From Sanctioning North Korea Forbes, August 13, 2017.
  93. ^ Exclusive: U.S. prepares new sanctions on Chinese firms over North Korea ties - officials Reuters, July 13, 2017.
  94. ^ North Korea says sanctions will accelerate nuclear programme BBC, September 18, 2017.
  95. ^ "Trump Vows to 'Totally Destroy' North Korea if It Threatens U.S.". The New York Times. 19 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2017. 
  96. ^ Presidential Executive Order on Imposing Additional Sanctions with Respect to North Korea The White House, September 21, 2017.
  97. ^ North Korea: Trump signs new order to widen sanctions BBC, September 21, 2017.
  98. ^ "North Korea says Trump speech is 'a dog's bark'". BBC.com. 21 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2017. 
  99. ^ "North Korea accuses Trump of declaring war". BBC. 25 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2017. 
  100. ^ 100.0 100.1 100.2 Nordkorea: BGR registriert vermutlichen Kernwaffentest – BGR (In German), 12 Feb 2013
  101. ^ 101.0 101.1 101.2 Nordkorea: BGR registriert vermutlichen Kernwaffentest – BGR, 6 Jan 2016
  102. ^ "How Powerful Was N.Korea's Nuke Test?". The Chosun Ilbo. 14 בפברואר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 February 2013. בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2013. 
  103. ^ 103.0 103.1 "Chinese underground nuclear test North Korea reached an unprecedented precision measurement". 19 ביוני 2013. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2013. 
  104. ^ "North Korea has made a nuclear weapon small enough to fit on a missile. How worried should the world be?". Los Angeles Times. 9 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2017. 
  105. ^ Nordkorea: BGR registriert vermutlichen Kernwaffentest – BGR (In German), 9 Sep 2016
  106. ^ "North Korea’s September 9 2016 Nuclear Test Location and Yield: Seismic Results from USTC". 10 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2016. 
  107. ^ "M 6.3 Explosion - 22km ENE of Sungjibaegam, North Korea". 
  108. ^ "N. Korea's apparent sixth nuke test estimated to have yield of 100 kilotons: lawmaker". 
  109. ^ "Large nuclear test in North Korea on 3 September 2017". 
  110. ^ "BGR registers a presumed nuclear test in North Korea". 
  111. ^ "Seismic Detective Weighs In on North Korea's Latest Nuclear Test". 
  112. ^ "The Latest: EU calls on U.N. to adopt further NK sanctions". New York Daily News. Associated Press. 3 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  113. ^ "Large nuclear test in North Korea on 3 September 2017". 
  114. ^ "North Korea tests most powerful nuclear bomb yet". ABC. CNN, Scripps National Desk. 3 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  115. ^ Wen, Philip (2 בספטמבר 2017). "China Earthquake Administration detects 'suspected explosion' in North Korea". Reuters (Thomson Reuters). בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  116. ^ "North Korea likely to have conducted another nuclear test — Japanese TV". TASS (Government of Russia). 3 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  117. ^ "N. Korea's apparent sixth nuke test estimated to have yield of 100 kilotons: lawmaker". 
  118. ^ "North Korea's 3 September 2017 Nuclear Test Location and Yield: Seismic Results from USTC". Lianxing Wen's Geography. University of Science and Technology of China. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2017. 
  119. ^ "North Korea test-fires 'ballistic' missiles". BBC. 26 במרץ 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 26, 2014. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2014. 
  120. ^ CNN, KJ Kwon and Susannah Cullinane. "North Korean missile launch fails, US says". CNN. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 16, 2017. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2017. 
  121. ^ Sang-hun, Choe (19 באוקטובר 2016). "5 Days After Failed Missile Test by North Korea, Another Failure". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 18, 2016. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2017. 
  122. ^ "North Korea says test of new nuclear-capable Pukguksong-2 missile a success". Sydney Morning Herald. 13 בפברואר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-February 13, 2017. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2017. 
  123. ^ "North Korea conducts ballistic missile test". British Broadcasting Corporation. 12 בפברואר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-February 12, 2017. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2017. 
  124. ^ Global, IndraStra. "NEWS | North Korea Launches 4 Ballistic Missiles, Further Instability Assured". IndraStra. ISSN 2381-3652. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 22, 2017. 
  125. ^ "North Korean missile fired ahead of US-China summit". BBC News (באנגלית). 5 באפריל 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 5, 2017. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2017. 
  126. ^ Park, Ju-min; Kim, Jack (5 באפריל 2017). "N.Korea test-fires missile into sea ahead of Trump-Xi summit". Reuters India. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 6, 2017. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2017. 
  127. ^ News, A. B. C. (16 באפריל 2017). "North Korea's attempted missile launch explodes on liftoff, U.S. officials say". ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 16, 2017. 
  128. ^ Tokyo, Tom Phillips Justin McCurry in; agencies (16 באפריל 2017). "North Korea launches missile but test ends in failure". ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 16, 2017 – באמצעות The Guardian. 
  129. ^ Hancocks, Paula; Starr, Barbara; Almasy, Steve (16 באפריל 2017). "North Korean missile test fails, US and South Korea say". CNN. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 16, 2017. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2016. 
  130. ^ Sang-Hun, Choe; Sanger, David E.; Broad, William J. (15 באפריל 2017). "North Korean Missile Launch Fails, and a Show of Strength Fizzles". New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 16, 2017. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2017. 
  131. ^ "North Korea Test-Fires Another Missile, Heightening Tensions With U.S.". 28 באפריל 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 28, 2017. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017. 
  132. ^ http://www.wtol.com/story/35273991/seoul-n-korea-fails-in-missile-test-fire-near-its-capital
  133. ^ "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 29, 2017. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017. 
  134. ^ "Archived copy". ארכיון ארכיון מהמקור מ-April 29, 2017. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  135. ^ Schilling, John. "North Korea Finally Tests an ICBM". 38 North. בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2017. 
  136. ^ "North Korea’s Hwasong-14 Missile Launch Site Identified: The Panghyon Aircraft Factory". 38 North. בדיקה אחרונה ב-6 ביולי 2017. 39.872126 N 125.269258 E 
  137. ^ http://www.cnn.com/2017/08/25/asia/north-korea-fires-projectile/index.html
  138. ^ Reuters (28 באוגוסט 2017). "North Korea fires missile over Japan". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-28 באוגוסט 2017.