תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל. במפה מופיעים הקווים שעברו את שלב האישור. שחור: קווים קיימים, אדום: קווים בבנייה או שלבי תכנון מתקדם, סגול: קווים שאושרו.
מאפיינים כלליים
מיקום ישראל
מידע על ההקמה
עלות 25–30 מיליארד שקלים
חברת בנייה מספר רב של חברות
תאריך התחלה שנת 2004
תאריך סיום 2020 (משוער)
צפי לסיום בביצוע
מידע נוסף הרחבה משמעותית של תשתית הרכבות בישראל

תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל. תחילת התוכנית ב"תוכנית החומש" שגובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 והמשכה בתוכנית האסטרטגית לשנת 2040. תוכנית זו משפיעה רבות על התחבורה בישראל, על התפתחות מרכזי התעסוקה ועל פיזור האוכלוסייה.

מאז קום המדינה ועד לתחילת תוכנית זו היה פיתוח הרכבת מועט ולא נבנו כמעט תחנות וקווים חדשים.

תוכן עניינים

תוכנית החומש בתחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית החומש גובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. בתחילה גמר ביצוע התוכנית נועד לסוף שנת 2008 (חמש שנים), אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב וחלק מיעדיה נדחו ובפועל היא עתידה להסתיים בפרויקט הוספת המסילות בין תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה למחלף שמריהו מזרח ברבעון השלישי של 2019.

ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ־55 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת מסילות רכבת, הקמת תחנות רכבת חדשות, החלפת מפגשי כביש־מסילה בהפרדות מפלסיות, הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת ציוד נייד לצי הרכבות של רכבת ישראל.[1] לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה.[2][3]

התוכנית האסטרטגית לשנת 2040[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2017 הציגה חטיבת התשתיות של רכבת ישראל בכנס שלה את התוכנית האסטרטגית לשנת 2040. עלות התוכנית 123,656 מיליון ש"ח שמורכבת מ: 94,782 מיליון ש"ח למסילות, תחנות ומסופי מטענים, 9,615 מיליון ש"ח לאתרי תחזוקה ודיור ו־19,529 מיליון ש"ח לציוד נייד.[4]

עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיבור ארבע ערי מטרופולין (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) ברכבות מהירות שיסעו במהירות 250 קמ"ש.
  • בניית תחנות נוסעים חדשות שמספרן אמור לגדול מ־68 בשנת 2020 ל־120 בשנת 2040.
  • בנוסף לשישה מתחמי תחזוקה ודיור הקיימים יקומו שני מתחמים חדשים: בשחורת ליד אילת ובאזור התעשייה העתידי רג"מ.
  • שיפור קישוריות רכבת עם מערכות תחבורה ציבורית אחרות כמו מטרו, רכבת קלה, BRT.
  • מספר מערכי רכבות מתוכנן להגיע ל־511 ב־2040.
  • היקף פעילות המטענים יגיע ב־2040 ל־143 אלף טון ביום.
  • תחזית שנתית למספר הנוסעים ב־2040 היא 300 מיליון איש.
  • המשך חשמול קווי הרכבת.
  • בניית מסילת מנשה (מסילת עירון, חדרה מזרח - חריש).
  • הכפלת מסילת החוף.
  • מסילה לאורך כביש 431 מראשון לציון, דרך גזר עד לחיבור למודיעין ולקו לירושלים.
  • בנית מסילה עוקף לוד וחיבורה למסילה שורק - פלשת (אשדוד - גדרה).
  • הרחבת תחנת נתב"ג.
  • בנית מסילה רביעית במסילת איילון.
  • בנית מסילות 5 ו־6 במסילת איילון (תוואי תת־קרקעי).
  • הכפלת מסילות פלשת - אשקלון ולוד - באר שבע.[5]
  • תוספת של 400 ק"מ מסילה על ה־600 ק"מ כיום.

פרויקטים בביצוע במסגרת תוכנית החומש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת המהיר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו הרכבת המהיר לירושלים

פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא חיבור שני המטרופולינים הגדולים בישראל, תל אביב וירושלים, באמצעות רכבת מהירה. הפרויקט כולל גם סלילת שלוחה למודיעין והקמת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של כ־7 מיליארד ש"ח, עם חנוכת הקו[6]. חלקו המערבי של הקו עובר בצמוד לתוואי כביש 1, וחלקו המזרחי בתוך מנהרות שנחצבו בהרי יהודה. הקו מסתיים בתחנה תת־קרקעית הנבנית בסמוך לבנייני האומה בירושלים. הקו נפתח באופן חלקי ב-25 בספטמבר 2018, אך הרכבות שיוצאות ממנו מגיעות רק עד תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. בעתיד יוארך הקו עד תחנת הרכבת הרצליה.

בנוסף, קיימת תוכנית ראשונית להארכת קו הרכבת לשתי תחנות תת־קרקעיות נוספות: תחנת הכותל ותחנת ירושלים מרכז.[7] משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו ארבע רכבות בשעה. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלת ישראל. הוא קיבל גם הסתייגויות רבות, וביקורת חריפה הוטחה כלפי רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו.

הוספת מסילות בקטע שמריהו מזרח - תל אביב אוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מפרויקט הקמת לולאת השרון הושלמה בניית מסילת השרון אשר מקשרת את מסילת החוף במחלף שמריהו מזרח לתחנת רעננה מערב ומזרחה דרך תחנות נוסעים נוספות לכיוון המסילה המזרחית. כדי שרכבות הנוסעים יוכלו לנסוע גם מערבית לרעננה דרך מסילת החוף נדרשת הוספת שתי מסילות נוספות בין מחלף שמריהו מזרח לתחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה. הפרויקט הוא חלק מפרויקט מסילת השרון (שהושלמה) והוא עתיד להסתיים בשנת 2019. פרויקט זה כולל הוספת תקשורת ואיתות רכבתי מתאים וכמו כן שינויים נוספים בתחנת הרכבת הרצליה עד שתגיע לצורתה הסופית בעלת 6 רציפי רכבת פעילים. החל מפברואר 2019 תוכל תחנת הרכבת הרצליה לתפקד כתחנת הקצה של הקו העובר דרך מסילת השרון במקום תחנת הרכבת רעננה מערב.

תחנת הרכבת מזכרת בתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת מזכרת בתיה

תחנת הרכבת מזכרת בתיה היא תחנת רכבת העתידה לשרת את המועצה המקומית מזכרת בתיה וסביבתה, ונמצאת בתהליך הקמה על מסילת הדרום בצמוד למפגש עם כביש 411. התחנה מתוכננת להיחנך בשנת 2019.[8]

פרויקטים בביצוע במסגרת תוכנית 2040[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט החשמול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך הרכבות הקיים מהנעה המבוססת על מנוע דיזל להנעה חשמלית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל.[9]

פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת 2009, כשרשת המסילות כוללת כ־1,500 קילומטר.

במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים,[9] יוקמו 14 תחנות השנאה רכבתיות (תה"ר-TS) אשר ימירו מתח עליון של חברת החשמל, 161kV למתח 25kV (חילופי), יותקנו קווי ההזנה העיליים (OCS) להנעה חשמלית ויוקמו מערכות שליטה ובקרה (SCADA).[10]

הצורך בחשמול מסילות רכבת הוא כלכלי וסביבתי: מחיר דלק מאובנים, שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל בגז טבעי. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש.[9] גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו אנרגיית שמש ורוח, תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר.[11]

על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של הציוד הנייד.[10]

בשנת 2001, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר.[12] אך במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. המשרד להגנת הסביבה טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום לזיהום אוויר, ובחברה להגנת הטבע אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים.[13] ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה בקו הרכבת המהיר לירושלים ובמסילת עכו - כרמיאל.[14]

באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים למשרד התחבורה להמשיך בפרויקט החשמול.[9]

בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, ישתמש קו עכו - כרמיאל בקטרי דיזל כיוון שהשלמתו צפויה להתבצע לפני החשמול. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות רשאיות להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): אלסטום, סימנס, CRPM, SEMI ואלקנור.[15]

בדצמבר 2015 זכתה חברת SEMI הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל,[16] והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.

אחרי מאבק המשפטי סביב תוצאות המכרז הושגה פשרה לפיה הקמת מערך החשמול תבוצע בידי חברת SEMI הספרדית, שזכתה במכרז מלכתחילה, ואילו אפקון הישראלית תשולב כקבלן משנה, אלסטום תקבל כ־50% מעבודות התחזוקה בפרויקט, בשווי של כ־300 מיליון שקל, ליותר מ־20 שנה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021.[17]

נכון לסוף שנת 2018 נפרסה ופעילה תשתית החשמול במקטע נבון -נתב"ג. מתקיימות עבודות להמשך פריסת תשתית החשמול עד הרצליה ומקטע קצר של המסילה המזרחית המתפצל באזור נתב"ג לבין מתחם התחזוקה ומוסך הקטרים החשמליים בלוד. הוקמה תה"ר (תחנת השנאה רכבתית) השפלה אשר מספקת את המתח לרשת החשמל הנוכחית.

פרויקט שדרוג איתות וטכנולוגיית בטיחות (ERTMS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת האיתות הרכבתית מנהלת ומפקחת על תנועת הרכבות, מגדירה את מרחקי הבטיחות בין הרכבות ומהווה רכיב משמעותי לנסיעה בטוחה.

כיום, פועלת מערכת האיתות הרכבתית, באמצעות רמזורים (סימנורים) המותקנים בצדי המסילות ומציגים לנהג הרכבת אותות המנחים אותו באשר לזמינות המסילה בהמשך הדרך וסכנות אפשריות.

בפרויקט זה תשודרג מערכת האיתות והבטיחות למערכת ETCS level 2 - המתקדמת ביותר בעולם בתחום מערכות שליטה ברכבות, הפועלת באמצעות רשת סלולארית ייעודית לרכבת ישראל ומציגה את ההתראות לנהג גם באמצעות אלמנטים הצמודים למסילה וגם באמצעות תצוגה דיגיטלית על מסך בתא הניהוג, בדומה לתא טייס. סיום פרויקט החלפת מערכת האיתות מתוכנן לשנת 2022.

יתרונות המערכת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הגדלת תדירות הרכבות בכלל הרשת, המערכת גם תשפר את בטיחות הנסיעה, תוך שליטה ובקרה בזמן אמת במידע שמועבר לנהג הקטר: על מיקום הרכבת, מהירות הנסיעה והנחיות הבטיחות.

הודות למערכת מתקדמת זו תוכל רכבת ישראל להגדיל את קיבולת הרכבות במסילת איילון, המהווה צוואר בקבוק לרשת המסילתית כולה, מ-14 רכבות בשעה לכל כיוון ל-17 רכבות בשעה לכל כיוון, ללא תוספת תשתית מסילתית,  ותאפשר שילוב רכבות נוספות שתופעלנה בקו הרכבת המהיר לירושלים.

המערכת תצמצם את עלויות התחזוקה ואפשר שיפור ביצועים במהירות נסיעה גבוהה יותר.

לפרויקט שלושה חלקים:

פרויקט ETCS Level 2 תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת תאלס זכתה במכרז לאחר שהייתה המתמודדת היחידה בו (אחרי שחברות אלסטום וסימנס פרשו).[18] בפרויקט זה יוחלף כל ציוד המסילה הנדרש להפעלת המערכת החדשה, כתחליף לרכיבי איתות ישנים דוגמת הסמפור.

פרויקט רשת התקשורת העצמאית GSM-R[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל אשר תכסה את כל תנועת הרכבות ברחבי הארץ. בסוף 2017 פורסם שחברות מוטורולה ונוקיה זכו במכרז לביצוע הפרויקט. משרד התקשורת הקצה לצורך הפרויקט תדרים ייעודיים בתחום ה-900 MHz שישמשו את הרכבת בלבד.[19]

פרויקט ETCS Level 2 נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2018 פורסם שחברת אלסטום זכתה במכרז להספקת מערכת האיתות והבקרה מסוג ETCS Level 2 עבור ציוד נייד ברכבת ישראל.[20]

החוזה שהיקפו כ-186 מיליון ש"ח (45 מיליון אירו ללא האופציות) הוא עבור תכנון, אספקה, התקנה, בדיקה והכנת המערכת, המותקנת על גבי הקרונות והקטרים, לפעולה. אלסטום תספק את פתרון האטלס (Atlas) שלה.

תכנון הפרויקט צפוי להתחיל בינואר 2019. ניהול הפרויקט יבוצע על ידי אלסטום, וההתקנה תימשך כ-40 חודשים בכל הציוד הנייד הקיים של צי רכבת ישראל, המורכב מ-192 רכבות, עם אופציה ל-34 רכבות נוספות הכוללות בין היתר, גם כלים רכבתיים נוספים.

מתחמי תחזוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת פרויקטים עוסקים בהקמת מתחמי התחזוקה החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים.

  • מתחם קישון (סדנאות קישון, סדנאות אפרים) - ביצוע שלב א' ושלב ב', הקמת מבנה שו"ב ותשתית לתחזוקת ציוד נייד חשמלי.
  • מתחם באר שבע - הקמת מתחם צפוני DP3 ומתחם דרומי DP4, כולל הקמת מגדל פיקוח.
  • מתחם אשקלון (שלב א') - הקמת מתחם דיור רכבות ומוסך EMU. במאי 2018 פורסם שחברת י.ד עשוש תשתיות בע"מ זכתה במכרז הרכבת לביצוע הפרויקט.
  • מתחם לוד (שלב א') - הקמת מוסך לקטרים חשמלים. תכנון שלב ב'.
  • מתחם ב"אזור התעשייה רמלה, גזר, חבל מודיעין" (רג"מ) העתידי.
  • מתחם תפעולי באזור כפר ויתקין.

פרויקטים בתכנון במסגרת תוכנית 2040[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסילה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסילה המזרחית

מערך מסילות הגליל נועד ליצור מערכת מסילות שתחבר בין צפון הארץ למרכזה ובין היישובים בפריפריה לערים הגדולות. מערך זה מיועד להתחבר למסילה המזרחית. כדי להקטין את זמני הנסיעה במסילה העמוסה של חיפה - תל אביב, מתוכנן שיקום קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין, שפעל עד שלהי שנות ה־60. מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה - כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא - ראש העין - לוד. על פי התוכנית, בעתיד תחובר המסילה בקצה הצפוני (חדרה מזרח) עם רכבת העמק דרך מסילת עירון העתידית. התוואי מיועד לרכבות משא ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - באר שבע או קו חיפה - ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.

ב־31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ותעופה, בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – ראש העין צפון וראש העין דרום. את הפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל והוא צפוי להסתיים בשנת 2026.[21][9]""פתחנו את הקו לירושלים כדי לעמוד ביעד של כץ"". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2018. </ref>

מסילה רביעית באיילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת איילון

מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ובין תחנת הרכבת תל אביב מרכז. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב מרכז (סבידור) ועד לתחנת תל אביב דרום, ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מתחנת תל אביב דרום ועד לוד הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33).[22]

מסילת ראשון לציון - מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת ראשון לציון - מודיעין

הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים (והלאה בין נתיביו של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה, שבו ייפגש עם הקו המהיר המתוכנן לירושלים ובו גם מתחיל קו הרכבת למודיעין), התוכנית כוללת גם את הקמת תחנת הרכבת מעוין שורק והיא צפויה להסתיים ב-שנת 2026.[9]

הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 אושרה הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה, והיא תכלול תחנות גם בצומת חנניה ובחצור הגלילית.[23]

מסילת עפולה - טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף ממסילת העמק סמוך לתחנת הרכבת בעפולה ויסתיים בתחנת טבריה עלית שליד בית החולים פוריה, שבפאתי העיר טבריה. המסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים.[24]

פרויקטים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו הרכבת לאילת

בנובמבר 2010, הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ־2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.

בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך הר צין, אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, פארן, יהל, יטבתה ונמל התעופה תמנע. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: אחת במרכז העיר ואחת באזור הנמל.

זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי,[25][26] וייתכן שאפילו שעתיים.[27]

מסילת עירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת עירון

מסילת עירון, מסילה מחדרה מזרח דרך עירון כביש 65 עד תחנת עפולה במסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון בית שאן ועפולה נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם לנצרת וטבריה לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.

מסילת באר שבע - ערד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת באר שבע - ערד

הקמת מסילה שתחבר בין באר שבע לערד ותשפר הנגישות אל ערד ויישובים הבדואים.

יהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־24 ביולי 2013 המנהל האזרחי אישר מיזם לרישות יהודה ושומרון במסילות ברזל. המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות.[28] מיזם זה צפוי לשרת כל תושבי האזור, את אזרחי הרשות הפלסטינית וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. על פי התוכנית, יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לרצועת עזה. בין היתר מתוכננת באזור מסילת ראש העין - אריאל.

מסילת דימונה - ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת דימונה - ירוחם

הקמת מסילת רכבת שתסתעף מקו הרכבת לאילת בסמוך לדימונה דרומה לאורך 13 קילומטר ותחבר את ירוחם לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי ותנוע במהירות של כ־160 קמ"ש לאורך הקו.

תחנות רכבת עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית הפיתוח מתוכננת הרחבה גדולה של תחנות הרכבת ביניהן התחנות:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת נשר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת סביוני ים

פרויקטים שהושלמו במסגרת תוכנית החומש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילות רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילה תאריך פתיחה פירוט
מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום מתל אביב עד יבנה מערב ב-25 בספטמבר 2011

בין יבנה מערב לאשדוד ב־4 באוגוסט 2013.

הקמת המסילה כללה הקמת 6 תחנות נוסעים חדשות.
מסילת אשקלון - באר שבע מאשקלון לשדרות נחנך ב-24 בדצמבר 2013.

משדרות לנתיבות נחנך בפברואר 2015.

מנתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך בספטמבר 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־2 בינואר 2016.

הנחת מסילת רכבת מתחנת הרכבת אשקלון דרומה לבאר שבע, דרך עיירות הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים, והקמת 3 תחנות נוסעים לאורך הקו.
מסילת העמק בחג הסוכות, 16 באוקטובר 2016 הנחת מסילה מחיפה אל בית שאן דרך עמק יזרעאל והעיר המרכזית שלו עפולה, בדומה לתוואי ההיסטורי של רכבת העמק. התוכנית כללה הקמת 5 תחנות נוסעים חדשות ומסוף מטענים בתחנת בית שאן.[29][30] על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר לגבולות מדינת ישראל ותחובר לאירביד שבירדן לצורך העברת מטענים.[31]
מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017 הנחת מסילה כפולה שמסתעפת ממסילת החוף לעבר כרמיאל דרך אחיהוד. המסילה מסתעפת מתחנת הרכבת התפעולית נעמן שבין קריית מוצקין לעכו לכיוון מזרח. משך הנסיעה בין תחנת הרכבת מרכזית המפרץ לתחנת הרכבת כרמיאל הוא כ־32 דקות.[32]
מסילת השרון מצומת חמד עד כפר סבא ב--13 באפריל 2003

מכפר סבא ועד הוד השרון ב-2 בספטמבר 2006

פתיחה מלאה ב-2 ביולי 2018

הנחת מסילה כפולה מתחנת הרכבת כפר סבא לעבר מסילת החוף בין נתיביו העתידיים של כביש 531 שיימתחו בין רעננה להרצליה

תחנות נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התחנה נמצאת על מסילה תאריך פתיחה פירוט
צומת חולון מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
חולון - וולפסון מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
בת ים - יוספטל מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
בת ים - קוממיות מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
ראשון לציון משה דיין מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בספטמבר 2011
יבנה מערב מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום 25 בפברואר 2012
שדרות מסילת אשקלון - באר שבע 24 בדצמבר 2013
נתיבות מסילת אשקלון - באר שבע 24 בדצמבר 2013
אופקים מסילת אשקלון - באר שבע 2 בינואר 2016
מרכזית המפרץ – קו העמק מסילת העמק 3 ביולי 2018 תחנה זו היא חלק ממרכזית המפרץ והיא הרחבה של תחנת הרכבת מרכזית המפרץ
מגדל העמק – כפר ברוך מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
יקנעם - כפר יהושע מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
עפולה מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
בית שאן מסילת העמק 16 באוקטובר 2016
נתניה - ספיר מסילת החוף 5 בנובמבר 2016 משרתת את אזור התעשייה קריית ספיר בנתניה וסביבתו
אחיהוד מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017
כרמיאל מסילת עכו - כרמיאל 20 בספטמבר 2017
ראש העין צפון המסילה המזרחית 13 בספטמבר 2003
כפר סבא – נורדאו מסילת השרון 13 באפריל 2003
הוד השרון – סוקולוב מסילת השרון 2 בספטמבר 2006
רעננה דרום מסילת השרון 2 ביולי 2018
רעננה מערב מסילת השרון 2 ביולי 2018
קריית מלאכי-יואב מסילת הדרום 18 בספטמבר 2018 משרתת את העיר קריית מלאכי וסביבתה, קרובה לכפר נחום
ירושלים – יצחק נבון קו הרכבת המהיר לירושלים 25 בספטמבר 2018 משרתת את העיר ירושלים וסביבתה, נסיעות ממנה מגיעות רק עד תחנת נתב"ג

הכפלת מסילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע נען - באר שבע במסילת הדרום, קטע קריית מוצקין - נהריה במסילת החוף וקטע קצר במסילת הירקון ממזרח לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה.

פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחבר לא ידוע, רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות, באתר ynet, 11 בינואר 2006.
  2. ^ תמר ברזילי, לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון, באתר ynet, 19 בינואר 2005.
  3. ^ תני גולדשטיין, הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה, באתר ynet, 16 בפברואר 2005.
  4. ^ אבי בר־אלי, העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה
  5. ^ רכבת ישראל בתנופת פיתוח באתר משרד התחבורה
  6. ^ ליאור גוטמן, קו הרכבת מירושלים יעבוד בסוכות? תרגיל משטרתי גדול ינסה לאשר מחר את הנסיעות בחג, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2018
  7. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  8. ^ "תחנת מזכרת בתיה עתידה להיפתח במהלך 2019", תשובה לשאלת גולש בעמוד הפייסבוק של רכבת ישראל, 16 בספטמבר 2018
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים, 23 באוקטובר 2014
  10. ^ 10.0 10.1 אורלי הררי, הרכבת החשמלית יוצאת לדרך, ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014
  11. ^ "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת", הרוכב לאוטובוסים, 11 באוגוסט 2013.
  12. ^ ענת ג'ורג'י, 210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית, באתר הארץ, 23 באוקטבר 2001
  13. ^ שחר הזלקורן, מי רוצה רכבת חשמלית?, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
  14. ^ הרכבות החשמליות יוצאות לדרך, הודעת דובר משרד התחבורה
  15. ^ דניאל שמיל, מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים
  16. ^ אורן דורי, הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית
  17. ^ "פרויקט חשמול הרכבת: AllCargo תשנע טרנספורמטורים לרחבי הארץ". פורט2פורט. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  18. ^ אורן דורי, המתחרות ברחו - והספקית של הרכבת זכתה ב-100 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2017.
  19. ^ גד פרץ, ‏מוטורולה ונוקיה זכו במכרז 350 מ' ש' לרישות רכבת ישראל, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2017.
  20. ^ ליאור גוטמן, אלסטום הצרפתית זכתה במכרז האיתות של הרכבת, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2018.
  21. ^ הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, 31 בינואר 2012
  22. ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
  23. ^ עופר פטרסבורג, התחנה הבאה, קריית־שמונה
  24. ^ עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה
  25. ^ חיים זרזר, בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף, באתר ynet, 22 בנובמבר 2010.
  26. ^ קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?
  27. ^ ‫שירות גלובס, ‏הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2012
  28. ^ המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית - מדיני ביטחוני - הארץ
  29. ^ אחיקם משה דוד, רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007, באתר ynet, 30 בספטמבר 2003.
  30. ^ מחבר לא ידוע, הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק, באתר ynet, 10 ביולי 2006.
  31. ^ מחבר לא ידוע, רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004.
  32. ^ טדי סייבל, מחיפה לכרמיאל ב־37 דקות, באתר ynet, 13 באוקטובר 2003.