תוכנית החומש של רכבת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכנית החומש של רכבת ישראל
IsrTrainFutureMap-He.svg

תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל. במפה מופיעים הקווים שעברו את שלב האישור. שחור: קווים קיימים, אדום: קווים בבנייה או שלבי תכנון מתקדם, סגול: קווים שאושרו.

מאפיינים כלליים
מיקום ישראל
מידע על ההקמה
עלות 25-30 מיליארד שקלים
חברת בנייה מספר רב של חברות
תאריך התחלה שנת 2004
תאריך סיום 2020 (משוער)
צפי לסיום בביצוע
מידע נוסף הרחבה משמעותית של תשתית הרכבות בישראל

תוכנית החומש של רכבת ישראל (נקראת גם "תוכנית הפיתוח") היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל שגובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. חלק מהפרויקטים בתוכנית כבר בוצעו, חלקם בשלבי ביצוע וחלקם עדיין בשלבי תכנון. בתחילה גמר ביצוע התוכנית נועד לסוף שנת 2008, אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב וחלק מיעדיה נדחו. ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ-30 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת מסילות רכבת, הקמת תחנות רכבת חדשות, החלפת מפגשי כביש-מסילה בהפרדות מפלסיות, הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת ציוד נייד לצי הרכבות של רכבת ישראל.[1] לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה.[2][3]

פרויקטים בביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת המהיר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו הרכבת המהיר לירושלים

פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא חיבור שתי המטרופולינים הגדולים בישראל, תל אביב וירושלים, באמצעות רכבת מהירה. הפרויקט כולל גם סלילת שלוחה למודיעין והקמת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של ההשקעה העומד כיום על כ־6 מיליארד ש"ח. חלקו המערבי של הקו תוכנן לעבור בצמוד לתוואי כביש 1, וחלקו המזרחי בתוך מנהרות המתוכננות להיחצב בהרי יהודה. על פי התוכנית, הקו יסתיים בתחנה תת-קרקעית הנבנית בסמוך לבנייני האומה בירושלים. קיימת גם תוכנית ראשונית להארכת קו הרכבת עד לתחנה תת־קרקעית באזור ממילא ליד העיר העתיקה.[4] משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו 4 רכבות בשעה.

הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלת ישראל. הוא קיבל גם הסתייגויות רבות, וביקורת חריפה הוטחה כלפי רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו. עם זאת התוכנית ממשיכה.

מסילת עכו - כרמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת עכו - כרמיאל

הנחת מסילה כפולה שתסתעף ממסילת החוף לעבר כרמיאל דרך אחיהוד. המסילה תסתעף מתחנת הרכבת התפעולית נעמן שבין קריית מוצקין לעכו לכיוון מזרח. משך הנסיעה המתוכנן בין תחנת הרכבת לב המפרץ לתחנת הרכבת כרמיאל יהיה כ־32 דקות.[5]

מסילת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת השרון

הנחת מסילה כפולה מתחנת הרכבת כפר סבא לעבר מסילת החוף בין נתיביו העתידיים של כביש 531 שיימתחו בין רעננה להרצליה. התוכנית כוללת את הקמת תחנות הנוסעים רעננה דרום ורעננה מערב.

פרויקט החשמול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך הרכבות הקיים מהנעה המבוססת על מנוע דיזל להנעה חשמלית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל.[6]

פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת 2009, כשרשת המסילות כוללת כ־1,500 קילומטר.

במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים,[6] ויוקמו תחנות השנאה ומערכות שליטה ובקרה, בנוסף לתשתית חשמל לאורך המסילות.[7]

הצורך בחשמול מסילות רכבת הוא כלכלי וסביבתי: מחיר דלק מאובנים, שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל בגז טבעי. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש.[6] גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו אנרגיית שמש ורוח, תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר.[8]

על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של הציוד הנייד.[7]

במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. המשרד להגנת הסביבה טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום לזיהום אוויר, ובחברה להגנת הטבע אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים.[9] ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה בקו הרכבת המהיר לירושלים ובמסילת עכו - כרמיאל.[10]

באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים למשרד התחבורה להמשיך בפרויקט החשמול.[6]

בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, ישתמש קו עכו - כרמיאל בקטרי דיזל כיוון שהשלמתו צפויה להתבצע לפני החשמול. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות רשאיות להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): אלסטום, סימנס, CRPM, SEMI ואלקנור.[11]

בדצמבר 2015 זכתה חברת SEMI הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל,[12] והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.

פרויקטים בתכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסילה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסילה המזרחית

מערך מסילות הגליל נועד ליצור מערכת מסילות שתחבר בין צפון הארץ למרכזה ובין היישובים בפריפריה לערים הגדולות. מערך זה מיועד להתחבר למסילה המזרחית. כדי להקטין את זמני הנסיעה במסילה העמוסה של חיפה - תל אביב, מתוכנן שיקום קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין, שפעל עד שלהי שנות ה־60. מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה - כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא - ראש העין - לוד. על פי התוכנית, בעתיד תחובר המסילה בקצה הצפוני (חדרה מזרח) עם רכבת העמק דרך מסילת עירון העתידית. התוואי מיועד לרכבות משא ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - באר שבע או קו חיפה - ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.

ב־31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ותעופה, בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – ראש העין צפון וראש העין דרום. את הפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל.[13]

מסילה רביעית באיילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת איילון

מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ובין תחנת הרכבת תל אביב מרכז. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב מרכז (סבידור) ועד לתחנת תל אביב דרום, ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מתחנת תל אביב דרום ועד לוד הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33).[14]

הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 אושרה הארכת המסילה לקריית שמונה, והיא תכלול תחנות גם בצומת חנניה ובחצור הגלילית.[15]

מסילת עפולה - טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף ממסילת העמק סמוך לתחנת הרכבת בעפולה ויסתיים בתחנה ליד בית החולים פוריה, שבפאתי העיר טבריה. מסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים.[16]

פרויקטים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו הרכבת לאילת

בנובמבר 2010, הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ-2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.

בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך הר צין, אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, פארן, יהל, יטבתה ונמל התעופה תמנע. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: אחת במרכז העיר ואחת באזור הנמל.

זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי,[17][18] וייתכן שאפילו שעתיים.[19]

מסילת עירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת עירון

מסילת עירון, מסילה מחדרה מזרח דרך עירון כביש 65 עד תחנת עפולה במסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון בית שאן ועפולה נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם לנצרת וטבריה לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.

מסילת ראשון לציון - מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת ראשון לציון - מודיעין

הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים (והלאה בין נתיביו של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה, שבו ייפגש עם הקו המהיר המתוכנן לירושלים ובו גם מתחיל קו הרכבת למודיעין).

מסילת באר שבע - ערד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת באר שבע - ערד

הקמת מסילה שתחבר בין באר שבע לערד ותשפר הנגישות אל ערד ויישובים הבדואים.

יהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2013 המנהל האזרחי אישר מיזם לרישות יהודה ושומרון במסילות ברזל, המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות[20]. והם צפויים לשרת כל תושבי האזור – אזרחי הרשות הפלסטינית וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. ועל פי התוכנית יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לרצועת עזה. בין היתר מתוכננת באזור מסילת ראש העין - אריאל.

מסילת דימונה - ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת דימונה - ירוחם

הקמת מסילת רכבת שתסתעף מקו הרכבת לאילת בסמוך לדימונה דרומה לאורך 13 ק"מ ותחבר את ירוחם לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי ותנוע במהירות של כ-160 קמ"ש לאורך הקו.

פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים שהושלמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום

הקמת מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, הכוללת את שש תחנות הנוסעים צומת חולון, חולון - וולפסון, בת ים - יוספטל, בת ים - קוממיות, ראשון לציון משה דיין ותחנת הרכבת יבנה מערב. הקו ותחנות הנוסעים נפתחו לתנועה בשלהי ספטמבר 2011. המשך הקו, בין תחנת הרכבת יבנה מערב לאשדוד, נפתח לשימוש ב־4 באוגוסט 2013.

קו אשקלון - באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת אשקלון - באר שבע

הנחת מסילת רכבת מתחנת הרכבת אשקלון דרומה לבאר שבע, דרך עיירות הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים, והקמת שלוש תחנות נוסעים לאורך הקו: תחנת הרכבת שדרות, תחנת הרכבת נתיבות ותחנת הרכבת אופקים. קטע המסילה שבין אשקלון לשדרות נחנך בדצמבר 2013, והקטע שבין שדרות לנתיבות נחנך בפברואר 2015. קטע המסילה שבין נתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך בספטמבר 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־2 בינואר 2016.

הכפלת מסילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע נען-באר שבע במסילת הדרום, קטע קריית מוצקין-נהריה במסילת החוף וקטע קצר במסילת הירקון ממזרח לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה.

מסילת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת העמק

הנחת מסילה כפולה מחיפה לנשר ומסילה בודדות מנשר אל בית שאן דרך עמק יזרעאל והעיר המרכזית שלו עפולה, בדומה לתוואי ההיסטורי של רכבת העמק. התוכנית כוללת את הקמת תחנת הרכבת לב המפרץ מזרח, תחנת הרכבת נשר, תחנת הרכבת כפר יהושע, תחנת הרכבת כפר ברוך, תחנת הרכבת עפולה ותחנת הרכבת בית שאן.[22][23] על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר לגבולות מדינת ישראל ותחובר לאירביד שבירדן לצורך העברת מטענים.[24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחבר לא ידוע, רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות, באתר ynet, 11 בינואר 2006.
  2. ^ תמר ברזילי, לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון, באתר ynet, 19 בינואר 2005.
  3. ^ תני גולדשטיין, הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה, באתר ynet, 16 בפברואר 2005.
  4. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21.10.13
  5. ^ טדי סייבל, מחיפה לכרמיאל ב- 37 דקות, באתר ynet, 13 באוקטובר 2003.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים, 23 באוקטובר 2014
  7. ^ 7.0 7.1 אורלי הררי, הרכבת החשמלית יוצאת לדרך, ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014
  8. ^ "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת", הרוכב לאוטובוסים, 11 באוגוסט 2013.
  9. ^ שחר הזלקורן, מי רוצה רכבת חשמלית?, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
  10. ^ הרכבות החשמליות יוצאות לדרך, הודעת דובר משרד התחבורה
  11. ^ דניאל שמיל, מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים
  12. ^ אורן דורי, הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית
  13. ^ הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, 31 בינואר 2012.
  14. ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
  15. ^ עופר פטרסבורג, התחנה הבאה, קריית־שמונה
  16. ^ עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה
  17. ^ חיים זרזר, בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף, באתר ynet, 22 בנובמבר 2010.
  18. ^ קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?
  19. ^ ‫שירות גלובס, ‏הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2012‬
  20. ^ המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית - מדיני ביטחוני - הארץ
  21. ^ רכבת ישראל בתנופת פיתוח באתר משרד התחבורה.
  22. ^ אחיקם משה דוד, רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007, באתר ynet, 30 בספטמבר 2003.
  23. ^ מחבר לא ידוע, הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק, באתר ynet, 10 ביולי 2006.
  24. ^ מחבר לא ידוע, רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004.