תוכנית הגשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית הגשה היא מכלול של תוכניות וטפסים המוגשים עבור קבלת היתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תוכנית ההגשה מכונה "גרמושקה" (מכיוון שהיא מקופלת כמו אקורדיון) ו- "התיק הוורוד" (מכיוון שהיא מאוחסנת בתיק קרטון בצבע ורוד).

מפות וחתכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ההגשה חייבת לכלול בתוכה מספר שרטוטים:

  • מפה טופוגרפית שנערכה על ידי מודד מוסמך עד חצי שנה ממועד הבקשה, בקנה מידה של 1:250, כאשר המפה הטופוגרפית מורכבת מתרשים סביבה שמראה את מיקומו של המגרש ברשת קואורדינטות ארצית, ומפה מצבית שמראה את כל השטח ממבט על כולל נקודות גובה, גבולות המגרש, וכל פרטי הסביבה עמודי חשמל ותאורה, צמחייה, דרכים, וכל מה שנראה ממבט על, בתוספת חץ צפון, קנה מידה קווי ופרטי המודד.
  • התוכנית כוללת תשריט ערוך בקנה מידה לכל קומה. בקומת הקרקע מסומנים גם כניסות, משטחים מרוצפים, שבילים, מדרגות, חניות ועוד. בקומת הגג ניתן לראות את שיפוע הגג, דודי שמש, אנטנות ורכוש משותף.
  • בתוכנית מפורטים לפחות שני חתכים בקנה מידה של 1:100 לאורך ולרוחב המבנה, וכן חזיתות המבנה.
  • תוכנית פיתוח מוצגת בקנה מידה של 1:250, והיא כוללת כבישים, שבילים, מדרכות הגובלים בחלקה, מבנים הגובלים לחלקה, גדרות, שערים, חניות, ניקוז, ביוב ומים תשתיות של בזק וחברת החשמל בלוני גז, חדר הזבל וגובהם של כל המפלסים.

טפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור הבקשה כגון בנייה חדשה, תוספת בנייה, מגורים, תעשייה, מסחר, מספר יחידות דיור, מספר הקומות, שטחים להריסה. שטח המגרש ואחוזי הבנייה המוצעים בו.
  • הטופס השני מפרט את סוג הבנייה לדוגמה בנייה מתועשת, בנייה רגילה ועוד. בטופס זה מצוינים חומרי הבנייה לדוגמה בטון, בלוקים, עץ וכדומה.
  • הטופס השלישי הוא לשימוש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובו מפורטים סוג המבנה, ייעודו, שטח המבנה מספר הדירות, מספר החדרים ועוד.
  • הטופס הרביעי מחולק לשני חלקים. החלק העליון כולל פרוט של השטחים (המוצעים על ידי מבקש היתר הבנייה), השטחים העיקריים (שטח הדירה) ושטחי השירות (חדרי מדרגות, חנייה, מחסנים, ממ"ד ועוד). הפירוט הוא לכל מפלס (קומה) בנפרד. החלק התחתון מפרט את זכויות הבנייה שקיימות בתוכנית בניין עיר, כלומר השטח הכולל שטח עיקרי פלוס שטח שירות לפני אישור ההקלות. בתחתית הטופס מופיעים החתימות של עורך הבקשה (לרוב, האדריכל), בעל הזכות בנכס ומתכנן השלד (לרוב מהנדס).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.